תפארת ישראל - בועז/מדות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ מדות ג

(א) אמנם ק"ל גם לבני בית ראשון גם לבני בית שני, דמאי נ"מ אם המזבח בנוי ע"ג מקום אטום או לא. הרי בל"ז כל העזרה היתה חלולה מתחתיה בנוי כיפין ע"ג כיפין (כמסכת פרה פ"ג מ"ג ומ"ו. ורמב"ם פ"ה מבחירה ה"א). ואת"ל דאעפ"כ רק מקום המזבח היה בנוי ע"ג מקום אטום, וסביב לו היה המחילה. ליתא, דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן לבנות העזרה ע"ג כיפין מפני ספק קבר התהום, ואם ישאר מקום שתחת המזבח אטום, ישאר הספק בעצמו בגוף המזבח, וכאשר באמת מצאו בימי יחזקי' גלגולת של ארנון טמון תחת המזבח (כירושלמי פ"ק דסנהדרין). ונ"ל מדאמרינן בנדה (דס"א) דכל מקום שהוחזק בטומאה בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה, ואחר בדיקה כזאת המקום טהור. א"כ ק' למה בנו כלל כיפין ע"ג כיפין, היה להם לבדוק כלעיל, דמהני אפי' הוחזק שם טומאה ומכ"ש בלא הוחזק. אע"כ דבימי שלמה באמת בנו המקדש ע"ג מקום אטום, ולא בדקו כלל מדלא הוחזק שם טומאה. רק אח"כ בימי חזקי' כשמצאו הגולגולת, אז אף דמדאורייתא הוה סגי גם אז לבדוק עד הסלע ולהחזיר העפר אפי' אתחזיק, אפ"ה מצד חומר' דביהמ"ק, אחר שבדקו העפר שתחת העזרה כולה בנו תחת הרצפה כיפין ע"ג כיפין. וכיון דרק חומרא בעלמא הוה, להכי תינח בכל העזרה דאפשר, אבל תחת המזבח דלא אפשר דהרי צריך שיהיה נבנה ע"ג מקום אטום. סמכו על הבדיקה עד הסלע, כמו שסומכין על בדיקה זו בכל מקום (וכרמב"ם פ"ט מטו"מ ה"י), ולהכי אחר שבדקו החזירו העפר הבדוק למקומה ועליה נבנה המזבח. אחר איזה שנים שכתבתי זה, מצאתי שגם רמל"מ (פ"א מבחיר' הי"ג) התעורר בזה, והלך בתרוצו בדרך אחר:

(ב) והר"ב כתב שיורדין משם לשיתין לנקותו מהנסכים. ואחמ"כ רבינו, מלבד הדוחק בלשון, דלמה נקרא כאן שית, ובכל דוכתא נקרא שיתין. אבל מלבד זה דברי רבינו הם נגד גמ' ערוכה (סוכה דמ"ט) דאמרי' שם בפירוש שלנקות מקום הנסכים היה מיוחד מקום אחר, דלול קטן היה בין כבש למזבח שלשם יורדין אחת לע' שנה ובאין לשיתין, ונוטלין משם היין הנקרש ברוב הימים, ומעלין ושורפין אותו ע"ג המזבח. וגם לשון מנקין לא שייך על היין שנקרש ושמקריבין אותו על מזבח ד'. אבל שייך טפי על לכלוך דמים שנקרשו שם. ובדברינו אלה יתורץ מה שלכאורה יש לתמוה במשנה, שהתנא הזכיר ב' נקבים אלו שביסוד שמיוחדין לשירי הדם, ולמה לא הזכיר לנו נמי ב' הנקבים שלמעלה בגג המזבח נגד אותו קרן, שמיוחדין לנסכים (כסוכה פ"ד מ"ט). אולם כל עיקר תכלית מסכת זו שמה יעיד עליה, שרצתה רק להודיענו מדת כל הבניינים הקדושים וכל הדברים הקבועין ברצפה. להודיענו מדת השטח שיתפסו ברצפה וגבהן. ורק בדרך אגב משמיעינו גם דברים אחרים לפעמים. אבל אין אמיתת כוונת המסכת להודיענו תואר כל בנין וכלי. ומה"ט לא הוזכר בתמונת המזבח שום דבר מהקרנות שהיו חלולים (כזבחים נ"ד ב'). ורש"י שם כתב כדי שיפלו שם דמי החטאות שניתן בקרנות. וזה תמוה כמו שכתבתי בחומר בקודש, [פ"ה סי' ד' וע"ש]. וגם לא הזכיר שהיה אויר בין כבש למזבח (כזבחים דס"ב ב'). וגם לא הודיענו מהתפוח שהיה גבשושית עגול בולט כתפוח בגובה אמה באמצע המזבח, כ"ב אמה על כ"ב אמה [לראב"ד פ"ב מתמידין], אבל הטעם בכל זה, משום שהשטח שתופסין כל אלו נכללו בשטח המזבח שכבר הודיענו התנא כל מדת שטחו [ואפ"ה, לראב"ד לקמן הודיענו התנא הרבובה, שהיה בכבש במערבו. משום שע"י הרבובה נתקצר שם רוחב הכבש שהיה רחבו ט"ז אמות]. ומה"ט לא הודיענו התנא נמי מב' נקבים שבגג המזבח שמיוחדין לנסכים. משום ששטחן וגם שטח השיתין לנסכים שבתחתית המזבח שלשם שותתין הנסכים הכל כבר נתפס ונכלל בשטח המזבח שכבר נמנה. אבל הודיענו התנא מב' הנקבים שביסוד שמיוחדין לשירי הדם, מדרצה להודיענו מהטבלא של שיש שתופס אמה על אמה בשטח הרצפה, שדרך שם יורדין לשית לנקותו מהדמים. ועדיין לא הודיענו בשום מקום מחלל זה שלשם יורדין הדמים, להכי אגב זה צריך להזכיר נמי מב' הנקבים שביסוד, ושמדרך השית מנקין ופותחין הנקבים הללו, כך נ"ל:

(ג) אמר הננס נושא הפנס. הן אמת דמשמע מרמב"ם (פ"ב מבחירה הי"ד) ומהר"ב ורתיו"ט כאן שהגומא הזאת לא היתה בגג הכבש, רק בקומת הכבש לצד מערב. אולם לרש"י (פסחים ל"ד א' ד"ה לול) הגומא הזאת היתה למטה ברצפת העזרה בצד מערב מהכבש, בהקרן זויות שבין הכבש למזבח. וכמדומה שטעמו של רש"י דאי נימא שהגומא הזאת היה בכבש גופיה, איך נתנו לשם פסולי חטאת העוף שיפסלו בלינה, והרי אין לינה פוסלת בראש המזבח (כזבחים פ"ז א'), וכבש דינו כמזבח לכל דבר (כרתיו"ט תמיד פ"ב מ"א ד"ה סודרין). אולם לרמב"ם ולראב"ד שנזכיר להלן דעתם דתרוייהו ס"ל שהרבובה בגוף הכבש היה, צ"ל דס"ל נמי דדוקא שטח השוה שברצפת הכבש היה דינו כמזבח. אבל לא גומא שהיא נמוכה מהשטח שלה ובדופן הכבש. ומה"ט לא קדשו הגומא הזאת שתהיה כמזבח (ולזה עוררני בני הגאב"ד מהרב"י שליט"א). ול"מ היה נ"ל דמדקאמר במתני' ורבובה היתה לו במערבו, ול"ל לתנא ליחס הרבובה אל הכבש כמובן במלת לו, וכי לא סגי לי' להתנא לומר ורבובה היתה למטה במערבו. וכדקאמר לעיל למטה ברצפה באותו הקרן וכוי. ש"מ טפי כרמב"ם וראב"ד. דהרבובה בכבש גופיה היתה. אמנם במ"ש הרמב"ם שם, וז"ל וחלון היה במערבו של כבש וכו'. כתב עליו הראב"ד וז"ל, לא כי, אלא חלון לבד ורבובה לבד, וכך שנוייה במשנה עכ"ל. ונתקשה רכ"מ בכוונת הראב"ד מהו, והניח בצ"ע. ולפענד"נ דכוונת הראב"ד, דמדנקט הרמב"ם לשון חלון. משמע שהי' הגומא ההיא בקימת הכבש, ככל חלון שבש"ס שהוא מקום משוקע שבכותל מהצד. דאף שאינו מפולש נקרא חלון (כרתוי"ט רפ"ו דמעילה). ולזה כתב הראב"ד, לא כי, דמדלא נקט התנא לישנא דחלון רק מלת רבובה משמע טפי שנגזר ממלת ארובה, ונשמט האלף והוכפל הב' כדרך לישנא קלילא במשניות. וארובה היינו גומא או חור שבגג, ג"כ בין מפולש או אינו מפולש. וה"נ היה לדעת הראב"ד הגומא ההיא בזוית ראש הכבש למעלה במערבה. וזהו כפירושנו הנ"ל. וי"א דרבובה לשון רבב ולכלוך, ע"ש פסולי חטאת העוף שניתנין שם. ואפשר דלרמב"ם מה"ט קראוה רבובה ולא חלון:

(ד) ונ"ל דלהכי רק לחטאת העוף שנפסלה קבעו לה מקום לעיבור צורה. מפני שקרבנות יולדות שהן ב' עופות א' לעולה וא' לחטאת. מצויות ורבות בעזרה, ושכיח' נמי שהפיל' ואינה יודעת אם מין חיוב או מין פטור, שדינה נמי שתביא עולה וחטאת, והרי יש ספק שמא הפילה מין פטור. ויהיו קרבנותיה חולין בעזרה. להכי עולה תביא בתנאי, שאם פטורה יהי' לנדבה, אבל חטאת דלא שיך בו תנאי, הרי הוא בספק, אבל אינו נאכל, רק תעובר צורתו וישרף (ככריתות פ"א מ"ד). ולהכי מדחיישי' שיתערב זה קרבן הפסול בשאר קרבנות יולדות הכשרות שרבות בעזרה, להכי קבעו לה מקום שתהיה מונחת שם עד שיהיה נותר. ומפני שחטאת העוף נעשה למטה אצל קרן מערבית דרומית של מזבח (כזבחים פ"ו מ"ב), להכי קבעו לה מקום זה להניחה סמוך למקום מליקתה (לרש"י פסחים ל"ד א'). ולאינך פוסקים דס"ל שהניחה למעלה באותה קרן, נ"ל דלהכי לא קבעו לה מקום במקום שנמלקה, כדי שלא יכשלו בה הכהנים לאכלה. אבל כשיניחוה למעלה לא יטעו בה לאכול מה שמונח בראש המזבח. וגם שיטעו בה להקריבה א"א, מדמנכר שחטאת היא, דבעולה הראש מובדל מהגוף. ובחטאת נשאר מחובר מדכתיב בה לא יבדיל:

(ה) ולרכ"מ שם הי"ד וט"ו. אבני היכל ועזרות אין פוסל בהו נגיעה בברזל אפי' כשנבנו כבר והם בפנים. רק לעשות בהן מלאכה שצריך ברזל, כגון לסתתן או להקיש עליהן בקורנס ברזל, אסור בפנים. ולפע"ד לא משמע כן מרמב"ם וממתני' דנן, מדקאמר לכל דבר, שדוחק לומר שכוונת התנא דאפי' נפגם שלא בברזל (כר"ב). חדא דזה פשוט, וכי פגימה א"א רק בברזל. ותו דאם שכך הוא האמת דפגימת המזבח טפח. ופגימת אבניו כתגירת צפורן. ואפי' נפגמו ביד [כחולין די"ח ב'], עכ"פ אם כך היה כוונת התנא הול"ל בכל דבר. וגם דוחק לומר דקאי רק אכבש, אע"ג דלא כתיב ביה בהדיא לא תניף עליהן ברזל. אבל אילה"ק לדברינו הרי על גג ההיכל היה כליא עורב של ברזל כלקמן (פ"ד סי' נ"ט). דנ"ל דמדהי' התקרה והמעזיבה חוצצין, לא חשישו משום נגיעתן בהיכל, וכן מוכח דהרי לקמן אפי' במזבח קאמר דאין סדין בכפיס ברזל רק שמא יגע ויפסל, משמע דכשלא יגע רק בהפסק סיד נגיעה ע"י דבר אחר לא שמה נגיעה [ועי' בי"ד קכ"ד לענין מגע עכומ"ז ביין]. ומשום גג גופי' אין לחוש, דרק עליית ההיכל נתקדש ולא גגו [כפסחים דפ"ו א']:

(ו) אמנם הר"ב פי' דלכ"ע לא היה רק ג' סדרים, דהיינו סדר ראשון שלמטה היה ג' מעלות שכל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד שרחב ג' אמות. ולסדר ב' היה רק ב' מדריגות, שכל אחת רחבה אמה, וסמוך להן למעלה רובד שרחב ג' אמות. ולסדר הג' היה ד' מדריגות. שכל א' רחבה אמה ואח"כ לת"ק היה רובד ד' אמות נמצא שיש בין הכל י"ט אמות. ועוד היה ג' אמות מהמזבח עד המעלה הראשונה שהיא התחתונה. ויהיה אם כן כ"ב אמות מהמזבח לאולם. ולר' יהודה לא היה מהמזבח עד המעלה התחתונה רק ב' אמות, לכן נגד זה היה הרובד העליון שסמוך לאולם, רחב ה' אמות. והרואה יראה שאחמ"כ רבינו כמה זרות יש בדבריו. דכפי הנראה הבין הר"ב ז"ל דמ"ש במתני' רום מעלה חצי אמה וכו', היינו המעלה הראשונה, ובתר הכי נקט תנא אמה אמה ורובד ג'. היינו עוד ב' מעלות והרובד, וא"כ היה למטה ג' מעלות ואח"כ הרובד. אבל קשה דהיכן נזכר במשנה שהיה בסדר העליון ד' מעלות ורובד. ותו דוחק לפע"ד מה שכתב הר"ב דלת"ק היה המדריגה התחתונה רחוק מהמזבח ג' אמות. ולר"י היה המדריגה התחתונה רחוק מהמזבח ב' אמות. וגם זה לא נזכר כלל במשנה. בשלמא לפרושא דלן י"ל דלת"ק כיון דע"כ היתה המדריגה התחתונה רחוקה קצת מהמזבח, דאל"כ אין שם מעלה עליה וכמש"ל, א"כ י"ל דסמך התנא א"ע על רוחב שאר המעלות שהזכיר. שכך היה ג"כ ריחוק זה דוגמתן וא"צ לפרש. וכ"כ לר' יהודה, הרי על כרחך היה המדריגה התחתונה סמוכה למזבח, מדהיה הרובד העליון רחב אמה יותר ממה דקאמר ת"ק. אבל להר"ב ק', דבשלמא לת"ק שהיה הריחוק שבין מזרח למדריגה הראשונה ג' אמות, י"ל דסמך תנא דמסת' היה רחב כל כך כמו שאר הרובדין. אף שזה ג"כ קצת דוחק, דהרי הריחוק שבין מזבח להמדריג' הראשונה לאו רובד הוה, ותו הרי גם הרובד העליון הרי היה יותר מג' אמות. אעפ"כ אפשר לן לדחוקי נפשן למימר הכי. אבל לר"י דלר"ב ס"ל דלדידיה היה המדריגה התחתונה רחוקה מהמזבח ב' אמות, תמוה דלמה מריחוק זה שתיק מנה ר"י ככפא דחייטא נגרא, והרי לא מצינו דוגמת ריחוק זה במתני'. אמנם לדברינו הא דקאמר תנא רום מעלה חצי אמה וכו', אינה עולה לחשבון המעלות, רק רצה לאשמעי' דכל הי"ב מעלות כך היה גבהן ורחבן. ומצינו דוגמת זה לעיל (פ"ב מ"ג). וכן הא דנקט תנא רק ג' סדרים, ולדברינו הרי יש ד' סדרים, דהיינו לכל רובד ב' מעלות תחתיו. י"ל דלא נקט רק ב' סדרי קמאי לדוגמא להודיענו שכר היה סדרי המעלות כולן, וכדנקט בדוגמת זה לקמן (מ"ז). שאע"ג שהיו ה' אמלתרות מעל פתח האולם, לא נקט התנא רק ב' לדוגמא. ומדלג מלפרט האמלתרו' הממוצעים, ונקט רק היותר עליונה. ה"נ לא נקט תנא רק ב' סדרי קמאי שברובדין, ומדלג על הב' מעלות והרובד השלישי, והזכיר רק הב' מעלות והרובד היותר עליון. וכבר רמז כן תנא שכך כוונתו, מדקאמר והעליונה, ולא נקט כלישנא דב' סדרי קדמאי, דהיינו אמה אמה ורובד ד'. ש"מ דרצה להשמיענו דדילג על סדר הג'. ודברי הרמב"ם (בפ"ו מבחירה) בענין זה תמוהין מאד, ורכ"מ שם הניחן בצ"ע. ואני בעניי פירשתי המשנה כאשר חנני ה' ברחמיו ית'.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.