תועפות ראם/הקדמה לחלק ראשון
הדור אתם ראו את דבר ה' זו הלכה, היוצאת מפי אחד מיוחד שבחבורה מבעלי התוספות, והוא רבינו אליעזר בר' שמואל זצ"ל ממיץ. דברים ישנים מפי זקן חדש, כי בשכבר הימים נדפס "ספר יראים" על שמו בכמה דפוסים ומפורסם הוא בעולם וזה לא כביר נדפס בווילנא שנת תרמ"א. ואמנם עם כל זאת הנה חדשה עתה תצמח ובפה מלא נוכל לומר שלא בא כבושם הזה מעולם כי זה הספר יראים אשר אנחנו נותנים לפניכם היום הי' גנוז וטמון באוצר הספרים בעיר פאריש ותא הוא היראים האמתי דברים בהוייתן שיצאו מפי רבינו המחבר זצ"ל. וכבר העד העיד לנו על זה האדם הגדול בענקים הגאון רחיד"א בם' שם הגדולים ח"א מערבת א' אות קצ"ז וז"ל שם, רבינו אליעזר ממיץ תא תלמיד ר"ת. ור"י בעל התוס' השיב על דין שהי"ל להרא"ם בכתוב בתשו' מהר"ם סי' תע"ד. וכל הגדולים במרדכי והגמי"י ובתשו' מהר"ם ארוכות וקצרות מביאים פסקיו וביותר בפסקי מהר"ם ריקאנטי שמעתי' בפומי' כולי יומא. וגם רא"ם חיבר תוס' על הש"ס וראיתי תוספותיו לחולין כ"י. וחיבר ספר יראים כו' ולא נדפס כמות שתא כאשר חברו הדב בו' וכבר נודע שספר יראים הנדפס הוא קצור. וזכיתי לראות, ספר יראים כת"י במלואו בתוך ספרי כת"י מישראל בביבלאוטיקה של מלך צרפת בעיר פאריז ושם ראיתי ספר יראים טלו במות שתא ותא גדול ובו תס"ד סימנים וב' שם שהלך בדרך ר"י גאון בה"ג וכלל כמה מצות לפעמים בסי' אחד וכמדומה שהנדפס תא בכמות פחות משליש הספר הנזכר עכ"ל ודבריו נאמנו מאד כאשר כ' רבינו בס"ס יראים כת"י אשר אנחנו עתה בו וז"ל שם סיימתי מצות ותולדותיהן כאשר השגתי בעצת דעתי וחשבתים באשר מצאתים בספר רב יהודאי גאון ז"ל וכללתים בד' מאות ששים וארבע כי בכמה מקומות כללתי שתים כאחת וברוך צורנו אשר עזרני והצליח את לבבי עד בה לסיים אשר על לבבי ספר זה ספר יראים כו' עכ"ל:
ומתוך זה שרבינו תלך בדרך ר"י גאון יש לנו לעמוד להבין ד' בה"ג הסתומים וללמוד מן המפורש בדברי רבינו הרא"ם בס' יראים. הנה תראה במנין המצוות שב' בה"ג בראש ספרו עשין קמ"ג; צדוק הדין, וב' ע"ז הגאון ראש"ט ז"ל בהגהותיו אות ל"ז וז"ל סמ"ג מנאה בעשין י"ז ופירשה להצדיק דינו של השי"ת מפסוק וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר וגו' עכ"ל ולדעתי אינו כן אלא כוונת בה"ג כמבואר בספר יראים סי' רל"ד בנדפס שב' שם צוה הקב"ה לצדק את הדין בפ' ואלה הדבו־ים ושפטתם צדק פי' שיעשה הדיין צדקה בדין כו'. וכן מש"כ בה"ג שם מ"ע קמ"ח, שמחת כלה, וציין ע"ז מהראש"ט שם לגמרא דברכות ס"א א' ויביאה אל האדם מכאן למדה תורה ד"א שיחזור גדול עם הקטן בשושבינות ע"כ ועיי"ש בסוף הערות וחדושים שב' שם מה שהשמיט בה"ג מן המ"ע שמנה הרמב"ם וחשב שם מ' רי"ד נקי יהי' לביתו ואני אומר דמש"כ בה"ג שמחת כלה ר"ל נקי יהי' לבית שנה א' ושמח את אשתו אשר לקח דכל יב"ח נקראת כלה במש"כ הזוהר בפ' תצא עלה רע"ז עמוד ב' ע"ז הפסוק ומצוה על הבעל שישמחנה והוא הוא מה שמנה הרמב"ם מ"ע רי"ד וראי' ברורה לזה מהמפורש בדברי הרא"ם בספר יראים הנדפס סי' ק"ץ:
ואל זה הכת"י כיון המסדר הר"ר בנימן בס"ס יראים הנדפס שכ' שם "ואנכי הצעיר כו' פציתי פי לבא עד תכונתו ועד בית נכות כו' ואחליף את משכורתו מן השבעה לשנים העשר לקחת מוסר השכל לבלבל סיבת העמודים כו' עכ"ל דהנה רבינו כתב ספרו ס' יראים על שבעה עמודים כמש"כ רבינו בהקדמתו "וחצבתיה על ז' עמודים" והוא עש"ה משלי ט' א' חצבה עמודיה שבעה והוא החליף סדר רבינו מן השבעה עמודים לשנים עשר עמודים כי ספר יראים הנדפס תא בי"ב עמודים ועיין סה"ד שמות הספרים אות י' שכ' ספר יראים כו' ונחלק לי"ב עמודים יראה עבודה זמנים מועדים והוא ט"ס ותחת תיבת זמנים צ"ל תיבת זרה ועבודת גלולים הוא העמוד השני ומועדים הוא עמוד השלישי:
ולא די שהחליף סדר רבינו ובלבל סדר העמודים וגם שינה סדר הסימנים כאדם העושה בתוך שלו עוד יתרה עשה שהחסיר הרבה מדברי רבינו ברוב הסימנים ושכח בעצמו מה שעשה ולזאת דבריו מוטעים אף במה שהעתיק ראה בס"י הנדפס סי' ט"ו שב' שם לקמן בעמוד תמצא מה שדקדקתי בבני ישראל יש מקום שגרים בכללן ויש מקום שמצריך להם רבוי עכ"ל וליתא בכל העמוד שם מה שדקדק בבני ישראל כו' ובספר יראים ד' ווילנא כתוב לקמן תמצא כו' וחסר שם תיבת בעמוד אבל גם זה לא יועיל לנו דלא נמצאו הדברים בכל הס"י הנדפס אבל באמת בעמוד מאכלות בסי' מ"ז שבכת"י והוא בנדפס סי' קמ"ד בדין חלב כ' שם רבינו יש לשאול כו' כשאלת התוס' סוכה כ"ח ב' ד"ה לרבות יעוין שם תי' רבינו דלא כתי' התוס' ובנדפס חסר שם כל הדברים ושכח חסרונו וכ' בעמוד היראה סי' ט"ו לקמן בעמוד כו' ולא פירש באיזה עמוד ובאמת צ"ל לקמן בעמוד מאכלות תמצא כו':
וראיות מוכיחות להכת"י שלפנינו שהוא הספר יראים השלם יש לנו לראות דהרשב"א בחי' לקדושין כ"ב א' כתב ובספר היראים מפרש כי' וליתא ביראים הנדפס כ"א בהכת"י סי' ק' וכן מש"כ הרשב"א שם ס"ד ב' וכן מצאתי בספר יראים וז"ל כו' איננו בנדפס כ"א בהכת"י סי' ז' ככתבו אות באות וכן מש"כ בחי' הרשב"א כתובות ס"א א' וכ"כ בספר יראים ליתא בנדפס כ"א בהכת"י סי' כ"ו. גם יש במה דברים במרדכי שהעתיק מס' יראים ובנדפס ליתא ואיתא בכת"י ובפנים הספר תמצאנו, ועיין ב"ח בטור אה"ע סי' ה' מש"כ ע"ד היראים שכ' הסמ"ג ובאמת כן הוא ביראים סי' כ"ט בכת"י ועיי"ש בביאורי אות ה':
וראיתי באוצר הספרים שכ' בזה"ל וכולו על תרי"ג מצות כסדר התורה כ"י פאריז עכ"ל ולא ידעתי אנה מצא שם שהוא כסדר התורה הלא לפנינו הכת"י מעיר פאריז ואינו כלל כסדר התורה:
ועתה מה נורא המחזה הזה אשר הראנו הסדר הדורות ח"א ה"א ע"ד בשם השה"ק וז"ל ר' בנימן הי' באיטליא והוא סידר ס' היראים על הסדר כי רא"ם שחיברו לא חשש לערב הדינים וזה ר' בנימין אומר בהקדמת ס' יראים שחבר ס' ידידות על הדינים ולזה הרב היה בן חכם נקרא ר' יהודה עכ"ל ובאמת נהפוך הדברים כי רא"ם שחיבר ס' יראים כתבו כסדר הנכון כאשר יחזו עיני המעיין בעמוד הזה שהוא עמוד הראשון מהכת"י. מה נהדר הוא בחלקיו לששה ווים. ו"ו הא' חייבי סקילה. ו"ו הב' חייבי שריפה. ו"ו הג' חייבי חנק. ו"ו הד' חייבי כרת. ו"ו הה' חייבי לאוין. ו"ו הששי חייבי עשה. ולעומת זה ראה בנדפס עמוד הששי שהוא הוא העמוד הראשון שבכת"י שמשונה מאד ומבולבל בסדור סימניו עד שידומה לעין הרואה לספר אחר:
גם מה שב' וזה ר' בנימין אומר בהקדמת ס"י שחיבר ס' ידידות על הדינים באמת כן כ' הרר"ב בפנים הספר יראים שבנדפס עיי"ש סי' ק"ב מלאכת המבעיר שב' ולי בנימין צעיר נראה כו' וכבר הארכתי בזה בספר ידידות סדר שבת בפ' הדלקת הנר עכ"ל וכן בסי' קפ"ג כ' וז"ל אמר בנימין צעיר כו' וכבר הארכתי בזה בספר ידידות בסדר הפסח עכ"ל:
וכן מש"כ שהרר"ב הי' באיטליא שנת ה"א ע"ד. ראיתי באוצר הספרים שב' וז"ל ספר יראים כו' סדרו ר' בנימין בר' מאיר הלוי אשכנזי עכ"ל ושם נומ' 916 מחזור מנהג אשכנזי כ' שהר"ר בנימין ב"ר מאיר הלוי אשכנזי הי' בימי הרשד"ם וציין לקוה"ד כ"א א' והגה"ה ה' שם וידוע שהרשד"ם הי' לערך שנת ה"א שי"ן א"כ הוא סותר לדברי הסה"ד משה"ק שהר"ר בנימין מסדר ס"י הי' שנת ה"א ע"ד ובסה"ד שמות המחברים אות ב' כ' ר' בנימין יסד מחזור אשכנזי משא גיא חזיון ובשפתי ישנים נראה שהוא ר' בנימין שסידר ס' יראים הנזכר שנת ה"א ע"ד עכ"ל ואח"כ כ' ר' בנימין בר' מאיר הלוי כו' ועיין אוצר הספרים נומ' 918 מה שהניח בצ"ע. ולדעת הרה"ג החכם מהר"ש באבער שליט"א בהקדמתו לס' שבה"ל השלם אות ל"א שר' בנימין אחי ר' צדקיהו בר' אברהם הרופא הוא המסדר והמקצר מספר יראים עיי"ש ויש רגלים לדבריו ממש"ש כי הר"ר בנימין מביא דברים הרבה בשם רבו ר' מאיר ז"ל ובספר יראים הנדפס סי' י"ט כ' ואני בנימין קבלתי כו' מפי ר' מאיר יצ"ו, וכן בשב"ל שם סי' צ' כ' וכ' אחי ר' בנימין נר"ו כו' והוא מבואר בספר יראים שם אמר בנימין צעיר כו' עיי"ש:
והנה ראש וראשון בענין העתקת ספר יראים כת"י אשר בפאריז הי' הרב הגביר יקר באדם גדול בחכמה ונודע אשר הוא אדם המעלה כש"ת מוהר"ר שלמה זלמן חיים האלברשטאם שליט"א הוא הזיל זהב מכיסו ונתרצה אליו הרב החכם המפורסם לשם המכונה יאפ"ז בר"ת ישראל איסר פרח-זהב והעתיקו. וחזקה על חבר כמותו שלא הוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. וטיב העתקתו ידוע שהוא מעתיק אות באות כאשר הוא שם וז"ל המעתיק מ"כ בכ"י פריש בכ"י כרמולי כן. ספר יראים לרבי אליעזר ממיץ כפי שכתבו המחבר ולא כפי שנדפס. אליקים כרמולי עכ"ל. עוד כ' המעתיק הכת"י הוא בלא שער. הי"ד דפים הראשונים בהכ"י כוללים מפתחות הספר ובד' ט"ו מתחיל הקדמת המחבר וכתוב מלעיל רק הר' אליעזר ממיץ עכ"ל. והנה הי"ד דפים הראשונים לא הניעו למראה עיני כי אם מד' ט"ו ולהלן על הסדר עד סוף עמוד הראשון שהוא בכת"י פאריז בד' ל"ט ועל אותו דף עצמו מתחיל ג"כ עמוד ב' "אכילות". ובהשלמת המעתיק החכם יאפ"ז שליט"א את העתקתו מסרו ליד בעליו הרשזח"ה שליט"א וכאשר זכני השם שיבוא הכת"י לידי להדפיסו עם באורי לא זכיתי עדן לכל הכת"י מראש וע"ס ועונותי הטו אלה ומנעו הטוב ממני לעת עתה ובידי כעת חלק א' ממנו והוא ראש וראשון מהכת"י הנקרא בשם עמוד עריות ונשלח אלי על ידי הרב הגאון הגדול סוע"ה ירא את ה' באמת ובתמים וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אלי' דוד שליט"א אב"ד בפאניוויעז יע"א ובתוך כך שהי' ת"י הגאון הנ"ל זמן מעט רשם בצד הגליון תיקונים והגהות והגה הנם בתוך באורי ועשיתי להם ציונים בתוך האות כוכב כזה * וזה לך האות כי בכל המקום אשר המצא תמצא בבאורי אותיות המצויינות בזה הכוכב הוא לסימן כי אותן הדברים המה מהגאון הנ"ל לבד אשר כתב לי ביחוד והבאתים בשמו מפורש. גם מה שב' המעתיק על צד הגליון הבאתים בכור הבחינה שלי ואחר כן הבאתים בפנים באורי בשם המעתיק. ובזה התנצלתי על מה שלא עשיתי כדרך מחברי זמננו לכתוב דברים בתולדות רבינו אליעזר ממיץ ובאיזה זמן היה ומי היו רבותיו ותלמידיו וכי"ב. אולם לא עשיתי כן יען כי אין לפני כל הכת"י. וכן כ' לי הרב הגביר וכו' מהרשזח"ה נ"י וז"ל ובדבר כתיבת תולדות הרא"ם ז"ל לדעתי ימתין כ"ת עד כי ישלים הדפסת כל הספר כי אולי נוכל להוציא דברים לתולדותיו מתוך ס' יראים עכ"ל כאשר ראיתי בס' יראים כת"י עמוד ב' סימן נ' פגול שב' שם מש"כ התוס' בפסחים כ"ד א' ד"ה הא על שם הרר"א ממיץ אך מש"כ התוס' ותירץ כו' בספר יראים שם כתוב בזה"ל ומורי עניו תירץ כו' ובנדפס סי' שצ"ט חסר כל הדברים הרי לנו רב לרא"ם המכונה עניו ועיין סה"ד ח"א ד"א תת"ל שכ' שם ר' משה העניו מגדולי תלמידי ר' משה הדרשן וא"כ אפשר שאליו כיון הרא"ם אך אם לא ראיתי עדיין כל הכת"י מראש וע"ס איני אומר הדבר בברור פן אכזב. ובס"י הנדפס איתא "רבי" סתם בסי' ט"ז י"ח רע"ב שכ"ה והך דסי' ט"ז י"ח רע"ב נראה שהוא ר"ת אבל הך דסי' שכ"ה כן פרש"י חגיגה ג' ב' ד"ה נמנו וגמרו ועיי"ש בתום' ד"ה ועמון ובתוס' ב"ב נ"ו א. וכ"כ ביראים הנדפס סי' ט"ז והמורה פירש כו' ופי' שם השם חדש שכיון לרבו ר"ת עיי"ש הגהתו בדברי היראים שם ואני כתבתי בביאורי להגיה באופן אחר ואין זה כשיטת ר"ת אלא כמש"כ הראב"ד בפ"ג מהל' תפילין ה"ה בשם רב האי והארכתי בזה וכאשר יזכני ה' בהכת"י דאותן הסימנים אראה עם מי הצדק:
לזאת לדעת שאף שב' בהקדמת המחבר ס' שונה הלכות באור לבה"ג ח"ב הנדפס שנת תקכ"ב וז"ל וזה חזיתי שחבורי הראשונים כמו הרב העיטור וס' הרב בעל התרומות וכי"ב כולם יש להם באורים זר זהב סביב אבל ס' הרב בעל ה"ג שהוא קדמון מרבנן סבוראי קודם הרי"ף וס' שאלתות דרב אחא משבחא וס' מהר"א ממיץ ז"ל וס' הרי"ץ בן גיאות הנה הנם חמדה גנוזה עכ"ל אין זה אלא בימיו אבל כעת ראיתי ספר יראים נדפס בליווארנו עם באור ווי העמודים מהגאון כמוהר"ר יצחק טייב המחבר ערוך השולחן על ארבע שולחנות וספר חקת הפסח, שנת תרי"ח. ועוד ראיתי באור יותר גדול הנקרא "שם חדש" חברו במהר"ר חיים דניאל שלמה פינסו נדפס בירושלים שנת תר"ח ג' עמודים ספר יראים עם ביאורו ואח"כ בשנת תרי"ג נדפס עוד ב' עמודים ממנו שם ויותר לא ראיתי נדפס, ובסה"ד שמות הספרים אות ב' כ' באור ארוך על ספר יראים מ' שמואל אלגאזי בר יצחק ובבאור שם חדש סי' ס"ו מזכיר שמהר"ש אלגאזי עשה באור לס' יראים ולא ראהו נדפס וראיתי בש"ס ד' ווארשא בהגהות אלפסי להגאון רא"ז מרגליות שמזכיר שם בפ' אין עומדין דבר א' ממהר"ש אלגאזי בבאורו לס' יראים, עוד ראיתי בס' תוספות בכורים פי' על התוספתא להר"ר מנחם מטשאווס שמזכיר בהקדמתו שם וז"ל ועל ספר יראים חברנו פי' במלות קצרות עכ"ל ולא ראיתיו גם לא ידעתי אם נדפס או לא:
אמנם כל אלה המבארים לא בארו כ"א מה שהי' לפניהם היינו ס' היראים הנדפס כבר, לא כן אנכי עמדי הן כל יקר ראתה עיני ספר יראים כת"י, אותו הדפסתי עתה תוצאה חדשה ועליו שמתי באורי וקראתיו בשם "תועפות ראם" על שם רבינו ר"בי א"ליעזר מ"מיץ זכותו יגן עלינו וימליץ טוב בעדי לפני אבינו שבשמים לבצע כל הס' יראים יראו ישרים וישמחו, ואבקש את פני המעיינים בספר הזה אם ימצאו בו דברים אשר לא טובים הנה או אפשר שכל הבאור לא יישר בעיניהם עפ"י דרך האמת יודיעוני ישר אלי ואזכיר את דבריהם הטובים יותר ויותר ביתר החלקים אשר יבואו אי"ה. וחלילה לכל איש להשיג את גבולי אשר גבלו לי הגאונים בהסכמותיהם ומלבד חוקי הממשלה הרוממה דינו מסור לשמים ושארית ישראל לא יעשו עולה וגו'. דברי המתאבק בעפר רגליהם של ת"ח ומצפה לרחמי השם בתוך כלל ישראל: