תוספות רבי עקיבא איגר/שביעית/ב

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ שביעית ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

[אות יא] בר"ב ד"ה מעדרין. בתוספת שביעית. אבל דבר שאינו לצורך פירות אלא לצורך אילן אף קודם תוספת שביעית כדתנן בפ"ק דלא שרינן אלא עד העצרת. וליטע אילן בתחלה בתוס' שביעית אסור. קודם לכן מותר. הר"ן. וטעמא דמלתא דקיל ליטע אילן בתחלה מחרישה לאילן נטוע. ע' בתוי"ט בפרקין (מ"ו):

[אות יב] בתוי"ט ד"ה מעדרין. וא"ת ואמאי לא שרינן וכו' דחרישה מד"ס. קשה לי איך אפשר לומר כן בטעמא דמתני' הא מתני' זו דס"ל תוס' שביעית אסור אף שלא בזמן המקדש ע"כ דס"ל דתוס' נפקא מקרא בחריש ובקציר תשבות דקאי אשביעית לומר חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית (וכפ"א מ"ד) וא"כ הרי מפורש דחריש וששית לשביעית אסור מה"ת. וכן הרמב"ם ריש הלכות שמיטה כתב מ"ע לשבות מעבודת הארץ ואילן בשביעית שנאמר ושבתה ונאמר בחריש ובקציר תשבות. וא"כ הרי מפורש דאסור מה"ת. ואח"כ מצאתי שתמה כך הפר"ח (בס' מ"ח). ולי קשה עוד על הרמב"ם הנ"ל וכן הרא"ה בחינוך הביא עשה דשביעית מקרא דבחריש והרמב"ם (בפ"ב) פסק דתוס' שביעית הלכה ורק בזמן המקדש. וזהו כר"י דבחריש וקציר לא קאי אתוספת שביעית אלא לאורויי מה חריש רשות כו' יצא קציר העומר בשבת דמותר. וכדפי' הרמב"ם (פ"ז דתמידין) וא"כ קרא דבחריש קאי אשבת. ואיך הביא הרמב"ם אשביעית וצ"ע:

[אות יג] בר"ב ד"ה כזירודה. כך מזרדין וכו'. והרמב"ם פי' דר' יהושע קאמר שלא יזמור אותה עד ר"ה אלא הוא עושה עד זמן שדרך בני אדם לעשות בכל השנים שלא יזמור אחריו עכ"ל:

ה

[אות יד] בר"ב ד"ה ר"ש מתיר באילן. שהוא מלא פירות. אבל ליכא למימר דמיירי מסיכה וקאי ארישא. דאפילו רבנן מודו דשרי לסוך אילן אפי' בשביעית כדאי' במסכת ע"ז (ד' ג') ומטעם דאוקמי אילנא ולא אסור אלא לסוך הפירות דהוי פטומא פירא וגם ל"ל דר"ש מיירי בשאר עבודת האילן ומתיר אף בשביעית עצמה דהא לעיל אסר ר"ש בפסולו של אילן וגם הא כתיב כרמך לא תזמור אע"כ דמיירי בשאר עבודת אילן ומיירי במוצאי שביעית הר"ש:

ו

[אות טו] בתוי"ט ד"ה פחות משלשים יום. ומצאתי בפירוש. והוא מדברי תוס' פ"ק דר"ה (דף ט' ע"ב ד"ה ומותר לקיימן וכו'). והר"ש בריש מסכתין דחה תירוצם הא' דודאי גם בנטיעה תוספת שביעית דאורייתא והעלה לעיקר כאידך תירוצא דבחרישה כיון דלא מהני לאילן נראה כמתקן שדהו לצורך שביעית:

ז

[אות טז] בתוי"ט ד"ה מתעשרין. אבל הוא וכו'. היינו דמתעשרין לשעבר מיירי בשאר שנים דמהני שהשרישו לפני ר"ה מתעשרין כדין שנה שעברה ואח"כ אמר דאם היה כן קודם ר"ה של שביעית מותרים בשביעית ואח"כ ואם לאו היינו ג"כ בשאר שנים שלא השרישו עד אחר ר"ה מתעשרין כדין השנה הבאה. ואם כן בשביעית אסורין:

[אות יז] בא"ד ואינה אלא אסמכתא. זה תמוה דהא השתא קיימינן לענין שביעית דמיניה מיירי דרשא דת"כ ואינו ענין למעשרות:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.