תפארת ישראל - יכין/ראש השנה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - יכין ‏ ראש השנה ג

(א) ראוהו בית דין וכל ישראל
אמר המפרש, הרבה נצטערתי להבין למה סכינא חריפא פסקה למשנה זאת מב' פרקים הקודמין שמדברים כולם מקידוש החודש כמשנה זו, ומה שייכות למשנה זו לחברה עם ב' פרקים הבאים שמדברים כולן מדיני שופר. וכפי הנראה לפע"ד ח"ט, ע"פ מ"ש רש"י [ר"ה ד"ל ע"ב], דבזמן קידוש החודש כל משחשיכה כ"ט אלול נהגו בו קודש וכן למחר כל היום, דשמא יבואו עדים עדיין. א"כ עשו קידוש והתפללו תפלת ר"ה ותקעו בשופר. ולהכי סמך תנא משנה זו אצל פרקים הבאים דמיירי בר"ה. דסד"א דאילו ראוה ב"ד וכו' בר"ה. כיון שכבר נהגו בו קדושת ר"ה, אפרסמי לה מלתא טפי, ולא לעברוה. קמ"ל] ;

שראו כולם הלבנה. ואפילו ראוה ביום ל', שאז ראייתם מדהוא ביום הוא כעדות, כדקאמר בש"ס:

(ב) נחקרו העדים
ר"ל או שנחקרו העדים ביום ל'

(ג) עד שחשיכה
ליל ל"א. וארישא נמי קאי:

(ד) הרי זה מעובר
ויהיה יום ל"א ר"ח. וקמ"ל רישא דאע"ג דאפרסם לכל ישראל שנולד ביום ל', אפ"ה מדלא הספיקו לקדשו מעברינן ליה. וקמ"ל סיפא, דסד"א דחקירת עדים כתחלת דין, ומקודש מקודש כגמר דין, והרי דין שהתחילו ביום גומרים בלילה, ונקדשיה בליל ל"א, קמ"ל דקדוש צריך דוקא ביום:

(ה) ראוהו בית דין בלבד
ואין עדים אחרים:

(ו) יעמדו שנים ויעידו
מהב"ד שראוה:

(ז) בפניהם
בפני הדיינים השאר שראוה:

(ח) ויאמרו מקודש מקודש
ומיירי שראוה ב"ד בלילה, שא"א לקדשה אז, ולהכי צריכין להעיד ביום. אבל בראוה ביום, א"צ להעיד, דראייה עדיף ומקדשין ע"פ ראייתן:

(ט) ויושיבו מחבריהם אצל היחיד
דצריך ב"ד של ג':

(י) כל השופרות כשרין חוץ משל פרה
וכ"ש של שור, דדמי טפי לעגל, שהיה כתבנית שור אוכל עשב, ואין קטיגור נעשה סניגור [כך נ"ל]:

(יא) מפני שהוא קרן
ולא נקרא בכתוב בלשון שופר, ובר"ה שופר בעינן:

(יב) שנאמר במשוך בקרן היובל
ולרבנן עכ"פ מקרו נמי שופר. משא"כ של פרה לא נקרא שופר בשום מקום:

(יג) של יעל פשוט
של [שטיינבאק] משום שקרניו פשוטין. דכיון דלתפלה ולזכרון אתא, כמה דפשיט אינש דעתיה להיות מרוצה בכל גזירות ה', טפי עדיף:

(יד) ופיו מצופה זהב
שלא במקום הנחת פה, דאל"כ פסול [תקפ"ו. אב"י ומה"ט ל"ק הרי גם נשופר אין קטיגור נעשה סניגור [כלעיל כ"ו א']. היינו בשל פרה, דהקול שהוא הסניגור נתהווה ע"י הקטיגור. משא"כ הכא אדרבה צריך שיהיה שלא במקום הנחת פה והעברת הקול]. מיהו דוקא בביהמ"ק היה פיו מצופה זהב:

(טו) ושתי חצוצרות מן הצדדין
ב' אנשים בחצוצרות של כסף כאותן של משה. משא"כ חצוצרות של לויה לשיר הנסכים, של קרן היו [כתוס' מנחות דכ"ח א', וקנים פ"ג מ"ו. אב"י אמנם כל חצוצרה פשוטה כרש"י סוכה ל"ב א' ושבת ל"ו א'] וגם הא רק במקדש מיירי דכתיב ביה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה':

(טז) שופר מאריך וחצוצרות מקצרות
בקולן, כדי שישמע לבסוף רק קול שופר. ואע"ג דבתחלה כשהתחילו לתקוע יחד תרי קלא לא משתמעי. הכא דחביבא יהבו דעתייהו:

(יז) שמצות היום בשופר
להכי דרך ארץ שהחשוב באמצע. ולהכי מאריך נמי בקולו, להודיע שהוא העיקר:

(יח) בתעניות
בגזרו תענית על צרת הצבור, תוקעים בתפלת י"ח [כתענית פ"ב מ"ה] בשל וכו':

(יט) בשל זכרים כפופין
ר"ל בשל כבש זכר [וה"ה בשל נקבה], שסתמן כפופים. דבתענית כמה דכייף אינש דעתיה ומכניע נפשיה, טפי מעלי:

(כ) ופיהן מצופה כסף
דכל שהוא לאסוף העם, מצינו של כסף, דכתיב עשה לך חצוצרות כסף, ורק בר"ה משום כבוד יו"ט עשו זהב:

(כא) שוה היובל
יו"כ של יובל, גם בו תוקעים מדאורייתא:

(כב) לתקיעה
שיתקעו בהן בשל יעל פשוט כמניין תקיעות דר"ה:

(כג) ולברכות
בתפלת י"ח יאמרו בשניהן מלכיות זכרונות שופרות:

(כד) וביובלות בשל יעלים
וקיי"ל דבר"ה קרן פרה פסול. וכ"כ קרני רוב החיות פסולין, מדאינן חלולים דשופר כתיב לשון שפופרת, להכי פסולים אפילו בדיעבד. ובשאר מינין אפילו פשוטין כשרים בדיעבד, ורק לכתחילה מצוה בכפופין. אבל מצוה מהמובחר בשל איל כפוף [תקפ"ו]. וכן הדין בתעניות. ולרשב"א בתעניות יוצא נמי בחצוצרות מתכות [תקע"ט]:

(כה) שופר שנסדק
לרש"י ר"ל שנסדק לב' חתיכות לאורך [ערא"ש]. ולתו' ר"ל שהיה בו סדק לארכו ע"פ כולו. ולרבינו יהונתן ר"ל אפילו בסדק קטן לארכו פסול, דע"י התקיעה יתבקע טפי:

(כו) ודבקו
אפילו דבקו פסול. וקיי"ל דבנסדק כולו לארכו אפילו רק מצד א', פסול אפילו דבקו באור. ובלא נסדק כולו, י"א דבנסדק רק קצת לארכו, פסול, משום דע"י התקיעה הסדק מוסיף והולך, והו"ל כאילו כבר נסדק כולו [כטריפות סרכא שבריאה]. אמנם כשהדקו בחוט או [בדראט] בחוזק, שלא יוסיף להתבקע, כשר. וי"א דבנסדק לארכו' דוקא בנסדק רובו פסול. אמנם בנסדק לארכו בין קצת בין רובו, מועיל בשסתמו באור, אבל לא עם גוף אחר, דהו"ל כסתמו עם אינו מינו, וי"א דאפילו סתימה בדבק מהני, ולא הוה כסתמו עם אינו מינו, מדאין הסתימה ניכרת בין הדבקים. מיהו בנשתנה קול השופר ע"י שקשרו בחוט או ע"י שדבקו בדבק, צריך שישתייר ממקום הסדק עד הנחת הפה כרוחב ד' גודלין. אבל בנסדק לרחבו, דוקא בנסדק רוב היקיפו פסול. ואפילו הכי, אם נשתייר מהסדק עד הנחת פה כרוחב ד' גודלין, כשר ואפילו מעכב התקיעה. וי"א דאפילו נשתייר מהסדק לצד החוץ כשיעור הנ"ל, כשר. ובכל זה בשעת הדחק סומכין אמקילין [תקפ"ו]:

(כז) פסול
אע"ג דכבר אשמעינן דאפילו נסדק פסול, קמ"ל הכא דאפילו השברים הן כטבעות שלימין בכל הקיפן, ואפילו נשתייר באורך החתיכה שכנגד פיו, כרוחב ד' גודלין, פסול דשופר אחד אמר רחמנא ולא הרבה שופרות [שם]:

(כח) ואם לאו כשר
ודוקא בסתמו במינו, ונשתייר רובו שלם, ולא נשתנה קולו עי"ז ממה שהיה קודם שניקב. ובשעת הדחק בניקב ונשתייר רובו שלם, אם סתמו במינו, אפילו נשתנה קולו ע"י הסתימה כשר. ובסתמו שלא במינו דוקא בלא נשתנה קולו מקודם שניקב, כשר. מיהו בלא סתמו כלל, אפילו לא נשתייר ד' גודלין עד הפה, וגם נשתנה קולו מבתחילה כשר בשעת הדחק. וקיל ניקב מסדק, דבנקב עגול לא יתבקע טפי ע"י התקיעה. וי"א דאין לתקוע בשופר נקוב אפילו נשתייר כשיעור, דקולו פגום [שם]:

(כט) התוקע לתוך הבור
לרמב"ם ר"ל שעמד בבור ודות ותקע. וכ"ש בתקע במרתף ומערה שמקורין תחת הקרקע, ושייך בהן טפי קול הברה:

(ל) או לתוך הדות
[ציסטערנע] [וכפי הנראה יש ממנו ב' מינים. יש שהוא מקום מוקף מחיצות על הארץ [כפירש רש"י ורמב"ם ור"ב הכא]. אמנם מב"ב [דס"ד א'] משמע דיש מין דות אחר, דמקשי היינו בור היינו דות, ומשני שניהן בקרקע, אלא שהבור בחפירה ודות בבניין. ופירש רשב"ם שם, דבור חפור בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בניין, ודות חפור בקרקע תחוח ובונין כותל אבנים בקרקע סביב. מיהו כמדומה לכל הדיעות דות כבור שאינן מקורין]:

(לא) או לתוך הפיטס
פיטוס בסמך גרסינן, ור"ל חבית גדולה [ודוגמתו הללו בעלי פטסין [ר"פ ב' דביצה]:

(לב) לא יצא
וה"ה התוקע בבית, ושמע אחד מרחוק רק קול הברה [עכא בל"א], לא יצא [עי' רט"ז תקפ"ז]. אבל בחבית אפילו העומד בתוכו ותוקע לא יצא [ר"ן. ונ"ל דנקט תנא בור אע"ג שקרקע עולם דפנותיו, אפשר שישמע קול הברה אף באינו מקורה. ופיטוס אף שיש לו דפנות ומטולטל, אפשר שישמע קול שופר. ודות שיש לו דפנות על הקרקע ואינו מטולטל, שייך רבותא לכאן ולכאן. ולרשב"ם הנ"ל דדות הוא ג"כ בעומק הקרקע. נ"ל דנקט בור אף שכותליו הן מגוף הקרקע. ופיטוס אף שכותליו מעץ או חרס. ודות אף שכותליו מעץ או אבנים מסובבים מקרקע עולם, למימרא דבכל אופנים שייך הברה או קול שופר. ומה"ט לפע"ד לא נקט הש"ע דות, מדכבר שמעינן לה מבור ופיטוס ודו"ק]:

(לג) וכן
נ"ל דנקט וכן. משום דבבבא דרישא וסיפא שמע. ואעפ"כ לא היה שמיעה כראוי לצאת בה, ברישא מכח הקול בעצמו שהיה רק הברה וסיפא מכח השומע שלא התכוון:

(לד) אם כיון לבו
לצאת:

(לה) יצא
אם נתכוון גם התוקע להוציא כל שומעו [תקפ"ח]:

(לו) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל
נקט לה הכא. לאשמעינן פירושא דהך קרא, דהוה נמי משום כוונת הלב:

(לז) ואם לאו היו נופלין
להכי הרים משה ידיו כדי שיראוהו מתפלל, וישעבדו גם הם לבן לשמים:

(לח) ואם לאו היו נימוקים
קמ"ל בין כשמתפלל שיצליח, כבמלחמת עמלק, או אפילו כשמתפלל רק להנצל מצרה כבנחשים השרפים, אין התפלה נשמעת כי אם כשמתכוון שיחזקהו ה' לעבודתו ית':

(לט) חרש
אפילו מדבר ואינו שומע כלל. אבל אלם השומע, כשר. ויברך אחר [שם]:

(מ) שוטה
עיין תרומות פ"א סי' ב':

(מא) וקטן
ע"ש סי' ג':

(מב) אין מוציאין את הרבים ידי חובתן
נ"ל דנקט רבים, לאשמעינן דאפילו אותן שאינן בני חיוב גמור. כנשים וקטנים בני חנוך. אפ"ה אינו מוציאן. מיהו נשים אע"ג דפטורי משופר, דזמן גרמא הוא, אפ"ה כבר קבלו עלייהו חובה. אמנם כשיתקע להם אדם שיצא כבר. יברכו הן לעצמן. משא"כ כשתוקע לזכר, יוכל התוקע לברך אף שיצא כבר. וטוב יותר דבכל גוונא יברך השומע ב' הברכות [תקפ"ה ב']:

(מג) זה הכלל
לאתויי ברכת הנהנין דכשכבר יצא אינו מוציא. וג' מדריגות יש (א) ברכת מצות, או אפילו ברכת הנהנין של מצות, כברכת בפה"ג דקידוש, והמוציא של מצה, וכדומה, אף שיצא מוציא. משום שיש בהן חיוב' וכל ישראל ערבין זה לזה. (ב) וברכת הנהנין של פת ויין או שאר משקין שרגילין לקבוע עליהן, וגם ישבו יחד וקבעו עליהן, אז עכ"פ כשלא יצא מוציא, וכשיצא אינו מוציא. וה"ה ברכת הפת בשבת, כשיצא אינו מוציא, דהרי במצטער באכילה פטור מלאכל בשבת, להכי הו"ל כשאר ברכת הנהנין [קס"ז ותקפ"ה]. (ג) אבל ברכת פירות ושאר מילי, ושלא בתוך הסעודה דלא קבע עלייהו. אפילו לא יצא אינו מוציא [רי"ג], וסימנך מקף :

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.