תשובות הגאונים (הרכבי)/ר
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה זו יצאה לפנינו אל שער הישיבה שלגולה אל בית דין הגדול שלאדוננו האיי ראש ישיבת גאון יעקב חמוד אדוננו וכול'. וצוינו וקראו אותה לפנינו והבננו בה ועמדנו על דבריה ועניניה ועל כל מה שכת' בה וכתבו תשו' כאשר בקש השואל. עייננו על כל מה שכתוב בשאלה זו ואם כן היה דבר כאשר כתוב בה כך ראינו כי קודם שנפרש האיך הדין לענין ארבע אמות קרקע שכותבין וסומכין על שיש לכל אחד מארץ ישראל אנו מפרשין שורת הדין במתנה זו. שאלו אתה חושב שלא על גבי קרקע הקנה האיש הזה לכלתו זו מאה זהוב' הללו אלא קנו מידו בלבד כי הקנה לה מכלל מה שיש לו מאה זהוב' הללו וכי ישנן בידו לשלם לה כאשר פורש בשטר הרי קנתה האשה הזו אותן מאה זהובים (הללו וכי ישנן בידו לשלם לה כאשר פורש בשטר הרי קנתה האשה הזו אותן מאה זהוב') שהקנם לה ונתחייב לשלמם לה כאשר מפורש בשטר דקימא לן שכל המטלטלין נקנין בחליפין זולתי המטבע בלבד וכל הזהובים אינם חשובין כמטבע אלא כפירות. דתנן הזהב קונה את הכסף ואין הכסף קונה את הזהב. ואשר הוקשה בשאלה על זה מעשה דמרוני שהיו לו מטלטלין הרבה ובקש ליתנם במתנה ואמרו לו אין לך תקנה עד שתקנם על גבי קרקע. הרי פורש במעשה שלאחריו כי אין זאת משום שאין המטלטלין נקנין בחליפין. אלא זה שאמרו אין לו תקנה משום דדמים הוא דאקני ליה ולא היה שם הקונה כדי שימשוך. ולא היה שם מי שמאמינו המקנה לזכות על ידו. לפיכך לא היתה לו תקנה אלא שיתן על גב קרקע. והכין תניא אמ' ר' יהודה מעשה באחד שחלה בירוש' כר' אליעזר ואמרי לה שהיה בירוש' כרבנן והיו לו מטלטלין הרבה וביקש ליתנם במתנה אמרו לו אין לו תקנה עד שיקנם על גב קרקע מה עשה הלך ולקח בית רובע סמוך לירושל' ואמר טפח על טפח ועמו מאה צאן ומאה חביות. וטפח על טפח לפל' ועמו מאה צאן ומ' חב' וקיימו את דבריו. ובאנו ללמוד ממנה דלא בענן שיהו המטלטלין צבורין בתוך הקרקע כי טפח על טפח אין מיכיל מאה צאן ומאה חביות. ודחינן את זאת ואמרנו יש לומר כי כן הקנה לו דמי מאה צאן ומאה חביות שהטפח על טפח מכיל אותן ואין לך ללמוד ממנה דלא בענן צבורין. ויש חיזוק לדבר כאשר אמרנו דמים הקנה לו וכן היה הדבר באמת דאמרינן הכי נמי מסתברא דדמים כי אלו היו צאן וק' חב' היו לא היה צריך להקנותן לו על גבי קרקע והחב' נקנין בחל' שלא על גבי קרקע. ואע"פ שאמרנו ולטעמיך אם דמים הקנה לו ומשכינהו לדיליה. ופירקנו אליבא דמאן דאמ' דמים הקנה לו דלא הוה איתיה לקונה דנמשכיה. ושוב הקשינו עליו אע"פ שהקונה אינו שם יכול היה המקנה לזכות לו את הדמים על ידי אחר דקימא לן מטבע נקנה בזיכוי. וגם פירקנו את זאת יש לומר לא האמין המקנה לזכות את הדמים על ידי אחר כי חשש דשאמיט ואכיל להו. ושוב הקשינו לו אם דמים הקנה היאך אמרו לו אין לך תקנה עד שתקנם על גבי קרקע והלא יש לו תקנה בזיכוי על ידי אחר אבל הוא אינו מאמין. ופירקנו הכי קאמ' מאן דלא סמכא דעתיה לזיכוי על ידי אחר אין לו תקנה עד שיקנם על גבי קרקע. והרי נתברר כי כל זאת במטבע הוא. אבל או הוו מטלטלי הוה קאני בחליפין ונסתייע הדבר. הולכך האיש הזה שקנו מידו לאשה כמה שפירשנו למעלה הרי קנתה מה שהקנה לה ונתחייב לתתו לה. ואין צורך לחקור בעדות מי שמעיד שלא היה לו קרקע בשעת ההקנאה כי כבר קנתה בחליפין אע"פ שאין לו קרקע ולא הוצרכה לסמוך על שיש בארץ ישר'. אבל מה שאמר כי לא היה לו באותה שעה כלום דבר בעולם לא קרקע ולא ממון. בזאת בודאי ראוי לחקור אם הודה בשטר ההקנאה כי יש בידו שנתן לה ממנו מזאת הזהובים כבר הודה ונתחייב בהודאתו כי הקנה לה מדבר שהוא מצוי בידו. וכשחוזר ואומר לא היה בידי ולא היה לי כלום אין משגיחין על דבריו ואין חוקרין היש לו ראיה כי לא היה לו כלום אם לאו כי הודאתו קיאמת. אבל אם אין בשטר המתנה הודאה כזאת ראוי לחקור אם באותה שעה היה בידו כלום שהוא נושא ונותן בו כשיעור הזה. אע"פ שרואיו אינן יודעין לו היה או לאביו היה או לזולתם. הרי הוא בחזקת מי שהקנה לה מדבר מצוי כי המצוי בידו בחזקתו הוא. ודומה לאדם שיש עליו חוב ויש לו בידו ממון כשיעורו והוא אומ' אינו לי אלא לאחרים שאין משגיחין עליו אלא המצוי בידו בחזקתו. וכאשר אינו לי הרי הוא כמוציא דבר מחזקתו ועליו הראיה. לפיכך אם מביא ראובן זה ראיה בעדים כשרים כי יודעין הן שלא היה לו באותה השעה כלום ותתכוון העדות ותעמוד ותתקיים בבית דין הרי הוא כמקנה דבר לחבי' שלא בא לעו'. ואע"פ שקנה לאחר מיכן נכסים הרבה אין לאשה הזו עליו כלום אלא שצריכין העדים חקירות יפות שתתכוון עדותן. ואע"פ שאומרין יודעין אנו ידיעה ברורה שבאותה שעה לא היה לו כלום אין סומכין על זאת בלבד אלא אומרין להן כיצד אתם יודעין. ומכונין דעתם ורואין על מה יסמכו דבריהן ואם הסכימו דעתן על אומד או על שמועה או על דבר אחר שאינו דרך ידיעה נכונה לא אמרו כלום. שכך שנינו כיצד בודקין את העד מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין אותן לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומרין לו כיצד אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו לא אמר כלום איש פל' אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמרו בפנינו הודה לו שהוא חייב לו ק"ק זוז. ומדתנן הוא אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמרו בפנינו הודה לו דקדקו חכמ' כי אמירה שהיא הודאה אינה אלא שיאמר להן הלווה היו עלי עדים או שאומר להן המלוה בפניו אתם עדיי בהודאה זו ושותק ומיכן אמרנו מסיעא ליה לרב וכול'. אף בעיקר הסדר הזה בודקין את הללו וודאי צריך הדבר שיכירו עדים שאין לפל' כלום בשעת פל' אלא שיש דרכים אע"פ שהן רחוקים כגון שהקדיש כל נכסיו או כיוצא בזאת קודם לזאת בעת קרובה. ואם יוצא מדברי העדים דבר שצריך להעלותו לישיבה לבקש דינו עשו תעשו. ואם אין לאיש הזה עדות נכונה בדבר זה הרי מה שהיה בידו באותה שעה בחזקתו ואף סתם הרי הוא מכלל דבר מצוי ואין בדבר כזה שבועה אלא חייב הוא לשלם לה. ומצינו בעסק מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה דאקשינן וליחוש דיל' מטלטלי אגב מקרקעי אקני ופירקנו לא צריכא דקאמרי עדים ידעינן דלא הויא ליה ארעא להאי מעולם. אלא מיהו צריכה עדות זו חקירה כמה שפירשנו. הרי זה דינו שלמעשה הזה. ולענין מי שמקנה מטבע על גבי קרקע סתם שסומכין על מה שיש לו בארץ ישר' לא מצינו לא במשנה ולא בתלמוד דבר זה ולא כיוצא בו דהא מרוני שהיה בירוש' דבעו לאקנויי דמים ולא סמכא דעתיה לאזכויי לא סמך על מה שגזלוהו גוים ולא אמר קרקע אינה נגזלת אלא הלך ולקח בית סלע וזה בית רובע והקנה על גבה. וכי אתינן למיגמר דמטבע אין נקנה על גב סודר מיהא סיענה היה עומד בגורן ואין בידו מעות ואמר לחבירו הרי פירות הללו נתונין לך במתנה וחזר ואמר מחוללין הן על מעות שיש לי בבית טעמא שאין בידו הא יש בידו מעות יהיב ליה להאיך ופריך דהאכי שפיר דהוה ליה נוכרא ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין נקני ליה מעות להאיך אגב סודר וניפרוק דליכא סודר וניקני ליה אגב ארעא דלית ליה ארעא והא עומד בגורן קתני בגורן שאינו שלו איכפל וכול' אלא לאו שמ' מי' אין מטבע נקנה בחליפ' שמ' מי'. הרי מצאת מי שאין לו קרקע לא קא סאמיך על מה שגזלוהו גוים. וההיא דאמדינה קמי הא דקא אמרי עדים ידעינן דלא הויא ליה ארעא להאי מעולם לא קא סמכי על החלק הגזול. ורב פפא כי הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי חוזאיי לא אקנינהו לרב שמואל בר אחא על גב קרקע סתם וסמך על חלק דארץ ישראל. אלא הכין אקני ליה אגב אסיפא דביתיה. ולא עוד אלא אע"ג דאמרינן צבורין לא בענן הא קאמרינן אמ' רבא אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גאבי מטלטלי אמ' רב חסדא והוא דכתב ליה דלא כאסמכאתא ודלא כטופסי דשטרי דאלמא כד גאבי מקרקעי גאבי מטלטלי. ומנהגא דמילתא במתיבתא דבכל אקניאתא פסיקאתא לא סמכינן על חלק דמארץ ישר' דלא יאכיל מקבל מתנה למיגבייה אלא צריך קרקע ידיע דיאכיל למיגבייה ולאחזוקי ביה. אבל בארשיאתא ואורכאתא מקלין רבנן וסגיא להון בהדין שמא דאקניתא מן חלק דבארץ ישר' דאמרין שליחותא בעלמא היא ולבעלים הוא דקא גאבי. וכל שכן אליבא דלישנא קמא דכיון דכתב ליה כל דמיתעני מן דינא מקבל עלאי שליחא שוייה. דאמ' מר רב יהודאי גאון סוגיין כהדין לישנא. ואליבא דלישנא בתרא איכא דאמרי שותפא שוייה איכא נמי רווחא במילתא. ושמיע לן משמא דרבואתא דהאיי דנפיק רב פפא לאפיה דרב שמואל בר אחא כי אתא מבי חוזאי עד תואך כי היכי דלא ליתי ולחזיק באסופא דביתיה דאקנינהו לזוזי ניהליה על גביו דאו אחזיק ביה קננהו לזוזי נמי דכיון דלא גבא מקרקעי יכיל למימרא ליה שליחא שויתך מכל מקום אורכאתא שניאן מן אקניאתא. והכי מנהגאן דמאן דמוריך אע"ג דקא כאתיב ליה על גב קרקע ואע"ג דקא כאתיב ליה זיל דון וזכה והנפיק לנפשך או באעי לבטולה לאורכתא מבטיל לה. והכין מנהג בכולהו רבנן ואקניאתא פסיקאתא לאו הכין. ובאורכאתא מנהגן ומנהגא דאבהתן דורות דלא סגיאן אלא על גב קרקע ידוע למיגבייה. וכי אמ' מר רב סעדיה גאון לדבריכם האוי קרקע דמן חלק דבארץ ישראל באורכאתא הוא דאמ' ולאו באקניתא גמירתא. ואשר שאלתם מרוני גר היה או ישר' היה. שיש מפרשין כך להעמיד ראיה ויש שמפרשין כך להעמיד ראיה. כיון שסתם נאמר חזקתו מישראל ואין להוציאו מן ישראל אלא בראיה. ועוד יוחסין שלישראל המצויין עכשו מי מכירם ומי יאמר שזה יש לו חלק הולכך כמנהגנו ראוי לעשות באורכאתא מקילינן ובאקניאתא מחמרינן. אבל דין האשה הזאת כמה שפירשנו למעלה שכבר קנתה בחליפ' מה שהקנה לה לפי מה שפירשנו. וכך הדין:
ברוך העוזר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |