תעלומות חכמה/קהלת/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
תורה תמימה
תעלומות חכמה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תעלומות חכמה TriangleArrow-Left.png קהלת TriangleArrow-Left.png ו

א[עריכה]

יש רעה. אמר גרוע עוד מזה ראיתי במעלו' העושר שמקודם אמר גריעת העושר בענין רע אח"כ אמר שיש לפעמים רעה גדולה מן העושר ורבה היא מאד על האדם:

ב[עריכה]

איש אשר יתן לו ממלא כל תאוותיו בעוה"ז ולבסוף ולא ישלטנו האלקים לאכול ממנו כי איש נכרי יאכלנו לעושר ההוא וזה הוא הבל וחלי רע ברעה גדולה היא מאד כי הקנאה רשפיה רשפי אש שרואה יגיעה של כל ימיו ביד אחר והוא אינו שולט בו כענין שאמר בתוכחה שורך טבוח לעיניך. וזה הבל וחלי רע כי דבר האבד דהיינו כשנאבד העושר נשכח מן הלב כיון שאינו רואהו משא"כ כשרואה יגיעו ועמלו ביד זר ולו אין חלק בו רעה גדולה ועצומה הוא וזהו חולי רע:

ג[עריכה]

אם יוליד איש מאה אמר ראה גריעות מעלת העושר שאפי' יהיה כל הטובות הגופניות ברבוי בכולם דהיינו בני חיי ומזוני כמו שחשב שיוליד מאה. ושנים רבות יהי' ורב שיהי' ימי שניו שכל ימי שניו לא יעברו עליו שום צרה ורעה רק הי' תמיד בחשיבות וגדולה (כי רב מלשון חשיבות וגדולה הוא ורב ביתו):

ונפשו לא תשבע. כלו' אם לא ישביע את נפשו שלא עביד כל מה דבעי למיעבד וכל שאינו יוצא חובתו הרי הוא כאלו לא קיים מצוה זו וצריך הוא להיות מגולגל פעם אחר פעם והנה כשא"צ להתגלגל קבורות הגוף הוא גניזתו לצורכו ולצורך נשמתו לקום בעת התחיי' משא"כ כשהוא צריך להתגלגל אין קבורת הגוף גניזתו לצורכו רק לרימה ותולעה שהם יאכלנו כי הנשמה יתלבש בגוף אחר בעת התחיי' כמבואר בתיקוני' תיקון ארבעים ולזה אמר וגם קבורה לא היתה לו כלומר לצורכו גם אם יזכה בגלגול ואין לך רעה גדולה מזאת וע"כ אמר:

אמרתי טוב ממנו הנפל אשר בהבל בא ובחושך ילך (תיבת כי משמש בלשון אשר):

ה[עריכה]

גם שמש. כלו' הנפל אשר לא ראה השמש ואמר שמ"מ נחת לזה מזה יש יותר נחת להנפל מזה שצריך להתגלגל שנית ומי יודע אם יזכה בגלגול השני ולזה אמר:

ו[עריכה]

ואלו חי' אלף שנים פעמים בראשון ובגילגול שני בכל אחד חי' אלף שנים כשלא יזכה. למקום א' הכל הולך הרי אבד גופו ונשמתו ואמר סבת זה שאבד גופו ונשמתו בפסוק שאחר זה:

ז[עריכה]

כל עמל האדם. אמר בה"א הידיעה האדם הנזכר למעלה היה כל עמלו לפיהו בשני הגלגולים וגם הנפש לא תמלא לא השלים נפשו אשר לזה שולח בפעם שני ולזה הכל הולך אל מקום אחד:

ח[עריכה]

כי מה יותר. אמר הסבה לזה מה שהאנשים מחליפין עול' עומד בעול' עובר הוא משום כי מה יותר לחכם מן הכסיל כי בעה"ז אינו ניכר להם שבח ויתרון לחכם מן הכסיל וא"כ מה לעני הוא העני בדעת חושב במחשבתו למה לי להלוך נגד החיים הטבעיים לסגף גופי כיון שאינו ניכר לי שבח של הטובה ולכך טוב לי להלוך בדרך חיים הטבעיים:

ט[עריכה]

טוב מראה עינים מהלך נפש. אמר לכאורה קשה על הקב"ה על עשותו כך. טוב היה שיהיה ניכר היתרון והחשיבות של החכם מן הכסיל למראה עינים מהלך נפש ממה שיהיה הנפש הולך במחשבתו איזה טוב יותר. או זה או זה. וע"ז אמר כי זה הבל ורעות רוח להקשות קושי' כאלו אמר תשובה לזה מהמקובלות ומהשכליות:

י[עריכה]

מה שהיה כבר נקרא שמו. השכר והעונש הרוחני שהוא הגן עדן והגיהנם. כבר נקראו שמו ומתפרסם לכל ע"י המקובלת מדור ודור. ונודע אשר הוא אדם נודע הוא במשכלות השכר הרוחני לאשר הוא אדם שיצא מגדר שאר בע"ח. ואם אין לו רק הנאת העוה"ז הרי הוא כשאר בע"ח וגרוע ממנו. שאין שאר בע"ח צריכין לבקש טרפם כמוהו. וכיון שיצא מגדר החי להיות אדם. ע"כ יש לאדם עונג עולם אחר שראוי לו מצד שכלו שניתן בו. ולהשכל אין מבוא בדברים הגשמיים:

ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו. אמר ועוד מה יש לו לאדם לדון ולטעון ולהקשות נגד הקב"ה שהוא תקיף ממנו ומחויב היא לעשות מצות הקב"ה אף שאיננו מושג לו וכמ"ש (איוב ט׳:ד׳) חכם לב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם:

יא[עריכה]

כי יש דברים. אמר כן לאנשים שאינם משיגים הרבה שיקשה להם דברים המרבים הבל ומה יותר לאדם. מה תועלת ויתרון יש לאדם כשיעיין ויקשה קושי' המרבים הבל אדם מחוייב לעשות מה שנצטווה אף אם יקשה כזה וכזה:

יב[עריכה]

כי מי יודע מה טוב. ועוד בשלמא אם היה יודע לאדם במה שטוב עכ"פ. במספר ימי חיי הבלו כגון דרך משל שרוצה לעמול שיהיה לו עושר רב ובאמת א"י לאדם אם העושר ההוא טוב כי אולי הוא שמור לרעתו וא"כ למה יקשה לו לפרוש מהטובה ההוא בשביל טובה העתידה לבא שהיא ידוע ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו. כלומר ע"כ ראוי לאדם שיעשה כל עניני עוה"ז כצל היינו שיהיה חשובים בעיניו כל מספר ימי חייו רק כצל כי מה שיהי' אחריו מי יגיד לו אם יתקיים כ"ז וכשיעלה כ"ז על דעתו לא יהיה קשה לו לפרוש מתאוות וטובות עוה"ז בשביל טובה העתידה שהוא עונג רוחני ונצחיי כי מי זה הוא ואיזה הוא אשר ירצה ליפול ברע ואת הטוב ישים הלאה ממנו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.