תועפות ראם/רכה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הנה הסמ"ג עשין י"ב כ' כדברי רבינו מ"ע ללמד בנו תורה ומצות שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכ"כ הסמ"ק מ' ק"ו ללמד לבניו דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ודלא כהרמב"ם בסה"מ מ' י"א שכלל כל זה במ"ע ושננתם לבניך ועל דעת רבינו היראים הי' נראה דללמד תורה לבניו וללמד תורה לאחרים נמנים לב' מצות דלאחרים הוא מ"ע ושננתם לבניך אלו תלמידים וללמד לבניו היא מ"ע ולמדתם אותם את בניכם וא"כ משכ"ר להלן סי' רנ"ו צוה הקב"ה שילמדו תורה לחבריהן דכתיב ולמדתם אותם את בניכם אין זה הפסוק מדוייק שם כלל דללמד תורה לחבריהן הוא מדכתיב ושננתם לבניך אך רבינו כ' שם ולמעלה פירשנו מצוה זו בעמוד שטוב לשמים וטוב לבריות והארכנו בפירושיה ואגב לשמור כו' כללתיה בכאן וע"כ הוא רומז למש"כ כאן וא"כ הרי גם דעת רבינו דללמד תורה לאחרים היא מצוה אחת נמנות עם ללמד תורה לבנו וביחוד לפמש"כ בביאור שם חדש לנדפס סי' כ"ו עמש"כ שם היראים צוה הקב"ה לישראל שילמדו תורה לחביריהם כו' דצ"ל שילמדו תורה לבניהם א"כ אין לנו מצוה מיוחדת ללמד תורה לאחרים לבד מה שזכר כאן ונשנה בסי' רנ"ו מיהו אף שרבינו כלל בסי' אחד כאן שילמד אדם תורה לאחרים וכן שילמד אדם תורה לבנו עכ"ז נוכל לומר דשתי מצוות הן וכללן בסי' אחד כאן ונשנה בסי' רנ"ו, ובשו"ת מנחה בלולה למהר"ש מסלאנים עמוד התורה והמצוות האריך אמאי לא מנו הרמב"ם והיראים והגית בו יומם ולילה בעשה לחודה ואין התחלה כלל לקושיא זו דאין זה בתורה כ"א בספר יהושע ופשוט, וראיתי לסמ"ג שם שהביא מ"ש בפ' אחרון דהוריות ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים יקרה היא מכה"ג שנכנס לפני ולפנים ועיין מה שכתבתי בזה לעיל סי' ל' תועפות ראש אות י' בשם הרי"ף לע"י והגרש"ש בהוספות לחי' למדרש במדבר רבה סדר נשא פ"ו לא זכר ד' הרי"ף וכ' בא"א משם מוהר"ל לנדא וקלסיה, והגאון בעמעה"ח כ' בספרו עמש"כ החינוך מ' רס"ט וז"ל וכבוד זה נעשה להם כשראוים לכך אבל אם היו בעלי עבירות נמנעים מכבוד וכבר אמרו ז"ל שממזר ת"ח קודם לכהן ע"ה עכ"ל וז"ל המעיין החכמה מפרש עם הארץ דמתני' שילהי הוריות היינו בעל עבירה וכמ"ש בפ' אלו עוברין ע"ה מותר לנוחרו ביה"כ שחל להיות בשבת דמיירי ברודף אחר עבירה שניתן להצילו בנפשו לכן השמיט תיבת גדול וכתב כהן ע"ה ובספרים שלנו איתא במתני' הנ"ל כה"ג ע"ה ונראה שלא הי' בגירסתו כי לפי פירושו דמיירי בבעל עבירה ל"ש בכה"ג שמעבירין אותו מגדולתו עכ"ל ובמחכ"ת לא כיון יפה בפי' דברי החינוך דמש"כ החינוך אבל אם היו בעלי עבירות נמנעים מכבוד הוא מילתא דמיסתבר וא"צ לזה ראי' ממתני' דשילהי הוריות דאף בנשיא אמרו חז"ל בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ומכש"כ בכהן העובד עבודת ה'. ומש"כ החינוך וכבר אמרו ז"ל שממזר ת"ח קודם לכהן ע"ה הוא נמשך למטה למש"ש אח"ז ועכשיו בזה"ז לא ראינו מי שהקדים עצמו לשום כהן מפני חכמתו ועקב ענוה יראת ה' וה"ק החינוך דאעפ"י שכבר אמרו ז"ל שממזר ת"ח קודם לכהן ע"ה כמתני' דשלהי הוריות עכ"ז עכשיו בזה"ז לא ראינו מי שהקדים עצמו לשום כהן מפני חכמתו כו' וכמש"כ הטור או"ח כי' קל"ה ע"ש רב עמרם ורב נטרונאי שהביא דבריהם במעין החכמה שם והוא ברור בפי' החינוך דגם הוא מפרש ע"ה דמתני' כפשטי' שאינו חכם ותל"מ. ולפי' המע"ח אין לו עכשיו כו' שכ' החינוך שום המשך וחיבור ומאי ועכשיו ומה שהשמיט תיבת גדול אין נ"מ בזה משום דברישא דמתני' איתא ג"כ כהן קודם ללוי כ' אח"כ קודם לכהן ע"ה ופשוט. וטעם הדבר דממזר ת"ח קודם לכהן ע"ה לדין דמשנתינו נראה שהוא מתרי טעמי, א) מצד העצם. ב) מצד הפועל. מצד העצם פי' דתורה חשובה יותר מן הכהונה מצד עצמה ומאחר דהת"ת יש לו אותו דבר שחשוב יותר ראוי להקדימו קודם הכהן. מצד הפועל. פי' דהתורה נקנית להאדם ע"י יגיעו ועסקו בה משא"כ הכהן נולד מזרע אהרן הכהן ומש"ה ראוי להקדים הת"ח וכ"כ היפ"ת במדרש ש"ר פל"ד ונ"מ בין הני תרי טעמי לענין נכרי ועוסק בתורה שאמר ר"מ בב"ק ל"ח א' שהוא ככה"ג ועיי"ש בתוס' ד"ה הרי שהוא משום דדרשינן יקרה היא מפנינים מכה"ג הנכנס לפני ולפנים ולכאורה קשה דא"כ הול"ל שהוא יותר מכה"ג כדכתיב יקרה היא מפנינים ולמה אמר ר"מ בלשון ככה"ג אבל לפי הנ"ל אתי שפיר דבסנהדרין נ"ט א' פי' דר"מ בז"מ דידהו וא"כ לטעם הראשון מצד העצם אין לומר דחשיב ז"מ דידהו יותר מן הכהונה ודי לומר שישוה לכהונה דלא דמי לתורה כולה שחשובה יותר מן הכהונה משא"כ לטעם השני מצד הפועל לא שנא נכרי בז"מ דידהו לשאר כל אדם בכה"ת ור"מ לשיטתו לפמש"כ בבאר שבע הוריות י"ד א' אהא דאמר ר' יוחנן פליגי בה רשב"ג ורבנן ח"א סיני עדיף וח"א עוקר הרים עדיף וז"ל מייתי לה הכא אעובדא דר"מ ור"נ שעלה ע"ד להעביר רשב"ג מנשיאות מחמת שלא הי' סיני כמותם וכתיב מי ימלל גבורות ה' כלומר למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו ופליגי רשב"ג ורבנן אם סיני עדיף להיות נקרא שיכול להשמיע כל תהלותיו והוא קודם או עוקר הרים נקרא כו' והוא קודם עכ"ל ולפי דבריו חד אמר סיני עדיף היינו ר"מ ור' נתן רבנן דרשב"ג וחד אמר עק"ה עדיף היינו רשב"ג וביאור מחלקותם אם סיני עדיף או עק"ה עדיף נ"ל שהוא ג"כ דמ"ד סיני עדיף אזיל בתר העצם וסיני חשוב יותר דאמרו שם הכל צריכין למרי חטיא ומ"ד עוקר הרים עדיף אזיל בתר הפועל ומצד הפועל עוקר הרים יגע יותר בחדודיו ופלפוליו ומאחר דר"מ ס"ל סיני עדיף א"כ אזיל יותר בתר העצם וכיון שכן שפיר אמר ר"מ נכרי ועוסק בתורה פי' בז' מצות דידהו שהוא ככה"ג מצד העצם ולא אמר יותר מכה"ג כמו שאמרו במשנתינו דסוף הוריות. ודע דבה"ג סי' נ"ח כתב בלשון המשנה אימתי בזמן ששניהם שוין אבל כו' דלא כנוסחתינו בזמן שכולם שוין ובזה אומר אני דא"ש מה שדקדק הב"ש דיש להקשות מדיוקא דרישא אדיוקא דסיפא והעלה דכה"ג ע"ה לאו דוקא ע"ה גמור אלא שאינו שוה בחכמה לישראל ודיוקא דרישא דוקא הביאו הש"ך ביו"ד סי' רמ"ו סקי"ד עי"ש אבל הבה"ג לפי גירסתו אנהירנו לעיינין דיש לומר דרישא וסיפא דוקא דלענין שניהם דהיינו זוגא זוגא דקתני במתניתין כהן ולוי או לוי וישראל וכו' בעינן דוקא שניהם שוין אז הא' קודם לחבירו אבל אם הלוי חכם יותר מהכהן הוא קודם וכן לוי וישראל וכו' משא"כ בנחית כמה מדרגות אזי דוקא לכה"ג ע"ה ממזר ת"ח קודם משא"כ אם הכה"ג הוא ג"כ ת"ח אף שהממזר הוא ת"ח מופלג יותר אין הממזר קודם לו. והנה מה שבארתי דברי החינוך מ' רס"ט דלא כהמעה"ח א"ש לפי שיטת החינוך בעצמו מ' תק"ס שכ' שם בזה"ל וכבר אמרו ז"ל שממזר ת"ח קודם בקריאת התורה לכהן ע"ה עכ"ל. ועכר"ל למ"ש במשנה סוף הוריות וס"ל להחינוך דסיפא דמתני' שם ארישא דרישא קיימי דקתני כל המקודש מחבירו קודם את חבירו וקמפרש בגמרא טעמא מאי משום דכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה כו' ומש"ה מפרש דגם סיפא דסיפא לענין ספר תורה נשנית אבל רבינו תם בתשובה הובא במחזור ויטרי סי' קכ"ד כתב דלא היא דהא להחיותו ולהשיב אבידה עסקינן כדקתני רישא האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבידה. סיפא דרישא נמי בלהחיות ולהשיב אבידה מיירי ולא תטעה ברישא דרישא דקתני כל המקודש כו' ההוא ודאי לענין ס"ת נשנית כו' אבל מציעתא ובבא דסיפא לא מיירי אלא להחיותו ולהשיב אבידה כו' עיי"ש. אולם יש לתמוה על שיטת ר"ת דלהדיא אמרו בירושלמי פי"ב דשבת ה"ג ושילהי הוריות סברין מימר לפדות ולכסות ולהחיות הא לישיבה לא א"ר אבין אף לישיבה מ"ט יקרה היא מפנינים אפי' מזה שהוא נכנס לפני ולפנים עכ"ל ואיך מפרש ר"ת דלא כמסקנת הירושלמי. ובס' עמק הלכה סי' מ"ד כ' בבאור הירושלמי הא לישיבה לא היינו דממזר פסול לדון לישראל וכפי' הרשב"ם בב"ב ק"כ א' ד"ה בישיבה, בין לדין כו' ועז"א ר' אבין אף לישיבה דממזר כשר לדון את ישראל כמש"כ התוס' יבמות מ"ה ב' ד"ה כיון. דממזר כיון דאביו ואמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה עיי"ש בתוס' ובהכי מתורץ הא דנקטו במשנה ממזר ולא גר ועבד משוחרר דאינהו פסולין לדון ישראל וגם הא דנקט קודם לכה"ג ולא נקט מלך דבמלך לא שייך לישיבה דלא דן ולא דנין אותו עכ"ד. ועפי"ז א"ש ד' ר"ת ג"כ. אך לא ידעתי מה ענין ד' הירושלמי סברון מימר כו' לההוא עובדא דמייתי שם דאזלין פגנייא זכון לאורייתא אתון בעין מיעל קדמאי דאשתאלת לרשב"ל ושאלה רשב"ל לר' יוחנן עד דאתא ר' יוחנן ודרשה בבהמ"ד מתני' והלא בודאי גם רשב"ל ידע מתני' דמשנה לכל ידועה אלא דמספקא לי' דילמא פירוש המשנה כמו שסברון למימר לפדות כו' הא לישיבה לא. ואם כפי' העמק הלכה אין ענין זה לזה כלל. והנראה מזה דהפי' לישיבה שהוא נכנס ויושב בראש ישיבה לפנים מכל התלמידים כפי' המת"כ במדרש רבה ריש נשא וכיון דילפינן מהאי קרא דיקרה היא מפנינים דגם לישיבה ממילא דפגנייא שזכו לתורה יכנסו בראש לפני הנשיא וזהו דעת ר"ת ג"כ דס"ל לישיבה לחוד ממזר קודם לכה"ג ע"ה דיקרה היא כו' ותל"מ ודו"ק.
(ב) אלא עם כל כו כצ"ל או תחת שילמוד צ"ל שילמד כו' מקיים ושננתם לבניך דתניא בספרי ושננתם כו' וכ"ה בנדפס וכצ"ל.
(ג) ולמדתם אותם את בניכם אין לי אלא בניכם בני בניכם מנין ת"ל והודעתם כו' כצ"ל.
(ד) למדו מקרא אין כו' כצ"ל ובנדפס חסר תיבת אין.
(ה) אלא ק"ש כצ"ל ומשכ"ר וד"ז אסור לאומרה מפני ע"ה צ"ל בפני וכ"ה בנדפס וכ"ה לפנינו בגמרא. ופרש"י בטעם האיסור שלא יאמר בק"ש סגיא ולא ירגיל בניו לת"ת ולכן רבינו בסי' זה שמיירי במצוה ללמד לבנו תורה כ' ד"ז כאן ובחנם כ' השם חדש שדברי רבינו א"א להסמיכם למ"ש בסמוך כו' ונראה דד"ז אסור לאומרה בפני ע"ה הוא מדברי ר' יוחנן בעצמו ושפיר פליג רבא עליה ועיין מהרש"ל בפסחים נ"ו א' וח"א מהרש"א שם ובנדפס איתא ור"ש בן יוחאי אומר כו' וחסר שם א"ר יוחנן משום ואינו נכון דהסיום של וד"ז כו' אינו מדברי רשב"י.
(ו) אעפ"י כו' עד סוף ליתא בנדפס ופי' דברי רבינו אע"פ שמצוה זו תלויה בדבור והיה לנו לקובעה בעמוד הששי שמדבר בדין איסורים הנעשים בדיבור עז"א רבינו וכיון [צ"ל כיון] שעושה כו' ולבריות כו' משא"כ בעמוד הששי שאדם נעשה רע לשמים ולא לבריות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |