תוספות רי"ד/שבת/ג/ב
תוספות רי"ד 
שבת ג ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר אביי ידו של אדם אינו לא רשות היחיד ולא רה"ר רה"י לא הוי מידו דעני ורשה"ר לא הויא מידו דעני ורשה"ר לא הויא מידו של בעה"ב. כך מצאתי גירסא זו כתובה בכל הספרים[1], אבל המורה[2] מהפך הגירסא וגריס רה"ר לא הוי מידו דעני ורה"י לא הוי מידו דבעה"ב[3]. ונ"ל לקיים גירסת הספרים ולפרש כך יד של אדם אינה לא רה"י אם פשטה מרה"ר לרה"י לא הויא כרה"י ולא כרשות הרבים שאם פשטה נמי מרה"י לרה"ר לא הויא כרה"ר ולא אמרינן בכל היכא דקיימא ידו תיהוי כי ההוא רשותא רה"י לא הויא מידו דעני שהרי כשהכניס העני את ידו לפנים מצאה ונטל בעה"ב מתוכה או אם הכניסה ריקנית ונתן בעל הבית לתוכם קתני גבי בעל הבית פטור אבל אסור ואע"ג דלא הוי מחשבון פטור' דמרבע משום דלא אתי לידי חיוב חטאת אבל מ"מ פטור אבל אסור תני ביה ולא אמרינן תיבטל ידו דעני אצל רה"י ויהא מותר בעה"ב ליטול מתוכה וליתן לתוכה כאחת מזויות הבית ורה"ר נמי לא הויא מידו דבעה"ב שהרי כשהוציא בעה"ב את ידו לחוץ מלאה ונטל העני מתוכה או ריקנית ונתן העני לתוכה קתני גבי עני פטור אבל אסור ואע"ג דלא הוי נמי מחשבון פטורי דארבע משום דלא אתי לידי חיוב חטאת אבל מ"מ פטור אבל אסור תני ביה ולא אמרינן תיבטל ידו דבעה"ב אצל רה"ר ויהא מותר העני ליטול מתוכה וליתן לתוכה תוך ארבע אמות וכיון דשמעי' ממתני' דלא בטלה ידו אצל אותה הרשות שהושיטה שם א"כ הוציא ידו מלאה פירות לחוץ מותר לו להחזירה מן הדין דלא הוי' ידו רשות הרבים[4], והשתא בעי אע"ג דלא הוי רה"ר אם נתנו עליה איסורי כרמלית דרבנן שיהא אסור להחזירה ואם לאו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ וכ"ה הרמב"ן ורשב"א ד"ה ה"ג בשם הר"ח, וכ"ה הר"ן ד"ה כרשות ותורא"ש ד"ה אמר, ועי' בעה"מ ד"ה אמר, דכ"ה גיר' הגאונים. ועי' צל"ח סוד"ה א"ל, בשם המועד דוד ד"ה אמר אביי, (נד' בס' בית יהודה ב"מ בהו' החדשות) דכ"ד התוס' בשבועות ב. ד"ה יציאות, ועייש"ע בבעה"מ דלגיר' ר"ח ד' הגמ' שייכי לד' רבי בע"א דידו בתר גופו גרירא, ול"ה כרשות שנכנס לתוכה. ויש להעיר דלהר"ח ד' אביי הם ד' רבי ממש. ועי' חלקת בנימין סוד"ה אמר, דלרש"י שגרס "ידו לא נייח" ע"כ לא פי' כהר"ח, דלשיטתו יד הפשוטה לרה"ר כרה"ר אלא שלא נחה, משא"כ לש"ר דגרסי ידו בתר גופו גרירא, א"ש גיר' הר"ח.
והנה עי' פנ"י ד"ה אמר, שהק' לגי' זו מלק' צ"ב. דס"ד דאביי קאמר דהוציא פירות בידו לרה"ר חייב, והכא מבו' דאינה חשובה כרשות אחרת, ועוד דאיך מוכיח ממתני' הא מצי לאוקומי למתני' כרבא לק' צ"ב. דמיירי למעלה מג', אבל למטה מג' אה"נ דחייב דידו של אדם חשובה כרשות שפשוטה לתוכה, [וקו' זו היא גם למסקנא לק' צ"ב. דאביי פוטר אפי' למטה מג']. וע"ע אשי ישראל ד"ה אמר, ליישב. וע"ע תפארת שאול ד"ה אמר, ובחיי שלמה ד"ה פשיטא, תי' דאביי ס"ל כר' אבהו לק' ה. דמוקי מתני' כגון ששלשל ידו למטה מג', וע"כ מוכח דאין חשובה כרשות שפשוטה לשם, ולא ס"ל כרבא דידו ש"א כדע"ד ואפשר לאוקומי למתני' גם בלמעלה מג'. - ↑ רד"ה אמר.
- ↑ ועיי"ש בראשונים הנ"ל, משה"ק לגירסת רש"י, ומה שצויין בדבריהם.
- ↑ וכ"פ הבעה"מ שם באופן הב'. ויעוי' שו"ת אבנ"ז או"ח סי' מ"ח אות ג', דמוכח מד' רבינו דזה עוקר וזה מניח, היינו דוקא ביד הפשוטה לרשות אחרת, אבל נכנס העני כולו לרה"י ונטל בע"ה ממנו קודם שנח, מותר לגמרי, דעקירה והנחה בלא סרך הוצאה לא אסרו. אמנם עי' מג"א סי' ש"ז סק"כ, דבכה"ג נמי אסור, וכ"פ המשנ"ב שם סקנ"ו, וכיו"ב במג"א סי' שכ"ה סק"ב, והו' במ"ב שם סק"ג.
והנה ברמב"ן שם ביאר ההוכחה לשי' ר"ח, דמוכיח שאינה כרה"י מיד עני דפטור כשפשטה לפנים ונטל בע"ה מתוכה, ולא נתחייב כשהכניס מרה"ר לרה"י, וכן איפכא, וכ"פ הבעה"מ ר"ן ותורא"ש שם, ועיי"ש ברמב"ן שהק' לגיר' זו, דדילמא במתני' שניהם פטורים, היינו בכה"ג שנטל בע"ה מתוכה קודם שתנוח יד עני, ותי' י"ל דבע"א אמרי' דידו בתר גופו גרירא, ומוכח דפטור אף בנחה ידו, עוד יישב שם בשם תוס', דההוכחה ממש"כ ברישא דנתן לתוך יד בע"ה חייב, ומש' דדוקא נתן חשיב הנחה אבל בעמדה ידו פטור, עוד תי' באופן נוסף דההוכחה מדאמרי' דכשבע"ה נתנו ליד עני והוציא שניהם פטורין, ואי יד עני כרה"י, א"כ הוי כהטעינו חבירו והוציאם לחוץ דחייב.