תוספות רי"ד/נדה/לד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רי"ד TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות רי"ד
תוספות הרא"ש
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רגל הוה וטומאת ע"ה ברגל טהרה שויה רבנן פירוש אבל כותים שהן בועלי נידות אין להם טהרה אפילו ברגל הלכך צינורא דידהו משום טומאת ע"ה שגזרו עליהן להיות כזבין לכל דבריהן טהורה אבל משום טומאת כותים שהן בועלי נידות טמאה ואי קשיא אמאי לא מוקמינן מתני' דלעיל ברגל דטומאת ע"ה ליכא למיחוש כי אם לטומאת בועל נידה דהוה ליה ספק ספיקא. תשובה הא תנן בפ' ארבעה נדרים הנודר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אלמא כותים לאו עולי רגלים הן וטמאין הם ברגל כשאר כל ימות השנה ומעשים בכל יום שסוקלים את ירושלים ואינן מודין בה אבל הצדוקי' מודין בירושלים וטהורין הם ברגל:

ודם טהרה של מצורעת ה"ה לדמים טהורים שלה כגון ירוק וכיוצא בו:

דם היולדת שלא טבלה ב"ש אומרים כרוקה וכמימי רגליה לפרושא קמא דפריש המורה ליכא לאקשויי והא דם לא חשיב מעיין לב"ש והיכי אמרי' כרוקה כמימי רגליה דהאי דמטמאינן רוקה ומימי רגליה של יולדת שלא טבלה לאו משם מעיין הוא דהא טומאה זו אינה מן התורה דלא מיבעיא אחר שכלו ימי לידתה אלא אפילו בתוך ימי לידתה מעיינותיה טהורין ואינן טמאין אלא גבי זב וזבה ולא גבי נדה ויולדת אלא חכמים גזרו שכל הטמאין יהיו משקין היוצאין מהן כמשקין הנוגעין בהן ומטמאין אוכלין ומשקין ולאו משום מעיין והלכך דמה נמי משקה הוא כל זה כתבתי במהמ"ק אבל במהדורא בתרא התבוננתי וראיתי שמה שכתב המורה דרוק הנדה אפילו בימי נדתה אינו מטמא אינו נ"ל שכך הוא רוק הנדה והיולדת והזבה כרוק הזב והאי דתנן בריש כלים למעלה הן זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו ודם הנדה שהן מטמאין במגע ובמשא לאו למימרא דדוקא דם הנדה טמא אבל רוקה ומימי רגליה טהורין אלא משום דדם לא משתכח בזוב דהא אמרי' למעוטי איש מאודם נקט דם הנדה ולאו למעוטי נדה מרוק ומי רגלים תדע דהכי הוא דתנן בפ' ח' דמקואות. נדה שנתנה מעות בפיה וירדה וטבלה טהורה מטומאתה אבל טמאה על גב רוקה אלמא רוק הנדה מטמא דזב וזבה נדה ויולדת דין אחד להם:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון