תוספות רי"ד/נדרים/יב/א
תוספות רי"ד 
נדרים יב א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איזהו איסור האמור בתורה כו' ואף על גב דאותו יום אינו אסור אלא לו לבדו ואנן אמרינן דאין נודרין אלא בדבר הנדור לשם ואסור לכל אדם כדכתיבנא במהד"ק כחלת אהרן וכתרומתו אפ"ה כיון דאותו היום שמת אביו אסור בקונם ומכח קונם הוא בא יכול להתפיס בו יום אחר וה"ה אם אמר דבר זה עלי כקונם יכול עוד להתפיס בו ככר אחר ולומר יהא זה עלי כזה ואף על פי שהראשון אינו אסור אלא לו בלבד כיון שמכח קונם בא מתפיס בו מנין הלכה זו היאך פירשנוהו בפרק שבועות בתרא במהדו"ק:
היכי דמי דקאי בההיא חד בשבא דמית בי' אבוה ואף על גב דאיכא חד בשבא טובא דהיתירא וקתני אסור ש"מ בעיקרא קמתפיס פי' קס"ד דה"ק שמואל והוא שנדר באותו היום כגון דמית אבוה בחד בשבא וקאי איהי בחד בשבא ואמר הרי עלי שלא אוכל בשר כיום הזה ולא הזכיר כיום שמת בו אבי אלא כיום זה וכיון שמת אביו בחד בשבא אמרי' דודאי על ההוא חד בשבא קאמר דמית בי' אבוה ואף על גב דאיכא כמה חד בשבא דהיתרא מיום שמת בו אביו ועד עכשיו אמרי' אין דעהו על דהשתא אלא על ההיא חד יומא דמעיקרא כ"ז דקדקנו מדקאמר שמואל והוא שנדר באותו היום דמשמע שאמר הרי עלי שלא אוכל בשר כיום זה וקאי באותו היום. ראיתי שמפרשים דקאי איהו בחד בשבא ואמר הרי עלי שלא אוכל בשר כיום שמת אבי כו' ואין נ"ל שאם הזכיר כיום שמת בו אביו הרי סימן אותו היום ומה בכך אם יש חד בשבא טובא דהיתרא קמיה שהוא נדור וסימן יומא דאיסורא אלא ודאי כיון שאמר כיום זה כדפרישית ומהדר דשמואל הכי איתמר והוא שנדר מאותו היום. פי' לא אמר שנדר באותו היום דמשמע דקאי בההיא יומא ונדר בי' אלא ה"ק והוא שנדר מאותו היום שמת אביו שיהי' דבר הנדור ואח"כ אמר מאחד מימות השבוע הרי עלי שלא אוכל בשר כיום הזה כאותו היום שמת בו אביו שנמצא שנדר בעיקר איסור:
היכי דמי אי לפני זריקת דמים מ"ט דמאן דשרי ואי לאחר זריקת דמים מ"ט דמאן דאסר. כתב רבינו משה בר מיימון זצוק"ל בפ' ראשון של ה' נדרים שחיבר הי' לפניו בשר קודש אכלו הי' בשר שלמים אחר זריקת דמים שהוא מותר לזרים ואמר הרי עלי כבשר זה הרי אלו אסורין שלא התפיס אלא בעקרו שהי' אסור אבל אם היה בשר בכור אם לפני זריקת דמים ה"ז אסור ואם לאחר זריקת דמים הרי זה מותר ואין נ"ל מ"ש מפני שני דברים. האחד שבבכור אפי' לפני זריקת דמים הויא פלוגתא דר' יעקב ור' יוסי כדמסקי' לא דכ"ע לפני זריקת דמים כו' דקי"ל דר' יוסי נימוקו עמו והלכה כמותו מחבירו בכ"מ שלא יקרא הבכור דבר הנדור מפני שקדושתו מרחם והו"ל דבר אסור ומה דאמרן לעיל ה"ד אי לפני זריקת דמים מ"ט דמאן דשרי זה לפני מה שסברנו תחלה שהבכור נמי דבר הנדור היא לכ"ע אבל אח"כ חזר ואמר דבהא מילתא פליגי ובלפני זריקת דמים פליגי ועוד אפי' אם הי' כדבריו שהבכור היא דבר הנדור כראב"י ואם נדר לפני זריקת דמים אסור א"כ מה חילוק יש בין בשר בכור לבשר שלמים כיון דבשר שלמים דבר שלא התפיס אלא בעיקרו הם הכי נימא לגבי בכור ולמה חילק ביניהם ומה דאמרי' ואי לאחר זריקת דמים מ"ט דמאן דשרי זהו כשפירש ואמר הרי הוא כבכור לאחר זריקת דמים אבל היכא דמחית בתר בכור גבי' אחר זריקת דמים ומחית דהיתרא גבי' היא השאילה של רמב"ח וכיון שלגבי שלמים כתב דבתר מעיקרו אזלי' ה"ה גבי בכור למאן דקרי לי' דבר הנדור ולמאן דלא קרי לי' דבר הנדור אפילו לפני זריקת דמים לא אמר כלום ור' מאיר סמך על זה הלשון הכתוב כו' היכי דמי ולא כיון יפה שאינו עומד ואפי' אם הי' עומד האי דאמר אי לאחר זריקת דמים מאי טעמא דמאן דאסר כגון שפירש לאחר זריקת דמים אבל כשאמר זה כזה הוא השאלה ששאל לגבי' שלמים לכך הוא דין הבכור כדין השלמים למאן דקרי לי' דבר הנדור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |