תוספות רי"ד - מהדורה קמא/עבודה זרה/עד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רי"ד - מהדורה קמא TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png עד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פיסקא אלו. אסורין ואוסרין בכל שהו יין נסך פי' המורה חבית אחת באלף חביות וזה שפירש כן נ"ל משום דאמרי' בגמ' דהאי תנא אית ליה תרתי דבר שנמנין ואיסורי הנאה מש"ה פי' חבית של יי"נ דנמכרת במנין ואינו נ"ל דהא רישא דתנן יי"נ אסור ואסור בכל שהו בע"כ יין ביין הוא ולא חבית בחביות מדתני יין במים ומים ביין בנ"ט מכלל דרישא יין ביין ממש מיירי ולא חביות בחביות וכן תנן נמי לקמן יי"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה ש"מ דאפילו יין ביין אוסר בכל שהוא ואע"ג דאינו דבר שבמנין ואי קשיא הא אמרי' בגמרא דהאי תנא בעי תרתי תשובה נ"ל דוקא בשאר כל האיסורין אבל ביין נסך לא משום חומרא דע"ז והילכך אע"ג דלא הוי דבר שבמנין לא בטיל האי תנא תרתי אית ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה כו' נ"ל דמאי דתנן בפ' גיד הנשה גיד הנשה שנתערב בין הגידים בזמן שמכירו בנ"ט ואם אינו מכירו כולם אסורים והכי תנן נמי גבי חתיכ' של נבלה ומוקי טעמא בגמרא התם דגיד וחתיכה חשיבי ולא בטלי האי תנא פליג אמתני' דקסבר כל דבר שבמנין אפילו אם אינו אסורי הנאה לא בטלוכן נמי מאי דתנן בפ"ג דערכ' האורג מלא הסיט מלמ' הבכו' בבגד ידלק הבגד משערי הנזיר ומפטר חמור בשק ידלק השק האי תנא נמי פליג אמתני' וקסבר דכל איסורי הנאה אפי' אם אינו דבר שבמנין לא בטל וכן נמי מאי דתנן בתמורה כל האיסורין ע"ג המזבח אוסרין בכל שהו הרובע והנרבע המוקצה והנעבד האתנן והמחיר והכלאים טרפה ויוצא דופן האי תנא פליג אמתני' קסבר אע"ג דאין איסורי הנאה כיון דהן בעלי חיים וחשיבי כדאמרי' בפ' כל הזבחים שנתערבו לא בטלי פירש המורה תרתי אית לי' דבר שבמנין ואיסורי הנאה דאיכא תרתי לחשיבותא דחשיב איסור דידהו הוא דלא בטיל אבל פרוסת חמץ בפסח הואיל ואין דרכו למנות בטל ומשליך אחד מהן לנהר והשאר נותן לכלבו וחתיכת נבלה אע"ג דדבר שבמנין הוא כיון דלאו איסורי הנאה הוא בטל' ברובא ושדי חדא לכלבי' ואינך שרי באכילה ואינו נ"ל מה שאמרו לגבי חמץ והשאר נותן לכלבו אלא אפילו באכילה שרי דכיון דבטל ברוב מה לי איסור הנאה מה לי איסור אכילה כי היכי דבטל איסור הנאה דידי' ואיסור אכילה דנבלה הה"נ בטל איסור אכילה דידי' גם אינו נ"ל מה שאמר משליך אחד מהם לנהר או לכלבו אלא כיון דבטל ברוב הכל מותר דתנן בפר' ב' דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החל והביכורים עולים באחד ומאה ומצטרפין זע"ז וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפן זע"ז וא"צ להרים ומקשה בירושלמי על התרומה דתנן צריך להרים והלא ערלה וכלאי הכרם איסורן חמיר ושנינו שא"צ להרימן אלא בטלין ופריק מש"ה צריך להרים משום גזל השבט פי' משום גזל הכהנים. שהתרומה צריך לתתה לכהנים אבל ערלה וכלאי הכרם דאין שם גזל בטל האיסור וא"צ להרים אלמא כל האיסורים שבתורה בטלים וא"צ להרים חוץ מתרומה מפני גזל הכהנים:

פיסקא יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב"ג אומר ימכור כולו לגוי חוץ מדמי יי"נ שבו פי' לא דמיא הך פלוגתא לפלוגתא דר"א ורבנן דאיפלגי בפ' כל הצלמיםדר"א אמר יוליך הנאה לים המלח וחכ"א אין פדיון לע"ז דהתם הוי שרי ר"א להוליך דמי הנאה לים המלח ובתר דפדה להנאת ע"ז מותרות כל החביו' למוכרן ואע"ג דמוכר חבית של יי"נ ומקבל דמי' ונמצא נהנה מע"ז מותר משום דכבר פדאו ופקע לי' לאיסורא אבל אם לא פדה ע"ז יש לומר דאסר ר"א למכור כל החביות לגוי חוץ מדמי חבית יי"נ כיון דלא פדה חבית יי"נ בכל חדא וחדא איכא לספוקי דילמא הדא הוא דיי"נ ואע"ג דמתנה בהדיה חוץ מדמי יי"נ לא מיפקע איסורי' בהכי ואין זה דרך פדיון ודוקא דרך פדיון שרי ר"א אבל זה שאינו דרך פדיון כרבנן דפליגי עלי' דר"ש ס"ל י"ל דבדרך פדיון שרי ר"א כ"ש למכור כולו לגוי חוץ מדמי יי"נ שבו שאינו נהנה מיי"נ כלל וכלל ורבן שמעון נמי דשרי למכור כולו לגוי י"ל דוקא בכי האי גוונא שרי דלא מיתהני מיי"נ כלל. אבל ע"י פדיון לא דאין פדיון לע"ז ובתר הכי כי שקיל דמי אותו חבית נמצא דדמי יי"נ קא שקיל וי"ל דשרי כה"ג בלא פדיון וכ"ש ע"י פדיון ומש"ה קבעי הלכה כר"א או כר' שמעון משום דלא שייכא פלוגתייהו להדדי כלל וכי עביד לה פדיון שרי לזבונינהו כולהו ולמישקל דמי כולם דהלכה כר"א ואי לא עביד לה פדיון מוכרין כולן לגוי חוץ מדמי י"נ כר"ש:

אמר רב נחמן הלכה למעשה יי"נ יין ביין אסור חביות בחביו' מותר נ"ל דאפילו ע"י פדיון נמי אסור דהא בפ' כל הצלמים דאיפסו' הלכה כר"א אמרינן אמר רב אדא בר אהבה ל"ש אלא פת אבל חבית לא ורב חסדא אמר אפילו חבית ודוקא חבית התיר רב חסדא אבל יין ביין לא גרסי' בפ' כל הזבחים שנתערבו אמר ר"נ אמר רבה בר אבהו אמר רב טבעת ע"ז שנתערבו במאה טבעות ונפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כולן אמר ר"ל חבית של תרומה שנתערבה בק' חביות ונפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כולן דאמרי' הך דנפל איסורא נפל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.