תרומת הדשן/ב/מט
תרומת הדשן 
ב מט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן מט אהובי מהר"ז אשר שאלתני אי מהני לכתחלה גלוי מלתא בהא דאומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך והבאת ראיה מהנהו תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי דבדיעבד מהני גלוי מלתא להא א"כ נימא דלכתחלה נמי לא מחוורי לן דבריך דא"כ מאי מספקת דלא תיהוי ג"מ הא מסקינן התם להדיא דמהני לגבי המקדש דפריך ודילמא ארצויי ארציי קמיה ושתיק כדפירש אשירי יע"ש אלא משום דאיכא למימר דאדרבא מדמינן להאי דהאב לבתו לג"מ בגיטין דקי"ל כאביי דלאו מלתא היא ובמקדש איכא טעמא דזכין לאדם שלא בפניו וזכייה מטעם שליחות אתרבי וא"כ מאי ראיה הבאת מההיא דתותי ציפי דמהני כשנתרצה האב אח"כ דילמא התם נתרצה להדיא ובפירוש ולכך מהני דאמרינן תחלת הקדושין אדעתא דהכי נתנו שאם יתרצה האב תהא מקודשת אבל לעולם גילוי דעתיה ל"מ כמו בגיטין אמנם נראה אחרי דאשירי כתב בתחלת דבריו בפ"ק בהא דאומר אדם לבתו קטנה כו' ותירץ מה קמ"ל דר"נ פשיטא במוקדשים ומסיק דקמ"ל דאותו כח וזכות שזכתה לו תורה שיכול לקדש את בתו אותו כח וזכות יכול לתת לבתו קטנה שתקדש אדעתה וא"כ דאיכא למימר דאותו נתינת כח וזכות צריך להיות להדיא ולא בגילוי דעתא כמו שוויה שליחות דחל בקל יותר ממסירת כחו וזכותו כדמוכח בדיני הרשאה ואע"ג דאשירי מסיים בדברו דהבת מתקדשת בשליחות האב הא כתב נמי הך בתחלה וצריכנא לקיים שניהם לכל הפחות לכתחלה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |