תוספות רי"ד/פסחים/עד/ב
תוספות רי"ד 
פסחים עד ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אומצא דאסמיק הוא וחליי' אסור כו' מה שפירש במורה שחולטין אותו בחומץ לאחר צלייתו. קשיא לי טובא דכיון דנצלה באש והוא מותר באכילה ואפילו צלאו ע"ג גחלים למה יאסר החומץ שחולטין אותו בו. ובפ' כל הבשר אמרי' אמר רב נחמן אמר שמואל ככר שחתך עלי' בשר אסור לאוכלה והנ"מ דאסמיק אבל לא אסמיק לא. ומסיק רבא אכיל לי' וקרא לי' חמר בשר ולמה יהא הני חליי' אסור ולקמן נמי אמרי' האי חלא דחליט בי' חדא זימנא לא הדר חליט בי' זימנא אחריתי פי' מפני שהותש כחו. ואם בשר צלי מה חליטה הוא צריך והר5י בלא חליטה הוא מותר והבבשר מי יכול להעמידו דהיכי אי מלחי' שפיר כעין קדרה ואח"כ חלטו בחומץ למה יאסור החומץ והלא כל הדם יצא במלחה ואפי' לקדרה שפיר דמי ואם לא מלחו ימלחנה ויותר אף לקדרה ולמה יאסר ומה אנו צריכין לחומץ. והנכון בעיני שדרך בני אדם כשרוצים למלוח בשר להתקיים לזמן מרובה מכניסין אותו לתוך מים ומנח והבשר שואב תוך המליחות ומתקיים לזמן מרובה ואסור לעשות כן שאין מולחין את הבשר אלא ע"ג כלי שאניו מנוקב שכל דם היוצא מחמת המליחה יצא ולא יחזור ויבלע בו וזה שרוצה להניחו בתוך מי מלח מה יעשה אם הכלי נקוב יצאו כל המים ואם אינו נקוב יאסור הבשר שיפלוט הדם ויחזור ויבלענו הילכך צומתין אות' בחומץ עם מלח והחומץ צומתו ואינו מניח דמו לצאת והילכך אע"פ שיאן הכלי מנוקב מותר שאינו מוציא דם כלל מפני שהחומץ צומתו ואין דם האיברים אא"כ פירש. והשתא האי אומצא דאסמיק הוא וחליי' אסור דאע"ג דחומץ כיון דאסמיק מ פני רוב הדם אין כח בחומץ לצומתו שלא יצא הדם אלא הדם יוצא וכיון שאינו מנוקב חוזר עוד ונבלע בו והילכך הוא וחליי' אסור שכיון שבעל הבשר את דמו שנפלט ונאסר שוב אינו ניתר אפילו ע"י צלי שאין לך דבר שנאסר שיחזור ויותר ואי לא אסמיק הוא וחליי' שרי שיש כח בחומץ לצומתו שלא יפלוט דמו וכיון שלא פירש מותר.
רבינא. אמר אע"ג דלא אסמיק חליי' אסור אי אפשר דלית ביה שורייקו דדמא פי' ונ אסר החומץ מחמת הנהו שורייקי. אבל מיהו לא חשיבי הנהו שורייקי שיחזרו ואיסרו גם את הבשר. ומר בר מרימר א"ל לרב אשי אבא מגמע לי' גמועי לההיא חלא ולא חייש לשורייקי. ואיכא דאמרי רבינא גופי' מגמע לי' גמועי והאי חלא דחליט בי' זימנא חדא לא הדר חליט בי' זימנא אחריתי שכבר הותש כחו לא צמית והו"ל כאלו שרה הבשר במים ומלח בכלי שאינו מנוקב שהוא אסור מפני שפולט הדם וחוזר ובולעו כך נ"ל פתרון שיטה זו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |