תפארת ישראל - בועז/מדות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png מדות TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


מראי מקומות


דפים מקושרים

(א) אמנם מ"ש הרמב"ם [רפ"ה מבחירה] הר הבית ת"ק על ת"ק אמה וכו' וכולו היה מקורה וכו'. לכאורה משמע מדברי רבינו שכל הת"ק על ת"ק אמה מקורה היה, נמצא שכל העזרות של נשים וישראל וכהנים היה מקורין. וכן הבין הש"ג [פ"ב], ולכן הוסיף החכם ההוא על דברי הרמב"ם וכתב חוץ ממזבח הנחושת שעמד תחת לב השמים, [כאבות פ"ה מ"ה]. עכ"ל. ולפענ"ד אע"ג דשבחי' רתוי"ט לחכם ההוא, וכן נראה מספרו, שיד כל בו, אפ"ה בכאן במח"כ שגה ברואה, דמלבד דמירושלמי הנ"ל שהבאנו לא מוכח רק שהר הבית היה מקורה. ג"כ ק' תו דהרי אפי' הד' לשכות שבעזרת נשים לא היו מקורות [כמדות פ"ב מ"ה] וכ"ש העזרה שחוצה לה. ותו דאי נימא שגם העזרה הפנימית ששם המזבח בנוי, גם היא היתה מקורה, א"כ למה הוצרכו אכסדראות תחת הקרוי בגובה כותלי העזרה סביב [כתמיד פ"א מ"ג]. וכן משמע מרש"י [פסחים י"ג ב', ותענית, וסוכה מ"ב ב'] דרק הר הבית שמחוץ לחומה הפנימית מקורה היה.

(ב) ואילה"ק דא"כ לא היה כל הרויח ההוא שבעזרת ישראל רק אלף ותפ"ה אמות מרובעות, וינוכה מזה הרווח הגדול שהיה צריך ללשכת הגזית שהיתה שם כעין בסילקא גדולה [כיומא כ"ה א'], מלבד הרווח שהיה צריך ג"כ לשאר הלשכות שהיו בעזרת ישראל. וא"כ האיך הרווח המועט הנשאר אחר נכיון הלשכות הנ"ל מספיק לכל ישראל בעלותם לרגל. ואי"ל דדרך נס היה מועט מחזיק את המרובה. ליתא, דהרי באבות [פ"ה מ"ה] לא קחשיב נס בזה רק דאע"ג דעומדין צפופין אפ"ה משתחוים רווחים. ואם איתא הרי אפי' עמידתן כשהן צפופין לבד, ג"כ נס לבדיי היה וא"כ הו"ל י"א ניסים, ותנא לא קחשיב רק י' נסים. ונ"ל דאע"ג דמראשי פספסין ולהלן למערב, דשם הוא עזרת כהנים, אסור לישראל לכנס לשם שלא לצורך [ככלים פ"א מ"ח], עכ"פ רשאין היו להמשך ולהתפשט ממקומן בעזרת ישראל לבין הננסין ולכותל צפון של עזרה שהיה ברחבו ח' אמות בכל אורך העזרה [כמדות פ"ג מ"ה]. וכ"כ רשאין להתפשט ממקומן להרווח שבין כבש המזבח לכותל דרום של עזרה שהיה רחב י"ב אמות ומחצה בכל אורך העזרה [כפ"ה מ"ב]. וכמו כן יכלו להתפשט מצפון ודרום כלעיל, גם לבין כותל העזרה ולחליפות, עד הרווח שמזה ומזה להיכל ולק"ק ובי"א אמה רוחב שאחורי ק"ק באורך קל"ה אמה [עי' יומא כ"א א' ורש"י שם]:

(ג) כך כ' הרב שהפספסין מן הצד היו. ונ"ל דכוונתו דהיה די בהיכר זה מן הצד כעין לחי שבפתח מבוי בריש עירובין. אבל למטה ברצפה לא היה צריך היכר פספסין, דלא מבעי' לראב"י פשיטא דא"צ היכר ברצפה, דהרי כבר היה שם הפסק המעלה שגבוה אמה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, דנ"ל דמה"ט לא עשו מהך אמה ב' מדרגות של חצי חצי אמה ככל שאר המעלות, כדי שיהיה להיכר יפה. אלא אפי' לת"ק דס"ל שעזרת כהנים לא הגביה א"ע כלל מעזרת ישראל, עכ"פ גם לדידי' היה שם דוכן שיעמדו עליו הכהנים לברך העם, ומסתמא היה הדוכן בסוף עזרת כהנים כדי שיברכו העם, כמו שכתב המפרש כאן. רק דלת"ק עמד הדוכן על קרקע ישרה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים. א"כ עכ"פ גם לת"ק היה עכ"פ הדוכן עצמו היכר ברצפה. ואפשר זה כוונת רש"י [יומא דט"ז א' ד"ה ר"א היא] שכ' שאסקופת שער ההיכל גבוה מאסקופת שער המזרח לראב"י כ' אמות וחצי, וזה תמוה דהרי משנתינו אמרה בסוף נמצא עזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל ב' אמות ומחצה, א"כ וודאי שנגד גובה אמה וחצי של דוכן, היה ההר ג"כ מגביה א"ע עוד אמה וחצי, וא"כ יהיה רצפת ההיכל גבוה מרצפת שער המזרח כ"ב אמה [וכמש"ל סי' ל"ו]. אע"כ דלרש"י ל"ג בסיפא דמתני', נמצא עזרת כהנים וכו', ומ"ש המשנה והדוכן נתון עליה וכו' ד"ה הוא, ור"ל דלכ"ע היה הדוכן עם ג' מעלותיו עומד על קרקע ישרה. מיהו אע"ג דהפספסין היו של עץ, אין איסור נטיעת עץ בעזרה רק מעזרת כהנים ולהלן. כך כתב הראב"ד. ולרמב"ם דבכל העזרה אסור לבנות עץ מחובר ובולט, וכמ"ש בס"ד לעיל [פ"א סי' מ"ה], נ"ל דצ"ל דהקורות הללו לא היו מחוברות בהבנין רק תחובין בחוריו שבחומה. או שהיה הפספסין אבנים הבולטין מהחומה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.