תרומת הדשן/ב/קמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרומת הדשןTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קמו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן קמו בסמ"ק כתוב בהלכות פסח במצות לאכול מצה שנוהגין בהרבה מקומות לברור החטין מאותן הנשוכין מעכברים וכתב בהלכות שלא לאכול חמץ שאם נמצא חטין בתוך הכרי שצמחו מלחלוחית הארץ שקורין גיירמ"א שאין בטלים אפי' אם נטחן קודם הפסח כיון שהוא יבש יהיב טעמא בשעת אפייה בערב פסח בס' ובפסח במשהו וא"ז כתב דשפיר מתבטל קודם הפסח ולא חשיב מבטל איסור לכתחילה כיון שאין מכוין לבטלו עכ"ל. ובכל גבולינו לא נהגו לברור חטין כלל בדיוק רק מרקדין אותו היטי?ב ובוררין אותם בעיוני בעלמא ולפע"ד נראה אע"ג דאין מרקדין בדיוק רב כל כך מנהג של טעם סמכינן אסמ"ג דכתב בלאוין בסימן קל"ח במצות חלב דקמח בקמח מתערב יפה ומקרי עירוב לח בלח כמו שהוכיח בהוכחות גמורות ממסכת מנחות ומנהג פשוט הוא להתיר לח בלח שנתבטל קודם הפסח שאינו חוזר וניעור בפסח ואעפ"כ צריך לברור ולראות שאין בו כל כך הרבה יותר מס' וגם הברירה מוכחת שאינה מכווין לבטלם ובהיתר גמור מתבטל אפילו אם ישאר שלא נמצאו בברירה שוב אינו חוזר וניעור בפסח ואעפ"כ צריך לברור ולראות שאין בו כל כך הרבה ועיין במרדכי פ' כל שעה בפסוק ראבי"ה על תבואה שירד עליה דלף דמשמע התם קצת תיובתא להא דכתיבנא אבל לפי הדקדוק יתיישב שפיר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון