שיירי קרבן/סנהדרין/ז/ד

שיירי קרבן סנהדרין ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ונותנין סודר הקשה לתוך הרכה כו'. וקשה הא אמרינן לעיל (בהלכה ב') לכך צריך הרך כדי שלא ימות וזה שייך דו קא בשרפה שהיא הכוונה כדי שיפתח פיו אבל כאן בחנק שהכוונה שימות ע"י החניקה קשיא יתן הקשה בפני עצמו. וראיתי להלח"מ שכתב פט"ו וקשה בנחנקין למה משקעין בזבל דהרי אין שם פתילה לומר שתפול על בשרו כמו בשרפה ולמה בסודר רך דא"צ לפתוח לתת הפתילה לפיו ואין שם אחד מטעמים אלו ואפשר כיון שתקנו כן בנשרפין דדמו לנחנקין לא רצו חכמים לשנות ותקנו כן בנחנקין ע"כ וקשה א"כ ה"ל לר"י ליפלוג גם בנחנקין דהא לדידיה לא היו עושין כן בנשרפין ועוד איך נאמר כדי שלא לשנות דחו מצות ואהבת שהדבר ברור שע"י הקשה לחוד ימות מהרה וזהו מיתה יפה לו. ועוד הא אלו לא היו משקעין אותי בזבל אין ספק שהיה מנענע עצמו בכל כוחו והיה מאריך במיתתו ולכך נטלו סודר הרך שלא לחבל גרוגו וינוול ומוטב להאריך מספק קצת מיתתו מלנוולו כל כך. מיהו זהו לשיטת רש"י אבל לירוש' קשה. והרמב"ם שם כתב מצות הנשרפין כו' ונותנין סודר הקשה לתוך הרך וכורך על צוארו ושני עדיו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותת את פיו ומתיכים את הפתילה והוא זורק לתוך פיו כו' ע"כ. וקשה כיון שאין משיכה זו ענין המיתה למה יעשו העדים כן ובסיפא כתב והוא זורק כו' הל"ל והן זורקין דזהו ודאי חובה על העדים לעשות כדכתיב יד העדים תהיה בו בראשונה כו' וע"ק בחנק לא כתב שימשכו העדים הסודר ופשוט הוא שבחנק צריכין העדים למשוך הסודר וצ"ע:

לא מפני שהיא קלה כו' עי' בקונט'. וקשה הא בבבלי דף נ"ב ע"א מסיק דלכ"ע או שרפת בני אהרן או שרפת עדת קרח היתה שרפת גוף ונשמה ובתרווייהו כתיב מיתה הרי שגם מיתה ביד"ש יש בה רושם. ואף דקא' התם שרפה ליכא למימר מדאמר רחמנא בת כהן בשרפה הא לאו בת [כהן אינה בשרפה]. מ"מ אין למילף היקש ממיתה בידי שמים וי"ל מסתם מיתה האמורה בידי שמים יליף אבל בעדת קרח ובבני אהרן מפורש בהו קרא לכל אחד כדאית ליה כמפורש שם בגמרא. וכ"ת כיון דמצינו גם במיתה בידי שמים מיתה שיש בה רושם נאמר גם בסתם מיתה שיש בה רושם י"ל כיון דקיי"ל מיתת ב"נ אינה אלא בחנק כדיליפינן מקרא דשופך דם האדם באדם וער היה דינו כבן נח מסתמא בחנק מת א"כ שפיר ילפינן מיניה דסתם מיתה בידי שמים היא בחנק. אך לשון הש"ס לא משמע הכי. גם יש לתמוה מרש"י דמייתי קרא וימת גם אותו והיה לו להביא וימיתהו ה' דמוקדם בקרא. וא"ל ער לא מת בחטאו אלא מיתת טבעית מת דא"כ מאי וימיתהו ה' ומדכתיב גם אותו שמעינן דבחטא אחד מתו וצ"ע. ותו' כתבו דף נ"ג בדנ"ה קמיפלגי כו' דדלמא ה"מ ארוסה כו' וכתב המהרש"א ק"ק כיון דאית ליה לר"י בנין אב כו' אי ס"ד נשואה בשרפה א"כ לא הוציא ארוסה בת כהן מנשואה בת כהן ע"ש. ונראה השתא דקיימינן שארוסה קיל מנשואה כיון דאמרינן שארוסה בת כהן בשרפה אין כאן בנין אב שאין כאן חומרא להחמיר בנשואה יותר מארוסה ובארוסה בת כהן החמיר הכתוב משום חומרא דכהונה. ומה שתירצו תו' וי"ל אין סברא להחמיר בנשואה בת ישראל טפי מבארוסה אע"ג דפריך הכא אימא שרפה ה"מ לשנויי הכי אלא דשפיר משני ע"כ תימא הא לא ידעינן דשרפה חמורה אלא מארוסה בת כהן שיצאה מכלל ארוסה בת ישראל א"כ קושית המקשה אימא שריפה ונשואה בשרפה וארוסה בסקילה שהיא חמורה ומשני מדאמר רחמנא בת כהן בשרפה והיינו ארוסה דנשואה ל"צ קרא ש"מ שרפה חמורה מכלל דהאי לאו בשרפה דא"כ תהא נשואה בת ישראל חמורה מארוסה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף