תומים/חושן משפט/סג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תומים ‏ חושן משפט סג

(א) אעפ"י שנתקיים כו'. הבעה"ת שער י"ז ח"א כתב ויש לברר וכו' וכתב הרב ר' משה ז"ל אעפ"י שנתקיים אין גובין בו לעולם והקשה הגי"ת הא גמרא ערוכה היא ואי דהרמב"ם הוסיף אעפ"י שנתקיים גם זה פשיטא דאי לא מקוים בכל השטרות אין גובין בו ונ"ל דלעולם מייריבגמרא דלא נתקיים עדיין ול"ק א"כ בכל השטרות נמי ז"א דיש עדים לקיימן וא"כ בכל שטרות ב"ד מזדקקין לקיימו אבל בזה דריעי אין ב"ד מזדקקין לקימו דמה להן בשטרי ריעי לקיימו וכ"כ הרמב"ן גבי הלכתה כוותיה דרבה בזווי פרק חזקת ע"ש וא"כ טובא קמ"ל הרמב"ם ועוד נראה בא לאפוקי מדעת ר"ת כי כתב בתשובת מהר"ם דפוס פראג סי' קכ"ה אומר ר"ת שכתב בפר"ח בפ' שבועת דיינים דכל מרענ' לשטרא בתלמוד סתמא היינו שבעל השטר ישבע תחילה קודם שיגבה בו כדמשמע לישנא בפ' אלו נערות האי שטרא ריעי לא מגבה גבינן ולא מקרע קרעינן עכ"ל הרי דמבואר דעת ר"ת ור"ח דאם נתקיים גובין בו בשבועה ולזה הביא דלא כן פי' הרמב"ם וס"ל דאין גובין בו כלל לעולם ולק"מ:

(ב) לעולם נראה דבא ללמדינו דאפי' תפס המלוה מוציאין מידו. ומ"מ לא קרעינן לי' אולי יברר הלואתו סמ"ע ולא היה לו להחליט הדין דהא הרא"ש כתב בשבוע' בשמעתי' דסטראי דאמרינן אתרע שטרא דפירושו לא תגבה גבינן ביה ולא מקרע קרעינן ליה כהך שטרי ריעי דאמרינן בפרק אלו נער' דלא מגבה גבינין לא קרעינן לי' עכ"ל הרי דס"ל דהך אתרע שטרא גבי סטראי והנך שטרי ריעי' דבסי' זה חד דינא אי' לי' וילפינן זה מזה וכ"כ לעיל בשם ר"ת וא"כ הרא"ש דפסק גבי סטראי דאפילו תפס בעדים לא מפקינן מיני'. וכמש"ל בסי' נ"ח א"כ ה"ה הך דמ"ש ודברי סמ"ע סתומים:

(ג) ואם עידי השטר מעידים וכו'. זהו דעת הרמב"ם והי"ח דהביא רמ"א הוא דעת הר"ן ונתקשו בו המחברים ומה שנראה בקצרה הוא כך דודאי אם עידי שטר מעידים בחתימתן וזוכרי' ג"כ הלואה לכ"ע כשר ואף הר"ן מודה בו דכולי האי ל"ל לזיוף ודלא כש"ך דכתב דאף בכה"ג פסול דזה לא אמרינן וכמש"ל באורים ואם העדים אומרים להדיא זהו חתימתן אך אין אנו זוכרים דבר מגוף הלואה לכ"ע אפילו לרמב"ם פסול ואפילו דבכת"י יוצא ממ"א אין צורך לעדים לזכור העדות לדעת הרמב"ם כמש"ל בסי' מ"ו מ"מ הא בררנו לעיל דמהדין אף בכת"י יוצא ממ"א צריכין לזכור דלא יהיה בתורת מפי כתבם רק דאנן אמרינן באמת זוכרים ואינן נאמנים להפקיע כח שטר וכאן הא יש להם מגו דמה בכך כל כמה דאין מעידים על חתימתן ושתקו הרי אין השטר מקוים דלא סמכינן אקיום דעלמא א"כ ודאי דנאמנים דאין זוכרים והשטר בטל וכ"כ הש"ך אלא כי פליגי במעידים סתם וסבירא ליה לרמב"ם כמש"ל בסימן מ"ו דאין צריך לומר בפי' אנו זוכרים רק מסתם אמרינן הואיל ולא אמרו להדיא אין אנו יודעים מזה אף שזהו כת"י הוא בחזקת שזוכרים אף כאן במטידים סתם שזהו כת"י ה"ל כמעידים שזוכרים גוף הלואה כיון דלא אמרו אין אנו זוכרים וא"כ כיון שזוכרים והרי כת"י ליכא תו למיחש לזיופא אבל הר"ן ס"ל הא דבעלמא אמרינן מסתמא זוכרין משום דכיון דמעידים על חתימתן א"כ ברור דהשטר אמת וא"כ מהכ"ת ישכחו הא אמרינן בעדות דרמי' אנפשיה לעולם זוכרים ולכך בסתם הוא בחזקת זוכרים אבל כאן דאף דמעידים על כת"י מ"מ לא אתברר לן דהשטר אמת דאולי זייף כ"כ עד דטעו וא"כ במה נימא דודאי זוכרים ולכך צריכין לומר. בפי' דזוכרים וזהו י"ח של רמ"א אבל אם אומרים דזוכרים לכ"ע כשר:

(ד) אלא מוקמינן ביד שליש. כתב הסמ"ע הא דלא מוקמינן ביד שליש הך דסטראי בסי' נ"ח והך דאמרו קטנים היו דסי' מ"ו משום דהתם מהני תפיסה משא"כ כאן ולשיטתו אזיל אבל כבר כתבתי ס"ק ב' דלהרא"ש אף בזו מהני תפיסה וכ"כ הב"ח ועוד מה יאמר הסמ"ע במחבר דס"ל אף בסטראי לא מהני תפיסה. והב"ח דחק ליישב ולא ישב כלום על הך דסי' מ"ו ולכן נראה דכל החשש דלמא יתבע מיתומים והם לא ידעו כלום כמ"ש הטור וקשה הא הב"ד כותבים פסק דלא למגבי בי' ואי דצריך לשומרו הא קי"ל כותבין שובר אלא בזה דחשוד להדר בתר זיופא אין מועיל אולי יזייף ויגרר היטב הזמן או סכום המעות וישנה אותו דלא יהיה סובב עליו הפס"ד ויגבה מיתומים דהא חיישינן דזייף חתימת עדים עד שהם בעצמן טועים בו ומכ"ש המעות משא"כ באינך דלעיל דסגי בפס"ד דלא נחשדו בזיוף:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.