תפארת ישראל - בועז/עירובין/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

(א) ונ"ל דנקט ימעט. ולא נקט ישפיל. דקמ"ל דבכל גוונא שממעט גובה חלל הפתח סגי. בין ע"י שמעבה הקורה מלמטה. או אפי' ע"י שמגביה המפתן מלמטה. דאף דבכה"ג לא יהיה הקורה ניכר תוך המבוי רק על המפתן. עכ"פ הרי קיי"ל דמותר להשתמש תחת הקורה (שס"ה ס"ד). א"כ א"צ היכר תוך המבוי רק תחת הקורה. שלא יוציא משם ולהלן. ובני הרב המאוה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א רצה להביא ראיה לדברי מלחי דסגי כשאינו ניכר רק להעומדים בחוץ (כא"ח שס"ג ט') דנמי משום הכירא. ולי נראה שאינו ראיה. דהרי קשה אמאי באמת מהני לחי שנראה רק בחוץ הרי אינו ניכר בשעת הוצאה. אע"כ מדראה אותו כל ימות החול כשהוא ברה"ר ובשעה שנכנס. עי"ז יהיה נזכר בשבת גם כשיצא אף שאינו ראוהו אז. משא"כ בהגביה הרצפה שאינו ניכר הקורה לא בר"ה ולא ברה"י רק ברגע הקטנה. שהוא תחת הקורה. מנ"ל שיזכיר א"ע עי"ז בשבת בשעה שירצה להוציא. לילא טעמא דאמרן:

(ב) וכ"כ הרע"ב וכ' עלה הגאון הגדול מהו' עקיבא נ"י. וז"ל תמוה דבסוגיין (ד"ג א') מדמינן לה לסוכה למעלה מכ' אליבי' דרבה. דטעמא דר"י התם דשלטא בי' עינא. ומצרך צריכא ע"ש. ותו הא בסוגיין (די"ב ב') פרכינן לרבה ורבא דס"ל קורה משום היכירא. מהברייתא דס"ל לר"י בב' צידי ר"ה כו', ומשנינן דר"י ס"ל ב' מחיצות דאו' א"כ הרי מבואר דהש"ס ס"ל דלר"י ג"כ קורה משום היכר. ובכל הסוגיא לא מצינו פלוגתא דתנאי אי קורה משום היכר או לא. וצ"ע עכ"ל. קרא גברא קטין חריך שקא כדברי הר"ב כ' ג"כ רבינו יונתן ברי"ף ותמה על עצמך האיך ב' גדולי הדור פקו פלילה פשטותא דש"ס ועל כרחך קו' הגאון הגדול הנ"ל מצריכותא דעירובין (ד"ג א') אחמ"כ לק"מ. דמלבד מה דמצינן למימר דרק לס"ד קאמר הגמ' דהו"א דר"י ס"ל דקורה משום הכירא. ולמעלה מכ' דוקא בסוכה דעשוי לישיבה איכא הכירא ולא במבוי שעשוי להלוך. אבל באמת טעמא דר"י בקורה במבוי למעלה מכ'. הוא משום מחיצה. ולהכי כשר למעלה מכ' אף במבוי דעשוי להלוך וליכא היכירא. והן אמת דלפ"ז הוה מצי הש"ס למנקט באידך בבי בזה"ל. ואי תנא מבוי. הו"א דוקא במבוי מכשיר ר"י קורה למעלה מכ'. מדהו"ל מחיצה. משא"כ בסוכה לא מהני סברת שיהי' כמחיצה. אלא ניחא לי' לגמ' טפי למנקט דבכה"ג הוה טעינן אליבייהו דרבנן יע"ש. מיהו גם בל"ז לא מוכח מסוגיא דהתם דטעמא דר"י באמת דקורה למעלה מכ' מנכרא. דהרי סוגיא דהתם רק אליבי' דרבה קאי דס"ל בריש סוכה דטעמא דרבנן דפסלו סכך למעלה מכ' דבעינן למען ידעו א"כ לא מצי לומר דטעמי' דר"י דמכשיר התם למעלה מכ'. מדהו"ל מחיצה. דמאי מהני סברת מחיצה גבי סכך. וע"כ צ"ל דטעמי' דר"י דגם למעלה מכ' שלטא בי' עינא. אבל אנן דקיי"ל (א"ח תרל"ג) דפלוגתא דסוכה למעלה מכ' הוא משום דבעינן דירת עראי ור"י ס"ל סוכה דירת קבע בעינן (כסוכה דף ז' ב'). א"כ ודאי מסתבר טפי למימר דר"י דמכשיר בקורת מבוי למעלה מכ' הוא משום דאזיל לטעמי' (לקמן דצ"ה א') דס"ל קורה משום מחיצה ופי תקרה יורד וסותם. וכמ"ש רבינו יהונתן. ופליגי רבנן ור"י בפלוגתא דאמוראי לקמן (ד"ז ב'). אי קורה משום הכירא או משום מחיצה. ומה שהקשה הגאון הנ"ל תו מסוגיא דלקמן (די"ב ב') דמוקמינן דר"י ס"ל ב' מחיצות דאו'. וקורה או לחי משום הכירא גם בהא אחמכ"ת לק"מ. דכפי הנראה מדברי הגאון הנ"ל דחשב דגם לרבה פריך הש"ס התם דס"ל דקורה משום הכירא. אמנם מפי' רש"י נראה דרק מלחי פריך. והיינו לרבא דוקא וכן משמע מש"ס גופא התם. דמסתמא איתבי' בתראה הוא כמו איתבי' קדמאה. דרק לרבא מקשי הגמ'. דאל"כ הו"ל לאתויי איתבי' בתראה תחלה. דק' לתרווייהו. אע"כ דהנך תרתי איתבי' רק לרבא מקשי. ובאמת ק' למה לא מקשי הגמרא גם לרבה דס"ל דקורה משום הכירא לרבנן. א"כ למה לר"י עושה קורה מכאן ומכאן ומטלטל באמצע. וליכא למימר דרק ר"י ס"ל קורה משום מחיצה. ולרבנן קורה משום הכירא דא"כ למה להו למפלג ברה"ר לפלגו במבוי במפולש וכדאצטרכין למימר כה"ג בקושיתן אליבא דרבא מלחי. וכמ"ש רש"י (בד"ה לחי מכאן). אע"כ דלרבה ל"ק כלל. דאיכא למימר דר"י ורבנן פליגי בהא. ורק לר"י קורה משום מחיצה. אבל לרבנן קורה משום היכר. והא דלא פליגי במבוי מפולש. היינו משום דר"י כלל במתני' גם לחי. והרי לרבה בלחי מודו רבנן דהוה מחיצה. אבל לרבא דס"ל לחי וקורה תרוויייהו לרבנן משום הכירא. מקשה הגמ' שפיר. דע"כ רבנן לא פליגי בהא עם ר"י למימר דהוה משום הכירא. דא"כ לפלגו במבוי מפולש וכמ"ש רש"י בד"ה לחי וכלעיל. וא"כ לדידן דקיי"ל דלרבנן קורה משום הכירא. ולחי משום מחיצה. דמה"ט לחי העומד מאליו כשר (כא"ח שס"ג) ליכא קו' כלל ממתני' דב' צידי ר"ה. די"ל דלמא בהא פליגי רבנן עלי' וס"ל קורה משום הכירא והא דלא נקט פלוגתייהו במבוי היינו משום דנקט לחי וכדאמרן. אמנם יש לתמוה למה לא הקשה בגאון הנ"ל ממה דמסקינן לקמן דצ"ה א'. דטעמי' דר"י דס"ל ב' מחיצות דאו' ולא משום פי תקרה יורד וסותם. ונ"ל דרבינו יהונתן ה"ק משום דב' מחיצות דאורייתא ורק מדרבנן צריך ג' מחיצות. להכי פי תקרה יורד וסותם וא"צ תקרה שלימה יע"ש ודו"ק:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.