תשובות הגאונים (הרכבי)/תלא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מקומות שאין היהודים מוצאין שפחות לקנות אלא מצריות והגוים מותר להם בדינם להניח את היהודים לקנות עבדים. אבל חוץ מהן אינם מניחין את היהודים לקנות אלא בסתר ובסכנה. יש מהן מי שמתגייר לאלתר. ויש מהן מי שמתגייר לאחר זמן. ויש מי שאינו רוצה לחזור כלל ורובם כך הם אינן חוזרין. ויש מהן מי שאומרין המתינו לנו עד שנראה דיניכם ונלמוד אותו ואנו חוזרין. ונותנין להן זמן אחר זמן ואינם חוזרין והם בדיבורם הראשון. ויש מהן מי שאומרין אין אנו חוזרין לעולם. וישראל השרויין באותן המקומות נצרכות להן ביותר. וכל מי שאין לו שפחה הוא בצער גדול ויצרכו בניו או אשתו להביא מים על כתפיהם מן המעינות וכיבוס בגדים ולצאת לפורני עם שפחות גויות ופרוצות. ואינם מוצאין חוץ מאילו השפחות. ואם מעכבין עליהן אדוניהן ויתנו עליהם כשהן עמם שלא יצאו מחציריהם לא בשבת ולא ביום טוב כדי שלא יעשו מלאכה בחוץ חוץ מדעתם ומקבלין על נפשם ואינם יוצאין מרשותן. יועיל להם שעושין כן כלום או לא ויש רשות להשתעבד בהן או כולן שוין:
כך ראינו ששמירת עבדים לשבת דבר שאינו בידנו ואין עלינו אלא לתת להם נפישה ומנוחה ולהודיעם כבוד שבת. ואם משמרין מוטב ואם לאו הרי אנו פטורין וכבהמה אנו עושין להם בלבד ומשמרין אותן בבתנו מן המלאכה כדרך שפירשתם שאתם עושין לשפחות הללו. ובדבר זה יש חומר לענין עבד במילה משבת. כי המילה אנו מצווין למול את העבדים שנ' המול ימול וג'. והשבת נפישה ומנוחה אנו מצווין לעשות להן ושביתתן ביד עצמן היא. ולענין מילה אמרינן אמ' ר' יהושע בן לוי הלוקח עבד מן השוק וג'. ואיכא תנא נמי דתנא הכין להודיעך שאין עלינו למולם אלתר. ואמרינן נמי שלח רבין משמא דר' אלעאי וכל רבותינו אמרו לי משמו אי זה הוא עבד ערל שרבו מותר לקיימו כל שהתנה עמו על מנת שלא ימול. להודיעך שאם לא קיבלו עול מילה עליהן מעיקרה אסור לקיימם לנו לעבדים אע"ג דבגויותן קימי. ותנו רבנן מקיימין עבדים שאינן מו' דב' ר' ישמעאל וכול'. הרי נתברר שעדאן ערל הוא ובגויותו קאיי ועושין לו נפישה ואם גר תושב שבגויותו הוא עושין לו נפישה ואע"פ שלא נתגייר העבד ולא התושב. ולא תימא בעבד דהני מילי היכא דלקחו בין השמשות בלבד דלא הספיק אלא אפילו יש רוח הרבה דהא מי שמגלגלין עמו שנים עשר חדש עושין לו נפישה בהם. ואף ר' עקיב' מודה שמקיימים אותם שנים עשר חדש. ואף מי שהתנה מעיקרא בעת שנקנה שאינו נימול ר' עקיב' מודה שמותר לקיימו ועושין לו נפישה. דאמרינן בכל חדה מהני תרתי אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא דלא כר' עקיב' וכול'. אמ' רב כהנא אמר' לשמע' קמ' דרב זביד מנהר' אדמהדר ליה ר' עקי' לר' ישמע' ההיא ליהדר ליה הא. ופירושה כיון שר' ישמע' אומ' לר' עקיב' תאמר אין מקיימין וחכמ' אומ' בעבד ערל וינפש עד שהשיבו ר' עקיבא כי זה בעבד שלקח רבו בין השמשות ולא הספיק למולו. היה לו להשיבו כי זה בשנים עשר חדש שמגלגלין עמו או נמי בשהתנה עם רבו על מנת שלא ימול אם כן הוא שר' עקיב' מודה באלו שמקיימין אותם. ואסיקנה בשמעתא חדא מתרי תלתה טעמי איתמר. וכולי האי משום מילה הוא בלבד דרחמ' אמ' המול ימול וג' אבל לנייר את העבד ואת השפחה אין עלינו והשבת עושין אנו להן נפישה ושביתתן בידן. הולכך מותר לקיים את השפחות הללו אע"פ שאינן מתגיירות. ובמקום שהן מתיראין מן העבדים שלא ניתגיירו שלא יגלו סוד ישראל למבקשי נפשם ודמם ויבואו לידי סכנות ומלחמות ודאי שאין מקיימין אותן כל עיקר. אבל כגון שפחות הללו ששאלתם מותר לקיימן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |