תוספות רי"ד - מהדורה קמא/עבודה זרה/עג/ב

תוספות רי"ד - מהדורה קמא עבודה זרה עג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא הכא ברואין קמיפלגי חזקי' לית ליה רואין ור' יוחנן אית לי' רואין נ"ל דהלכה כר' יוחנן משום דרבא דהוא בתרא קאי כוותי' דהכי אמרי' בפ' גיד הנשה רבא אמר הוי מין במינו ודבר אחר וכל מין במינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו:

פיסקא זה הכלל מין במינו כל שהו כו' . פי' דוקא ביי"נ משום חומרא דע"ז מארי' הכי דמין במינו במשהו אבל בשאר איסורין לא וסתמא כרבנן דפליגי על ר' יהודא בפ' כיסוי הדם דאמר אין דם מבטל דם רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתור' במינן במשהו שלא במינן בנ"ט אמר ר' חננאל זצוק"ל ואע"ג דרב ושמואל לגבי ר' יוחנן הילכתא כר' יוחנן הכא קי"ל כרב ושמואל וכך אמר גם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל איכא מרבוותא מאן דפסק הילכתא כר' יוחנן וריש לקיש דקי"ל דכל רב ור' יוחנן ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. ואיכא מ"ד אע"ג דכל רב ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן הכא קי"ל כרב ושמואל ומסתברא כוותי' דפלוגתא דאביי ורבא בחמירא דחוטי וחמירי דשערי כרב ושמואל שייכא אבל המורה אמר לעיל בהאי פירקא גבי עכברא דנפל בשיכרא דפסק תלמודא והלכתא אידי ואידי בשתין ה"ג וכן כל איסורין וכן הלכה רווחת בישראל כל איסורין שבתורה בששים חוץ מחמץ בפסח במינו דמוקמי' לי' בפסחים במשהו וטבל ויי"נ במינו דמוקמי' להו לקמן במשהו ואינו נ"ל זה הפסק דהא אביי ורבא דבתראי כינהו ס" כרב ושמואל וגם בפסחים בפ' כל שעה פסיק רבא הילכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור במשהו אלמא כרב ושמואל ס"ל בכל איסורין שבתורה וגם המורה אמר שם שמעי' מינה דפסק רבא הילכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו דלא שאני לן בין חמץ לשאר איסורין אלא בהא מילתא דגזר שלא במינו אטו במינו וש"מ חלב שנפל בקדרה אסור במשהו וכן הלכה דקי"ל כל איסורין שבתורה בס' שלא במינן הוא וקשיא דידי' אדידיה וזה הוא עיקר מה שפסק בפסחים ומה שאמר דחלב שנפל בקדרה אסור במשהו דאלמא חלב בבשר מין במינו חשוב אינו נראה לי דהא בפ' גיד הנשה אמרי' בתרבא דנפל בדיקולא דבישרא דמשערי' לי' בששים והכי סבר התם רב אשי ומר בר רב אשי דאלמא מין בשאינו מינו חשיב דאי מין במינו חשוב ואפ"ה משערי' לי' בששים א"כ אתו כר' יוחנן וריש לקיש וקשיא הילכתא אהילכתא דהא הני הוו בתראי טפי מרבא א"ו מין בשאינו מינו חשוב ואע"ג דלגבי שמנונית דגיד הנשה אמר רבא התם דחשיב מין במינו דוקא בשמנונית דגיד הנשה אמרי' הכי משום דבשר גמור הוא. וישרלא קדושים נהגו בו איסור אבל לעולם חלב בבשר מין בשאינו מינו ומשערי' לי' בששים ובשאלתות דרב אחאי בפרשת צו את אהרן מצאתי שפוסק ההלכה כרבא דאמר בחולין אמור רבנן בששים כגון מין במינו דליכ' למיקם אטעמא וכר' יוחנן דאמר כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנ"ט חוץ מטבל ויין נסך ואינו נראה לי דאי הכי ס"ל לרבא א"כ קשיא דידי' אדידיד' אלא ודאי אמור קאמר ולי' לא ס"ל ובפ' כל הבשר כתב המורה בהלכות טיפת חלב דהלכה כרב ושמואל דכל איסורין שבתורה במינן במשהו כדס"ל לאביי דבתראי נינהו גבי חלב לגוי חמרא כו' והתם כתב נמי המורה דחלב שנתבשל עם הבשר דלא הוי מין במינו אלא מין בשאינו [מינו] וצריך בנ"ט עיין בקונטרסי בשלהי ע"ז במהדורא בתרא שכתבתי משם רבינו יעקב זצוק"ל דאביי ורבא כר' יוחנן ור"ל סביר' להו:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.