תוספת שביעית/קיצור הדינים שאינם משמטים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תוספת שביעית TriangleArrow-Left.png קיצור הדינים שאינם משמטים

קיצור הדינים שאינם משמטים

אכתוב עכשיו בע"ה כל הדינים שאינן משמטין בקיצור נמרץ שיהיה האדם בקי בהן בגופי הדינין והרוצה ללמוד כל דבר בשורשו ילמוד בפוסקים כל דבר במקומו.

א[עריכה]

א) וצריך לדעת שדין השמטת כספים לא נאמר אלא על הלואה אבל כל דבר שאינו הלואה אינו משמט לפיכך כתבו הפוסקים המלוה את חבירו על המשכון אינו משמט מפני שהכתוב אמר בהלואה ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ופירשו בו מה שהוא שלך ביד אחיך ולא של אחיך בידך וכן פקדון אינו משמט וכן משכנתא במקום שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו וכן מי שיחד למלוה שדה לגבות חובו הרי הוא כגבוי וי"א דה"מ באתרא דלא מסלקי וכו' עיין לבוש כל פרט ופרט בשורשו.

ב[עריכה]

ב) וכן מי שיש לו עסקא משל חבירו כאמור למעלה הפלגא דאיהי פיקדון לא משמט וכן השותפין שנשאר ביד אחד מהן סך מה ממעות השותפות אין זה הלואה ולכן אינו משמט וכן מי שתבע מחבירו ההלואה וכפר ונשבע ואחר השמיטה הודה או באו עדים אחר השמיטה אינה משמטת.

ג[עריכה]

ג) וכן מלוה שנתנו ב"ד פסק דין למלוה הרי הוא כגבוי ואינו משמט וכן המלוה את חבירו וקבע לו זמן ג' שנים או יותר או פחות וכיוצא באופן שבודאי יגיע שנת השמיטה תוך הזמן אע"ג דלסוף אתי לידי נגישה מ"מ השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש ואין שביעית הבאה בתוך הזמן משמטתו וכן המוסר שטרותיו לבית דין ואמר להם אתם גבו לי חובי אינו משמט דלא קרינן לא יגוש כיון שהבית דין הם הנוגשים ולא המלוה וכן המלוה את חבירו על המשכון כאמור למעלה ויש אומרים דוקא מה שכנגד המשכון אבל מה שחייב לו יותר מן המשכון משמט וי"א שאפילו שהמשכון אינו שוה אלא זוז והחוב הוא אלף זוזים וכיוצא אפילו הכי אינו משמט דעל ידי המשכון חשוב ככולו ביד המלוה ואינו משמט.

ד[עריכה]

ד) וכן אפילו משכנו שלא בשעת הלואתו על פי בית דין ולקח ממנו כלים שצריך להחזירם כסות יום ביום כסות לילה וכו' כידוע הרי זו קנויים לו למלוה ואינו משמט.

ה[עריכה]

ה) וכן הקפת החנות שהוא מקיף לו סתם שישלם לו מעט מעט ובכל יום הוא זמנו אין זו נקראת הלואה אלא הקפת חנות ואינה משמטת ואם זקפן עליו במלוה דהיינו שקבע לו זמן לפורעו והגיע הזמן קודם סוף שביעית ולא פרעו ועבר השביעית משמטת וי"א שמיד שבא עמו לחשבון וכתב בפנקסו החשבון כלו מה שהקיף לו מיד מקרי הלואה אפילו שלא קבע לו זמן לתשלומין משמט.

ו[עריכה]

ו) וכן שכר שכיר או קבלן אינו משמט אבל אם זקפו עליו במלוה משמט וכן קנסות של מוציא שם רע ואונס ומפתה אינו משמט ואם זקפן עליו במלוה משמט ומשעת העמדה בדין נקראת זקפן עליו במלוה וכתב הסמ"ע דמיירי שלא כתבו לו ב"ד פסק דין דאם לא כן קשה מ"ש מהא דכתב לעיל דאם תבעוהו וכפר יכתבו לו פסק דין דהוי כגבוי ואינו משמט עכ"ל.

ז[עריכה]

ז) וכן המגרש את אשתו קודם השמיטה ולא פרע הכתובה ועבר השביעית אין השביעית משמטת דהוא מעשה בית דין ואינו כהלואה וכן הבא מכח גוי כמו שיעויין בהגה משם רשב"א (סי' תשפ"ט) ואינה משמטת.

ח[עריכה]

ח) בסוף שנה שביעית אם יהיה לאדם איזה דבר שהלוה לחבירו כגון חטים או שמן או דבש או בצים או מיני פירות או לחם כמנהג העולם שהשכנות איש ואשה שזכו מלוים איש לרעהו ואשה לרעותה דברים של צרכי בית בין צורך אוכל נפש בין שאר דברים כגון עצים וכיוצא דברור דלא הדרא בעיניה הרי הם כשאר הלואות של מעות והשביעית משמטתן ואם יבואו להחזיר צריך לומר משמט אני כדין שאר הלואות של דמים שאם יחזרו אחר השמיטה צ"ל משמט אני כנז' למעלה. וראיתי להרב ח"ק התייר הגדול הרב חיד"א בס' שיורי ברכה חה"מ בסי' ס"ז[1] שהביא משם הרב מוהר"ר שלמה עדני בעל ספר מלאכת שלמה כ"י פירוש המשניות (פ"י מ"ב) שהאריך בזה וכתב וז"ל המלוה לחבירו מיני פירות או מיני אוכלין מידי דלא הדר בעיניה הוי דומיית דהלואת כסף ושביעית משמטתן לא מבעייא אם זקפן במלוה דהיינו שאומרין דמי כך וכך חטים חייב אתה לי או אני חייב לך או דמי בצים או אגוזים או פירות או עצים וכיוצא אני חייב או אתה חייב לי שאומר המלוה דהוי ממש זקפן עליו במלוה אלא אפי' ככר לחם אחד שהלוה או ליטרא של שמן או יין או דבש וכיוצא, השביעית משמטתן דלא דמי לשוחט הפרה והנך דמתניתין דבעי זקפן עליו במלוה משום דהנך לא באו לידו מעיקרא בתורת מלוה אבל המלוה לחבירו ככר לחם או שמן וכו' דמעיקרא בתורת מלוה באו לידם בודאי שהשביעית משמטתן עכ"ל.



שולי הגליון


  1. עי' חיים שאל (ח"ב סי' ל"ח).
·
מעבר לתחילת הדף