תוספות רבי עקיבא איגר/בכורות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[אות א] תוי"ט ד"ה הלוקח. צריכי דאי תנא לוקח. דאי משום דאשמעי' בין דהאם דנכרי והעובר דישראל ובין דהאם דישראל והעובר דנכרי דפטור. לתני הלוקח עובר או לוקח האם. תוס':

[אות ב] שם בא"ד פי' התוס' קדושת בכורה. דפעמים שהעובר נקיבה ומייתי לה לקדושת בכורה ובלא טעם דמייתי לקדושה מצי למימר כיון דלא מפקע מקדושתיה ל"ש למקנסי' אלא ניחא ליה למימר אפי' הבאת קדושה איכא. תוס':

[אות ג] שם במשנה שנאמר בישראל אבל לא באחרים. דרשא זו קאי על המוכר לו דהולד דהנכרי אבל הלוקח עובר דהאם דנכרי נפקא לן מקרא מקנך תזכר (שמות ל"ד) דכל האם בעי שיהיה מקנך ולא שיש לנכרי חלק בו. והא דלא דרשינן שותפות עם ישראל. היינו משום דכתיב בקרכם וצאנכם לרבות שותפות ישראל. ועיין בתוס':

[אות ד] הרע"ב ד"ה אם פטרו. ואם הפקיעה קדושת הלויים. היינו לויים פשוטים לוי אחד פשוט פטר בכור ישראל אחד אבל בכור לוי לא פטר לבכור ישראל דדיו לפטור עצמו. גמרא. ומ"מ ילפי' הכא בק"ו דפוטר עצמו אף דבכור לוי לא פטר לישראל (משום דהק"ו מהקדושה של לוים) ועיין תוס':

ב[עריכה]

[אות ה] תוי"ט ד"ה שילדה. ג"כ במשנה בספרים. לענ"ד מוכח כן ממה דדייקינן בסוגיא על הברייתא דחמור שילדה כמין סוס למאי קתני לה השתא מה פרה שילדה כמין חמור דאידי ואידי בני מקדש בכורה נינהו אמרת פטור. חמור שילדה כמין סוס פשיטא ומוכחינן מיניה דקתני משום סיפא דאם יש בו מקצת סימנים חייב. ומשנינן דסד"א חמור אדום בעלמא הוא. ולס"ד דהש"ס יקשה על מתני' דלא קתני לדין דמקצת סימנים חייב ובפרט למ"ש תוס' (דף ה' ע"ב ד"ה תלמוד) דמתני' דהכא ס"ל דמקצת סימנים פטור אפילו בעז שילדה כמין רחל (ופליג על מתני' ה' (דפ"ב) דלקמן) חמור שילדה כמין סוס למאי קתני לה. אע"כ דל"ג לה במתני' וזה ראיה ברורה לענ"ד:

ג[עריכה]

[אות ז] תוי"ט סד"ה חמור שלא ביכרה. דאפשר לצמצם. דאי כריה"ג אף דלא קתני ויצאו כאחד דמשמע דלא ראה הלידה. מ"מ יצטרך להפריש ג"כ טלה א' לעצמו דשמא יצאו כא' כיון דאפשר בתקנת מועט (טוב להחמיר בדבר) תוס':

[אות ו] בהרע"ב ד"ה שני זכרים. כשילדו שתי נקבות וזכר. הדרישה והט"ז יו"ד סס"י שכ"א תמהו בזה דהא אדרבה הנך ספיקות כולם הם לחיוב בבכורה ואין לך מקום לפטור אא"כ בהך צד דשתיהן ילדו נקיבות והנקיבה קודם לזכר (ואפשר מפני שתירוץ הט"ז דחוק לכן לא הביאו רבינו):

ד[עריכה]

[אות ח] תוי"ט ד"ה נכנס לדיר. כבר תרצו התוס' דנקטה עשרה. תוס' כ"כ על קושיא אחרת אהך ברייתא דקתני שיש לו עשרה ספק פטרי חמורים דמפריש עשרה שיין ומחזיקם לעצמו ונכנסים לדיר להתעשר דלמה צריך להפריש יו"ד שיין הא בס' פודה וחוזר ופודה בו פעמים הרבה לפירושם. הובא בתוי"ט ד"ה ופודה וע"ז תרצו דנקט הכי לרבותא כו':


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.