תורת יחזקאל/ב/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
בעזהי"ת
יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך! זאת היתה תפלתו של אדוננו דוד המלך ע"ה בפסוק האחרון של מזמור ל"ג רננו צדיקים בה', ואנו אומרים אותו מלבד בפסוקי דזמרה של שבת במזמור הנ"ל עוד פעמַים בכל יום תמיד בשחרית בתפלת הודו לה' ובערבית בתפלת ברוך ה' לעולם אמן ואמן ושמעתי פירוש פסוק זה מפי קדוש כבוד מר אחי הגאון העצום מוהר"ר קאפל רייך זצוק"ל אב"ד דקה"י בעיר הבירה ב"פ יע"א וחקוק בזכרוני מרגליתא טבא דלית לה טימי' והוא כי אנחנו מעת שהיינו לעם כמ"ש (דברים כ"ז ט') היום הזה נהית לעם לה"א בצפיתנו צפינו ממצרים ועד הנה ובפרט זה אלפַים שנה יום יום שאנו מיחלים לתשועה כמו שנאמר (תהלים ס"ח כ') יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה ואף שתוחלתנו נכזבה בכל זאת אנו מיחלים לה' ומקיימים בעצמינו דברי הכתוב (תהלים כ"ז י"ד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' וע"כ אנו מתפללים שאם חטאנו לפניו ית' יזכור נא ברחמיו כי האדם אפר דם מרה הוא אנוש אנוש הוא קרוץ מחומר הוא ויאריך אפו בנו ואף אם ח"ו חזרנו לחטוא יעשה עמנו חסד ויחכה לתשובתנו כאשר אנו מחכים תמיד על ישועת ה' ואף אם תוחלתנו נכזבה אנו מצפים מחדש שתבא ישועתה לנו וזו היא תפלת דוד בן ישי רוח אפנו משיח ה' באמרו יהי נא חסדך עלינו הלואי שתעשה עמנו חסד ואות לטובה אם גם חטאנו לפניך וחזרנו לחטוא כאשד יחלנו לך כלומר כאשר גם אנו מיחלים תמיד לישועתך שאם לא באה לנו היום תבא לנו למחר כדברי הכתוב (תהלים ל"א כ"ה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'.
ודברי פי חכם חן הצגתי בראש חלק השני של הס' תורת יחזקאל מאאמ"ו הגאון מובהק זצוק"ל באשר אביא בו גם דרושים מכבוד מר אחי הגאון העצום זצוק"ל כאשר אבאר להלן.
ולהקדמה אביא עוד עפ"י כי"ק מאאמ"ו הג' זצוק"ל דברים עתיקים ראוים למי שאמרם וזה יצא ראשונה:
(בראשית י"ז א') ויסע ישראל וכל אשר לו בארה שבע כו' ובבראשית רבה (צ"ד ד') ויסע ישראל להיכן הלך א"ר נחמן הלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקינו בבאר שבע היך כמד"א (בראשית כ"א ל"ג) ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם. כתיב והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה (שמות כ"ו כ"ח) א"ר לוי הבריח התיכון שלשים ושתים אמה היו בו והיכן מצאו אותו לשעה אלא מלמד שהיו מוצנעים עמהם מימות יעקב אביהם הה"ד (שמות ל"ה כ"ד) וכל אשר נמצא אתו עצי שטים כו' הביאו ע"כ.
ובתנחומא (פ' תרומה ט') ומובא ברש"י (שמות כ"ו ט"ו) בזה"ל: "יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר מעצי שטים ראו שיהיו מזומנים בידכם" ע"כ.
ונראה שלכל המאמרים האלו כונה אחת להם שאבותינו הקדושים רצו לנטוע בלב בניהם ובני בניהם וזרעם אחריהם דרכי החיים מוסר השכל צדק משפט ומשרים כמ"ש (בראשית י"ח י"ט) באברהם אבינו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט כו'.
ואמרו בגמרא (סוטה י' ע"א) ויטע אשל בבאר שבע רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק כו' ויקרא שם בשם ה' כו' מלמד שהקריא אברהם אבינו שמו של הקב"ה לכל עובר ושב כו' ע"כ ואלה הם הארזים שנטע אברהם אבינו בבאר שבע והיתה כונתו אחרי שהיה דבר ה' אל אברם במחזה (בראשית ט"ו י"ג) ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה כו' שיזכרו תמיד מקורם ויחוסם ולא יפול לבבם ולא ירפו ידיהם בגלותם אף אם המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון ימים ישאון ולא יאמרו אבד סברם ובטל סִכֻּיָם.
וכן נגלה הקב"ה ליעקב אבינו ע"ה במראות הסלם כדאמרו בפסיקתא (פסקא בחדש השביעי) ר' נחמן פתח ואתה אל תירא עבדי יעקב (ירמיה ל' י') מדבר ביעקב דכתיב "ויחלם והנה סלם מצב ארצה" (בראשית כח י"ב) א"ר שמואל בר נחמן אלה שרי אומות העולם דאמר רשב"נ מלמד שהראה ליעקב אבינו ע"ה שרו של בבל עולה שבעים עווקין כו'.
וכן אמרו (בב"ר פ"ב י"ג) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (בראשית ל"ו ו') רבי אלעזר אומר מפני שטר חוב כי גר יהיה זרעך כו' וראה יעקב אבינו ע"ה שיגיע העת לפריעת השטר חוב כמו שאמרו (בב"ר צ"ב י') "ואל שדי יתן לכם רחמים" (בראשית מ"ג י"ד) ר' יאשי' פתח קרא בגליות כו' ע"ש.
והיה החוב מוטל עתה על יעקב אבינו ע"ה לחזק לבבם שלא ישכחו מקורם כמ"ש באמת בצאתם ממצרים (במדבר א' י"ח) ויתילדו על משפחותם שהביאו ספרי יחוסיהם וז"ש ר' נחמן להיכן הלך א"ר נחמן הלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקינו בבאר שבע להראותם לבניו ולבני בניו קודם נסיעתם למצרים שלא ישכחו לעולם מקורם ויחוסם כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים.
אכן כל זה א"א אך ורק אם עם בני ישראל המה באחדות גמורה שאל"כ איך יבאו למדה גדולה כזו להיות נמשכים אחרי אבותיהם הקדושים וכבר אמרו בספרא (ויקרא כ"ו ו') "ונתתי שלום בארץ" מגיד שהשלום שקול כנגד הכל כו' וז"ש שם אחר מאמרו של ר' נחמן על יעקב אבינו ע"ה שהלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקינו בבאר שבע.
כתיב והבריח התיכון בתוך הקרשים כו' והיכן מצאו אותו לשעה אלא מלמד שהי' מוצנעים עמהם מימות יעקב אבינו ע"ה כו' כלומר הבריח התיכון היה עמהם ולא שכחו את אבותיהם הקדושים וידעו שהם בני איש אחד וז"ש בתנחומא יעקב אבינו נטע ארזים במצרים כו' ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר כו' וכך בא להם הבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה ובלא זה ח"ו לא היתד להם תקומה בין רבבות עם אשר סביב שתו עליהם.
וזה שהזהיר הנביא (ישעיה נ"א א') הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו כו'.
ובכתבי זאת זכור אזכור את כבוד מר אחי הרב הגאון העצום מוהר"ר קאפל רייך זצוק"ל אשר נתגדל על ברכי אאמ"ו הגאון המובהק זצוק"ל שישב בשבת תחכמוני בק"ק ווערבוי יע"א אחר שנסתלק ק"ז הגאון זצוק"ל כל ימי הגאון בעל שערי תורה זצוק"ל עד שנת תר"י לפ"ק שבא על כסא הרבנות בק"ק ק"ב יע"א ומעשה אבות סימן לבנים כי גם ק"ז ישב בשבת תחכמוני בק"ק שטאמפי יע"א גם כל ימי הגאון בעל דברי ר"ש זצוק"ל כמובא בהקדמה לחלק ראשון עמוד יו"ד, משנת ה'תקמ"ט עד שנת ה'תק"ס שבא על כסא הרבנות בק"ק ק"ב יע"א ושם נעשה מר אחי הגאון זצוק"ל בר מצוה בערב ר"ח אדר תרי"א וכן כתוב על נייר חלק של מס' ברכות בכי"ק של אאמ"ו הגאון זצוק"ל:
- ביום ש"ק ער"ח אדר תקצ"ח לפ"ק ילדה לי אשתי תי' בן זכר למזלא טבא וקראתי שמו בישראל יעקב המכונה קאפל על שם אבי הגאון זצוק"ל וה' יזכני לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט ויקוים בו שם אבי ומעשיו הטובים והישרים ע"כ
ודרש על הבר מצוה בביהכ"נ לפני ארון הקודש בטוב טעם ודעת והגיד לי שכאשר דרש הפך פניו לאותו צד שעמד שם על עמדו אאמ"ו הגאון זצוק"ל ואמר לו שיהפוך פניו אל הקהל כי להם הוא דורש. ואחרי שהיה מר אחי הגאון זצוק"ל י"ב שנה הרב אב"ד בק"ק סאבאטישט יע"א נתקבל לרב אב"ד בק"ק ווערבוי יע"א והלך "לקוץ ארזים שנטע זקינו" להקמת משכן ה' בק"ק ווערבוי יע"א ואחרי ח"י שנה נתעלה להיות רב אב"ד בקה"י בעיר הבירה ב"פ יע"א ונטע שם הארזים שהעלה עמו מאבותיו הקדושים וגדלו והצליחו ועשו פרי, פרי קדש הללים, קרוב לארבעים שנה. ונתאמתו בו דברי המדרש (בקה"ר פ"ז א') טוב שם משמן טוב שמן טוב הולך מקיטון לטרקלין ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו.
והיה מר אחי הגאון זצוק"ל פה מפיק מרגליות כנודע לכל וכדאמרו במרדכי בלשן (עזרא ב' ב') בגמרא (מנחות ס"ה) דהוי כייל לישנא ודרש (כך הגי' בעין יעקב) וכן גם אמרו בי' במרדכי (מגילה י"ב ע"ב) א"ר נחמן מרדכי מוכתר בנמוסו היה ובגליון הש"ס יש ספרים דגרסי איש יהודי היה בשושן הבירה כו' א"ר נחמן כו' ויש ספרים דגרסי קרי לי' יהודי וקרי לי' ימיני א"ר נחמן כו' ולא נהירא דמה ענין זל"ז ומיהו י"ל מוכתר בנמוסו מוכתר בשמות נאים ובמעשים נאים ובתכסיסי מלכות כו'. וכן היה ממש במר אחי הגאון העצום זצוק"ל היה מוכתר בתכסיסי מלכות ממקומות הגבוהים ובמעשיו הנעימים ובשמות הנעימים אשר הכתירוהו בהם כולי עלמא בלי הבדל קטן וגדול עני ושוע רש ועשיר וכל ימיו היה מקיים בעצמו בחכמתו וענותנותו הגדולה יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך והיה מדבר עם כל אדם במתינות ואף עם ילד קטן באהבה ובחבה יתירה והיתה לו המדה ששבח התנא הקדוש שהיא למעלה מכל המדות והיא הלב טוב עד להפליא ובסוף מכתבו הנדפס בחלק ראשון של ספר תורת יחזקאל בהקדמה עמוד ז'-ח' שסיים בו ויקוים בכם מקרא שכתוב דור ישרים יבורך הפליג לשום עליו לב שלא ישתמט בדפוס פסוק זה ממכתבו!
וידוע מ"ש הרמב"ם כי מלבד רצון ה' צריך לנבואה הכנת >>>