תוספות רי"ד/פסחים/צ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רי"ד TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png צ TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כל חייבי טבילות טבילתן ביום כו' עיין מה שכתבתי בה' י"ג בספר הקלט:

ערב פסחים אע"פ שיום י"ד הוא הנקרא פסח כדכתיב ובארבעה עשר לחדש הזה פסח לה' אינו נמנע התנא מלקרא לכל חג המצות פסח כדתנן לעיל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ופתרונו כל שבעה ימי החג ותנן נמי בפ"ג דמגלה בפסח קורין בפ' המועדות שבתורת כהנים ותנן נמי בפ"א דתענית העובר לפני התיבה ביו"ט הראשון של פסח והילכך קורא ליום ארבעה עשר ערב פסחים:

סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אלו בכל יום תנן בפ' יציאת השבת עד שיתפלל והכא אע"פ שהתפלל לא יאכל עד שתחשך כתב בעל התוס' וא"ת מאי אריא סמוך למנחה אפי' קודם לכן מה יאכל חמץ אסור לאכול מד' שעות ולמעלה ומצה נמי אסורה כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו ולוקה וכי תימא יאכל פירות א"כ אפילו סמוך למנחה שרי במיני תרגומא כדאמרי' בגמר' ואומר ר"י דמצה עשירה וכיוצא בה שרי קודם למנחה ונ"ל שאין אנו צריכין להידחק כל כך דאטו תנא דמתני' דאסור לאכול סמוך למנחה אית ליה דירושלמי לית לי' דאי אית לי' אי אפשר דלא הוה תני לה במתני' דהשתא שאר אכילת אסר משום חיבובא דמצה אכילה דמצה גופא מבעיא אלא ודאי כל קודם דמנחה שרי למיכל מצה ואפילו את"ל דאית לי' מצי למיכל בציקן של גוים שאין בהן שימור דע"כ לא אסר בירושלמי אלא מצה שיש בה שימור הראוי' לצאת בה ידי חובה בלילה:

בערב הפסח משום חיובא דמצה מודה אי קשיא מ"ש חיובא דמצה מחיובא דקידושא הלא גם זה עשה הוא כדאמרינן לקמן זוכרהו על היין מכניסתו תשובה עיקר המצוה לקדשו בכניסתו לברך עליו ומפני שכל עיקר שירות ותשבחות נאמרין על הכוס הצריכוה. כוס אבל מ"מ עיקר המצוה אינה שתיית פכוס אלא ברכת הקידוש אבל כאן עיקר המצוה היא אכילת המצה וא"ת גם בשבת איכא מצות שלש סעודות חשובה לא מצינו עשה מפורש בשלש סעודות כמו שמצינו באכילת מצה:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון