תומים/חושן משפט/צח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תומיםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png צח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) ושתק וכו'. ואם זה הב"ח קבל עליו שמרוצה לזה החלוקה דעת הבעה"ת בשער נ"ט ת"א דין ב' דגם כן לא מהני מיהו אין הקבלה פי' דאמר דמחל כאשר חשב הג"ת שם דבזה לכ"ע מהני ומחילה א"צ קנין רק קבל שמרוצה לחלוקה ההוא בזו י"ל כמ"ש הרז"ה דאני מרוצה שתתן המתנה לבניך אבל מ"מ חובי לא פקע ושעבודי נשאר על הנכסים. אך גם בזה צ"ע כי אמת הרז"ה כ' כן אבל נראה כי התוס' שם בב"ב דף קל"ב ד"ה מכלל וכו' כתבו להדיא הטעם דלא מהני קבלה משום דיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכ"כ הרשב"ם ולא נתנו הטעם כמ"ש הרז"ה דבקבלה יכולה לומר מה איכפת לי שעבודי קיים רק נתנו הטעם משום דיכולה לומר נחת רוח כו' וזהו לא שייך בשאר ב"ח. ואם כן יש לומר הא דאמרינן מקולי כתוב' היינו אי אמרינן שתקה לחוד אבדה כתובה אבל באמת לת"ק דבעי כתיבה וקבלה אינו מקולי כתובה וכן משמע ברמב"ם בפי' משניות פ"ג דפיאה משנה ז' דסבירא ליה דהך הכותב לאשתו איירי בש"מ ולא בברי' והיינו דסבירא ליה כמ"ש הרי"ף הואיל והוא איבעיא דלא אפשטא היא גובתה כתובה אף דבספרו חזר בו ע"ש. ומ"מ כתב אם יוציא שטר שהיא קבלה הפסידה כתובה וה"ה לב"ח דהא לדעתו בברי' שוות' כתובה לב"ח דעלמא. ועיין לקמן בסי' קי"א סי"ד גם כן משמע בכהאי גונא דרואה דמחלק כל נכסיו בלי שיור והוא עושה מעשה נראה דהפסיד דשם קאמר הטעם דס"ל לגבות מהנשאר ולכן דין זה צ"ע כמ"ש הג"ת גם כן:

(ב) קובעים לו זמן וכו'. פי' כפי הנראה לבית דין שצריך זמן אם העדים שאומר הם קרובים או רחוקים ושכיחי או לא שכיחי שיירא. וכ"כ הסמ"ע ס"ק ז' אלא בס"ק ח' כתב דאם המלוה אלים אז נותנים לו מתחילה זמן צ' יום כשיש ממש בדבריו ודבריו דחוקים דאם יש ממש בדבריו הלא נותנים כפי זמן הנראה לב"ד וגם הש"ך נראה דגמגם בזה בס"ק ג' והסמ"ע כתב זה להבין דברי תשובת הרי"ף בבעה"ת שער ג' חלק ז' ד"ב דכתב באלם שמניחין ביד שליש אומרים לנתבע אם לא תביא ראיה מכאן ועד זמן פלוני ינתן המעות למלוה ואם נראה להם שיש ממש בדבריו קובעין לו זמן צ' יום ואין מוציאין ממנו כלום עד שיגיע הזמן עכ"ל. ובאמת כבר תמהו על זה דצ' יום מה עבידת' דאם נראה לב"ד שיש ממש אפילו י"ב חודש נותנים כמבואר בגמ' ולכן מה שנראה כי ט"ס הוא וכך צ"ל ימי צורכו דהיינו כמ"ש כפי שנראה לב"ד שיש בו צורך והיה נדפס בר"ת וטעה המדפיס וכתב צ' יום וזה שכיח בספרי':

(ג) בנדוי צ' יום. כ' הסמ"ע דהיינו לאחר שלשים שונין הנדוי ולאחר ס' ימים מחרימין אותו כמש"ל בסי' ק'. ונמשך אחר דברי בעה"ת שער ג' ח"ח דכתב כן והוא דברי הגמ' במ"ק אבל נראה הרמב"ם בהלכות סנהדרין פ' כ"ה העתיק הך דמ"ק ואולם בפכ"ב מהל' מלוה כתב סתם דהוא בנדוי צ' יום ולא הזכיר מחרם כלל וכן הטור ומחבר כתבו סתם בנדוי וגם כן מתירין לו נידוי ולא הזכיר שמתא וחרם כלל נראה ברור דס"ל הואיל בגמרא דב"ק נאמר סתם מנדין ויהבין ליה עידנ' תשעים יום ש"מ דיש לחלק בין מסרב ולית ליה נכסי' אז מחרימין לו כדי לכוף זרוע רמה אבל כאן דאין לגמרי מסרב דהא טוען מזויף הוא ואף ע"ג דלא מהימן מ"מ הוא בנפשו ידע דמזויף וגם אית ליה נכסי' וסופו לכתוב עליו אדרכת' ואם כן למה לנו בחנם להחרימו וכעין חילוק זה כתב הר"ן בפ' אלו מגלחין בהא דאמרינן לאחר ס' מחרימין די"מ דאמרו ה"מ למאן דלא אתא לדינא כלל אבל למאן דלא ציית דינא כלל אין מחרימין אותו וכו' אלא לבתר צ' יום כתבינו אדרכת' עכ"ל והמחברים הנ"ל סבירא להו מאן דבא לב"ד ואמר איני פורע בלי טעם דהוא מזויף וגם לא ידעינן ליה נכסי' הרי זה גרע מאלו לא בא לב"ד והרי זו אפקורת' ביותר לומר להדיא בלי טעם אין אני שומע בקולכם ולכך מנדין ומחרימין וא"ש וזה נראה ברור:

(ד) על פקדון וכו'. דעת הסמ"ע בס"ק ט"ו דהך מיד הנאמר גבי פקדון אין פי' כמילת מיד האמור מקדם דבפקדון על כל פנים ממתינים שלשים יום אולי יברר ששטר פקדון זיוף. והנה הסמ"ע לא חילק השוי' לבד בטור ובמחבר אף גם בגמרא דקאמר על שניהם לאלתר כתבינן דיהי' מילת לאלתר שני פירושים ותאומים במובנו וכן מילת וכן דכתב הטור לאו דוקא. וכל זה דוחק וסותרים דעת הנ"י דכתב הא דבפקדון לאלתר כתבינן הינו דכפר ביה אבל אי מודה ביה אלא שפשע בו והרי הוא חייב באחריותו כדין מלוה בעלמא דינו עכ"ל. ואלו בהך דקמודה ואין טוען מזויף רק טוען ליתן לו זמן או שמסרב לשלם לית ליה זמן רק שלשים יום כמ"ש בסימן ק' ע"ש ואלו הדבר כסמ"ע אם כן אף בטוען מזויף גם כן פי' לאלתר במשלם שלשים יום ואם כן מה בין לטוען מזויף למודה הא לשיטת הסמ"ע זמן שניהם שוה. ועוד לפי הסמ"ע במלוה דאמרינן בגמרא דאית ליה רק צ' יום למה ק"כ יום יהיה לו שלשים יום ראשונים אולי ימצא עדים לברר דשטרו מזויף כמ"ש הסמ"ע שני' למצוא מלוה הואיל לא מצא עדים לפסול השטר שלישית למכור קרקע רביעית דלוקח טורח בתר זוזי. א"ו בממ"נ אם רואים הב"ד שיש ממש בדבריו לעולם הן במלוה והן בפקדון נותנים זמן כפי נראה לב"ד שצריך ואם איירי שאין נראה לב"ד אם כן אחזוקי שטרא בזיופ' לא מחזיקינן ואין נותנים לזה לברר זיוף זמן כלל וכלל ולכך לא יהבינן במלוה רק צ' יום וגבי פקדון דכפר דהרי מודה דלא פשע דהוה ליה כל האומר לא לויתי כו' אין לו שום זמן ומילת לאלתר ומיד מכוון ופשוט. והנך הך דינו של הנ"י נראה לכאורה כי אין דעת המ"מ שוה לו דנתן טעם לחלק בין מלוה לפקדון דמלוה להוצא' ומתחילה דעת המלוה היה שלא יושג כספו אליו כ"ז שירצה עכ"ל ולכאורה א"צ לזה דהא כל הטעם משום דיטרח לזוזי ולכך נותנים זמן וזהו לא שייך בפקדון דהא הפקדון בעין וטרח' זו מה צורך והא מודה שלא פשע בו כמש"ל א"ו דסבירא ליה למ"מ דפקדון מיירי אפילו טוען שפשע ואם כן צריך ליטרח בתר זוזי מ"מ מאחר דמתחילה לא נחית המלוה אדעת' דהכי להמתין כי גניבה ואבידה ומכ"ש פשיעה בש"ח לא שכיח לא נטריק ליה כ"כ ולכן דין זה דהנ"י צ"ע.

(ה) וקורעין כו'. תמה הסמ"ע על הרמב"ם ומחבר למה לא כתבו גם בזו דצריך לכתוב באדרכת' ששט"ח נקרע כמ"ש אחר כך על אדרכתא בנכסי' משעובדים. וכן תמה הלח"מ. ונראה דלק"מ דבדין זה מבואר דידוע לב"ד שיש ב"ח ומורידין את המלוה לתוכו לגוביינא כמבואר בש"ע ואם כן א"צ לכתוב בתוכו דאין לחוש לב"ד טועין שישכחו לקרוע שטר דמהכ"ת ישכחו כיון דנותנים לו קרקע לפרעון החוב מהכ"ת לא יקרעו השט"ח בתשלומיו משא"כ באדרכת' במשעבדי דלא נודע עדיין טיב נכסי' איך ומה רק נותנים לו לחפש אולי ימצא מקום לגבות בזו ודאי יש לומר אולי טעו הב"ד ולא קרעו השטר דאיך יקרעהו ועדיין לא בא לכלל גבי' כלל והתשלומין בספק וצריך חיפוש וגוביינא ולכך צריך לכתוב להדיא דקרעהו וא"ש ופשוט דכל מה דנוכל למעט שלא לחוש לב"ד טועין עושי' וחזקה על ב"ד שכל מעשיהם כהוגן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.