רמב"ן/מכות/טו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא: ה"ג הניחא למ"ד קיימו ולא קיימו אלא למאן דתני בטלו ולא בטלו מאי איכא למימר מידי הוא טעמא אלא לר' יוחנן הא א"ל ר' יוחנן לתנא קיימו ולא קיימו. וכן כתו' בכלהו נוסחי עתיקי ודוקני וה"פ דלמאי דאמרי' השתא לתקוני לאו הוא דאתא אקשי' הניח' למ"ד קיימו ולא קיימו דכל ל"ת שיש בו קום עשה שבה כגון שלח את האם פטור וכן כל זמן שיכול לומ' אשלחנה ואי לא קיימו כגון שמתה אעפ"י שלא בטלו שלא הרגה הוא חייב יכלת למימ' לתקוני לאו הוא דאתא אלא למ"ד לעולם לא מחייב עד שבטלו כלומר ששחטה או ששבר גפיה מאי איכא למימר הא לא יכלת למימר לתקוניה לאויה אתא דהא אע"ג דלא מתקן ליה לעולם כגון מתה מאליה פטור כל זמן שלא בטלו הילכך לנתקו מלאו ולאוקומי בעשה אתא וכתב התם משום דהתראת ספק והתראת ספק לא שמה התראה ביון דבטולו חייב ומקבל התראה בעשה. אלמא עיקר מלקות עוקר מן הלאו והעמידו על עשה והכא ה"נ (חייב) [איכא] למימר בלאו שקדמו עשה. ומפרקי' מידי הוא טעמא אלא לר' יוחנן הא א"ל לתנא תני קיימו ולא קיימו אבל לר"ל לאו שקדמו עשה אין לוקין עליו כך שמעתיה.
ודייקי' עלה והא כתיבה ותנינא כדאשתבע רבא לעיל וא"ל דהכי אקשי' ליה ר"פ לרבא והא לא דמי לאויה ללאו דחסימה היכי אמרת דלאו שקדמו עשה לוקין עליו ואע"ג דאיפשר לקיומי לעשה שבה והא לא דמי ללאו דחסימה דהתם א"א לקיים בו דבר אחר אבל הכא אפשר לקיומיה לעשה ונימא דמקיימי לי' ופטור ומפרקי' משום דכתיב ביה עשה יתירא מגרע גרע הא ודאי לאו לתקן הלאו אתא אלא לאחמורי עליה אתא ואקשי' ליה א"ה לאו שניתק לעשה נמי לומר דלקי עליה דלא גרע מלאו דחסימה ולאחמורי עליה הוא דכתב רחמנא עשה. איכח למימר התם לתקוני לאויה אתא מדלא כתבה רחמנא מקמי לאו ש"מ ה"ק לא תקח האם ואם לקחתה שלחה.
ומ"מ בין מר בין מר ס"ל בלאו דטמא שנכנס למקדש (ואע"ג) שהוא לוקה דכיון דעשה בו ליכא לקיומי ומההיא שעתא דעבר עליה (דלא) [דהא] איבטיל עשה שבו באותה ביאה שנכנס למקדש ואע"ג דמוזהר הוא לקיו' עשה מצוה באפי נפשה היא כדי שלא יוסיף טומאה אבל אין יציאתו תיקון כניסתו ומכיון שנכנס עבר על לאו ובטל עשה וה"ל כלאו שניתק לעשה שבטל עשה שבו הילכך דמי ללאו דחסימה. אבל לעיל כי אשתבע רבא דכתיבה ותנינא קס"ד דהא דסבר רבה בר בר חנא ואמר דלא אמרה משו' דסבר דנתקיה רחמנא ללאו ויהב דין עשה ועשה שבו קדם דהוא עיקר ואמר רבא דהך סברא [אדחיא] אבל הא דר' פפא טעמא אחריתי הוא ופנים חדשות באו לכאן כנ"ל.
ורש"י ז"ל גריס איפכא הניחא למאן דתני בטלו אלא למאן דתני קיימו ולא קיימו מאי למימרא וכו'. ופי' דמ"ד קיימו ולא קיימו ס"ל דקיום עשה תחת מלקות עומד וכשיבוא לב"ד יאמרו לו שילקה או שיקיים העשה ויעלה לו במקומו ולהכי אקשי' למ"ד קיימו ולא קיימו היכי מצית למימר כל ימיו בעמוד וחזור וקאי שאם לא יחזירנה מיד לכשיבא לב"ד ילקוהו.
ואין זה נכון בעיני דהא הכא קרא כתיב כל ימיו ותקון עשה דהאי בכל ימיו הוא והכא לא לקי עד שמתה או שנדרה ממנו דהא בכל ימיו בעמוד וחזור (דאין) [דאנן] כל ימיו דקר' דרשי' מדאמ' רחמנא כל ימיו לאו שניתק לעשה הוא וה"ק לא ישלחנה כל ימיו וכן פרש"י ז"ל עצמו וה"נ מפורש בגמרא בפ"ק דתמורה כתב קרא כל ימיו שווייה לאונס לא תעשה שניתק לעשה וכיון שכן אשלוחין דכל ימיו חייב רחמנא ולא לכשיבא לב"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |