תומים/חושן משפט/קכ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
(א) אמותיו וכו'. כתב הסמ"ע בס"ק ד' דתקנו לכל אדם ד' אמות בסימטא או בצדי ר"ה כמו חצירו וידו עכ"ל מדבריו למדנו דד"א דנקט הכא היינו בסימט' במקום דקונין לקמן בסימן רס"ח ע"ש ובאמת סתימת לשון הש"ע אינו מורה כן דה"ל לבאר ובאמת לפי מ"ש בש"ע א"ע סימן קל"ט דתופס לעיקר כדעת רשב"א דגבי גיטין משום עיגון תקנו ד' אמות אפילו בר"ה ועיין א"ע סימן למ"ד ובב"ש שם בסימני' הללו וא"כ זהו שאמר זרוק לי חובי בתורת גיטין סביר וקיבל על נפשו כל דיני גיטין ומה דמועיל לענין גט יועיל נמי לענין פטור הלזה וכל דבר שבממון תנאי קיים ובפרט לענין מחילה. ולכך סתם הש"ע הדין דבכל ד"א פטור ודוק:
(ב) ה"ל כזורקו למקום איבוד. הא דצריך לזה הטעם ולא בפשוט כיון דא"ל בתורת גט ובגט הא לכ"ע אינה מגורשת אפשר לענין פקדון נ"מ דא"ל זרוק פקדוני בתורת פקדון וזרקו באופן הזה ואח"כ נאנס משם אם הטעם דלא נפטר הואיל אינו בתורת גיטין א"כ ברשותו של שומר קאי ופטור באונסין ולכך נאמר הטעם דה"ל כזרקו לאיבוד וה"ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס דחייב וא"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |