תשובות הגאונים (הרכבי)/שפט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושש'. הא דתנן את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסיי כל ימי מגר ארמלותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין כך היו אנשי ירושלם כותבין ואנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם אנשי יהודה היו כותבין עד שירצו יורשים לפיכך אם רצו יורשים נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה. ופרש מקצת גאונים ז"ל כי בבל וכל העולם כולו כיהודה ואיתי מעשה ואמ' כך עשה אדוננו באלמנתו שלאסקוי ראש הגולה שהיתה כתובתה מרובה ובא חכליה בנו וצוה בישיבה ואמר איני יכול לעמוד בכתובה ובהוצאה ונתנו לה כתובתה ופטרוה אע"פ שלא תבעה. הילכתא כהאי מעשה או לא דמקצת תלמידים דכל העולם חייבין לעשות כאנשי ירושלם. ילמדנ' אדו':
הא מילתא מן כמה דורות פליגי בה רבנן וכמה פלוגתא אית בה במילתא. אית מאן דאמ' בנהרדעא עבדינן כשמואל ובשאר בבל כולה כרב כי היכין דעבד רב נחמן. דאמרינן ההיא בת מחוזא דהוה נסיבא לנהרדעא אתאי לקמיה דרב נחמן שמעיה לקאלה דבת מחוזא היא אמ' בבל וכל פרוארה נהוג כרב אמרי ליה דירא בנהרדעא אמ' להו נהרדעא וכל פרוארה עבוד כשמואל. אבל שאר ארצות אית מאן דאמ' כרב עבדינן ממאי מדקא יהבינן קצבה לנהרדעא ואמרינן עד היכא נהרדעא עד דסאגי קבא דנהרדעא הכא הוא דדיני כשמואל אבל כל הארצות כרב. ואית מאן דאמ' בבל בלחוד דנהוג כרב עבדינן כרב אבל שאר ארצות כשמואל דסוגיין כואתיה בדיני והאיי דיהבינן קצבה לנהרדעא משום דבבבל היא אבל שאר ארצות כסוגיין. ואית מאן דאמ' דאפילו בבבל דנהוג כרב ביומי דרב וכי דן רב נחמן האיי דינא ביומי דרב ושמואל הוה. אבל הילכתא כשמואל מן כמה אנפי. חדא סוגיין בעלמא כשמואל בדיני. ועוד בעיוה רבנן ופשטוה כשמואל דתנן אלמנה ניזונת תנן וכאנשי גליל או דילמא הניזונת תנן וכאנשי יהודה ואסיקנן לעולם ניזונת תנן. דוקא ניזונת על כורחא דיורשים והויא לה סיעתה מן מתניתין לאנשי גליל. אילין מילי דמר רב משה הכהן גאון מחסיא. והוה אמ' נמי דאף ר' יוחנן וריש לקיש נמי סברין לה כשמואל. דקאמרינן קריביה דר' יוחנן הוה ליה איתת אבא דהוה נפישין מזונה אתו לקמיה דר' יוחנן אמ' להו זילו אמרו ליה לאבוכון דנייחיד לה ארעא למזונה. ודאיק מינה דאו סלקא דעתא סבירא ליה לר' יוחנן ולריש לקיש כאנשי יהודה למה לי יחודי ארעא לכי שאכיב אבוהון ליתנון לה כתובתה וליפטרוה. אלא לאו שמע מינה ניזונת בעל כורחיהו כאנשי גליל וכשמואל. והוה אמ' נמי מר רב משה גאון מחסייה דקא אמרינן תוב אמ' רב יהודה אמ' רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן ור' יוחנן אמ' או לשטר שיש [בו] רבית או לכתובת אשה משום מזוני. ומסיקנן אמ' לך ר' אסי ולר' יוחנן מי ניחא שבקינן מזוני דודאי מפסדא ונקטינן הכרזה דלא ידעינן או מרוחינן או לא מרוחנין הא לא קשיא כדרב יהודה אמ' שמואל התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות. אלמא תובעת היא מדלא אמרינן דלמא לאו תובעת וטעמה דתבעה ואע"ג דקא מפסדא במזוני לא יכלין יורשין למיתן לה כתובתה ומיפטרה. ומכל מקום שאר ארצות לא עבדין כאנשי יהודה ודמיתליין בקצבה דיהבינן לנהרדעא ולא כלום הוא משום דנהרדעא מן בבל היא. והכין קאמ' נהרדעא ופרוארה כשמואל ושאר בבל כרב ורובה דבבל הוה סאגי ביה קבא דנהרדעא. הולכך הא קצבה בין לאתרואתא דנהוג כרב ובין לאתרואתא דנהוג כשמואל והולכך לא מיכרעא בשאר ארצות. והכין חזייננא בשאר ארצות דלית בהו מנהגא למידן כאנשי גליל וכאנשי ירושלם משום דשמואל מכרעא דסוגיין כואתיה בעלמא ועוד מהני ראיות דר' יוחנן דמר רב משה. ועוד דאית בתלמוד ארץ ישראל שמעתא ר' חנינה בריה דר' אבהו ואמרי לה בשם ר' אבהו קיסרין כיהודה ושאר כל הארצות כירושלם. להודיעך דעיקר מילתא לפום מנהאגי. והכין דינינן בכל אתרא כמנהאגיה והיכא דלא ידיענן ביה מנהג קבוע בהא מילתא כירושלם. ואמ' רב צדוק גאון מחסייה נ"ע דן לחכליה בריה דאיסקוי נשיא למיהב לה כתובתה ומיפטרה מן מזוני. דזוד מיניה עבד ליה כמה מעשים במאן דצוחו ולא אשגח בהון והפיק מזונות לאלמנה. ואף אנתון או אית לכון מנהג קבוע עבידו כמנהגכון ואילא עבידו כאנשי גליל וכאנשי ירושלם וכשמואל מן טעמי דפרישנא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |