תרומת הדשן/א/פג
תרומת הדשן 
א פג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה פג נכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט חוץ לי"ב מיל והוא דבר שאין בו חשש מחובר או צידה אם אעפ"כ יש להחמיר בו כמו במחובר וצידה הואיל וכתבו רוב הגאונים דתחומין די"ב מילין דאורייתא הן:
תשובה יראה דאין להחמיר כמו במחובר וצידה כמו שאבאר וכבר נשאלה שאלה זו מחד מרבוותא והשיב כיון דנהגינן כר"י וה"ג דמפרשים הטעם מאי דאסרו חכמים דורון שהביא נכרי לישראל היינו משום גזירה שמא יאמר לנכרי להביא לו מן המחובר או דבר הנצוד ויעשה איסור דאורייתא בשבילו והאי טעמא לא שייכא כל כך בתחומין די"ב מיל דלא שכיח שיאמר לנכרי להביא לו אוכל או משקה כל כך מרחוק. ונראה להביא קצת ראייה דלא אסרו חכמים כה"ג מהא דאמרינן פ' בכל מערבין ההיא ליפתא דאתו למחוזא כו' עד מאי אמרת מחוץ לתחום אתאי הכא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר כ"ש הכא דאדעתא דנכרי קא אתי והשתא אמאי לא הוה חייש דילמא חוץ לתחום לי"ב מילין קאתי דלשון הגמרא משמע דלא הוה ידע מהיכן קאתי ואי מחוץ לי"ב מילין קאתי דינו כמחובר לאסור מ"מ אפילו לישראל אחר כדאיתא בסמ"ק דכתב דדבר שמינו במחובר שהובא לישראל ביו"ט ראשון אסור אפילו לישראל אחר ביו"ט שני של גליות אע"ג דליכא משום מוקצה דנולדה בזה מותר לזה אע"כ אפילו אתאי מחוץ לי"ב מילין לא מחמרינן ליה והוא כמו במחובר וצידה אע"ג דרמב"ם וסמ"ג וא"ז ומרדכי בשם רבינו יואל פ"ק דעירובין כולהו סברי תחומין י"ב מילין דאורייתא נינהו ויש לדחות ראיה זו דמש"ה לא הוי חייש בההוא ליפתא דעל האמת סמך דבשביל נכרים קאתי והכא בשביל נכרי ודאי שרי אפילו לישראל אפילו במחובר וצידה היכא דליכא מוקצה כמו ביו"ט ראשון ליו"ט שני ובחוץ לתחום אפילו די"ב מילין לא שייך מוקצה כלל וכ"ש הכא דאדעתא דנכרי קאתי דנאמר תלמודא לא קאי אלא אסתם תחומין והלשון משמע דידע ודאי דמחוץ לסתם תחומין אתי מדלא קאמר מאי קאמרת דילמא מחוץ לתחום כו' ותו דבמרדכי פ' אין צדין בראשו כתב בשם ראבי"ה ספק תחומין שרי לגמרי משום דלל"מ בה אוקמינן אחזקתן כמו גבי ספק מוכן. ומההיא סברא היה נראה נמי לדחות ראייה דלעיל דלהכי לא הוה חייש דילמא מחוץ לתחום די"ב מילין אתאי דליכא בה חזקה כמו גבי ספק צידה ומחובר דאיכא לאוקמה בה אחזקתה ולימא דהיום ניצוד והיום נתלש אמנם באשירי פ' אין צדין מוכח היכא דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא חיישינן לספק אפילו אי ליכא חזקה דכתב דדרך סרטיא ופלטיא משום דלא שכיחא לא חיישינן להו הא אי הוה שכיחי חיישינן אע"ג דבדידהו נמי ליכא חזקה. אמנם נראה לחלק ולהתיר מטעם אחר דאין להחמיר בבא מחוץ לתחום די"ב מילין אפי' למאן דסבר דאורייתא היא כמו במחובר וצידה כדמסיק במרדכי שילהי פ"ק דעירובין אההיא דבכל מערבין בשמעתא דנתגלגל מחוץ לתחום דמשני התם שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה אבל תחומין דרבנן ומפרש במרדכי דאע"ג דתחומין נמי יש להן עיקר מן התורה די"ב מילין מ"מ אינה מפורש בתורה ולכך מקילינן בהו טפי מבטומאה אפי' טומאה דרבנן הואיל ועיקר טומאה מפורש בתורה ומהאי טעמא י"ל נמי דדוקא באיסור מחובר וצידה החמירו חכמים לאסור אם עשאו נכרי בשביל ישראל דאיסור מפורש בתורה בכל מלאכה לא יעשה בה אבל באיסור תחומין אפי' די"ב מילין הואיל ואינם מפורשים בתורה לא החמירו ואע"ג דבמרדכי פ' לולב וערבה משמע דאדרבה ערבה הואיל ואינה מפורש בתורה דוחין הקביעות בשבילו כדי לפרסם שהיא מן התורה ומשום לולב ושופר לא דחינן לפי שהן מפורשין בתורה דלגבי מצות עשה הקבוע בכל שנה שאני דהתם שייכי טעמיה דפירסום וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |