ספר האגור/רלג
|
< הקודם · הבא > |
(רלג) בני חבורה שהיו מסובי' ויצאו ממסובתן לבה"כ או לבית המדרש אם מסובת' היה על דבר שצריך ברכ' אחריהן במקומן דהיינו לדעת רשב"ם כל ז' המינין ולרבינו יצחק דוקא מין דגן לרשב"ם א"צ לברך כששינוי מקומן ולרב אלפס צריך לברך אא"כ הניחו שם מקצת החברים והרא"ש הסכים לדברי הרשב"ם והר"י לענין הדברים הטעונין ברכה כמו פת ומין דגן דוקא אם אכל פת במקום אחד וחזר ואכל פת במקום אחר צריך לברך במקום הראשון ברכת המזון. ע"כ סמ"ק. וז"ל ההגהות ופוק חזי מאי עמא דבר. המהלכין בדרך כשאוכלין והולכין דרך פרסה. או יותר ויושבין ומברכין במקום סיום אכילתן ואינן חוזרין וכ"פ בספר התרומה. וכמדומה שראיתי בשיטת ר"ח שנסתפק אם מברך פעמים במקום שני ובמקום ראשון ומיהו בפי' רשב"ם משמע דאינו מברך כי אם ברכה אחת על שתיהם ובמקום שני וכן עיקר עכ"ל. כתב הר"ר יום טוב בר' יהודה אדם שנזכר בתוך הסעוד' שלא התפלל ועמד והתפלל כשהוא חוזר צריך נ"י ולברך ברכת המוציא הואיל וצלויי ומיכל בהדי הדדי לא אפשר כדאית' בפ' כסוי הדם וה"ר יונה אומר שא"צ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |