תולדות יצחק/בראשית/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ט

ח[עריכה]

ויאמר אלהים אל נח ואל בניו על ידי אביהם. ויש אומרים שארבעתם נביאים:

יג[עריכה]

את קשתי נתתי בענן נבוכו בו הראשונים שכבר אמרו החוקרים שהקשת ענין טבעי שמלהט השמש באויר הלח יתהווה כי כן יראה בכלי מים לפני השמש כמראה הקשת ואם כן איך יהיה אות על הבטחה שלא יהיה עוד מבול. ולפיכך פירשו הקשת אשר נתתי בענן ביום הבריאה תהיה מיום זה והלאה לאות ברית שכשאראנה אזכור כי ברית שלום ביני וביניכם וזה דוחק (והוא דעת הרמב"ן) אבל האמת הוא שהקשת היה נראה קודם המבול באויר הלח לא בענן ומשנתנו לאות היה בענן. והטעם לפי שהעננים היו חזקי הערפליות ולא ירשם בהם זה המראה להיותם נוטים אל טבע העפריות המסתבך עם האיד העולה ולזה היו מאוחרות ההתכה וכשריחם השם יתברך על הארץ שינה טבעם והחזירם דקים עד שירשם בהם הקשת. ולזה אמר את קשתי נתתי בענן לא אמר שחידוש הקשת תהיה האות אלא שהקשת שהיתה אצלו כבר ירשם גם כן בענן לא באויר לבד ולזה תמצא תמיד בפרשה כופל ואומר את קשתי נתתי בענן ונראתה הקשת בענן והיתה הקשת בענן לא הזכיר קשת לבדו לפי שאין האות הקשת אלא היותו בענן וזה האות מתייחס מאד שהעננים העבים הערפליים יהיו סבה להמטיר תמיד עד שתשחת הארץ וכשלא יהיו בזה העוביות וערפליות לא ימטיר כל כך:

כא[עריכה]

ויתגל בתוך אהלה אהלה כתיב בה"א כלומר באהל אשתו להודיע שרבוי היין מביא רבוי תשמיש. והזכיר ענין היין לומר שיתרחק האדם ממנו שהחטיא לצדיק תמים שהציל כל העולם והיין גרם לקלל זרעו:

כה[עריכה]

ויאמר ארור כנען נבוכו המפרשים למה נתקלל כנען בחטא חם והיה ראוי שיקולל חם עצמו או שיקוללו כל בניו ור' אברהם אמר כי אמרו את אשר עשה לו בנו כנוי בנו שב לחם וכנען שהיה בנו של חם עשה רעה לנח ולא פירש אותה הכתוב. וכתב הרמב"ן עליו והנה עזב ר' אברהם דרכו בפשוטי המקרא והחל להנבא שקרים ופירש הוא שכנען היה הבן הגדול לחם וביום המעשה ההוא לא היה לחם בן אחר ולכן קלל בנו בכורו ואני תמה שאחר שרז"ל אמרו בכתובות איפשר אדם בונה עיר לבנו הקטן קודם שיבנה לבנו גדול שהכוונה שכנען הוא הקטן שבבני חם כפשט הפסוק שנאמר ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען אין ראוי לחלוק עליהם אלא הטעם שלא קלל לחם לפי שכתיב ויברך אלהים את נח ואת בניו ואין ראוי לקלל למי שבירך השי"ת בב"ר. ומה שקלל לכנען לפי שאחז מעשה אביו בידו כמו שאמרו רבי נחמיא אומר כנען ראה והגיד לחם וזהו שאמר וחם הוא אבי כנען כלומר דומה לו:

עבד עבדים יהיה לאחיו. לפי שבזהו נתן לו עבדות שהוא בזיון ולשם שכסהו בשמלה כסהו בטלית בציציות וליפת שכבד לאביו בניו שהם גוג ומגוג עתידים לימות המשיח שיזכו להיות מכוסים בקבורה בארץ ישראל שנאמר אתן לגוג מקום שם קבר ומכאן ששנים העושים מצוה אחת ביחד זה נוטל שכר יותר מזה כשהוא מקדים ומתאמץ בעשייתה יותר מחבירו וזהו שנאמר ויקח שם ויפת ולא אמר ויקחו לרמוז כי שם נתאמץ במצוה יותר ולפיכך הוקבע לו שכר מצות ציצית שהוא גדול יותר משכר הקבורה:

כו[עריכה]

ויהי כנען עבד למו כתב ר"א עבד לשם ולאלהים כי שם יכריחנו לעבוד את ה' וכן פירש ביפת. וכתב הרמב"ן ואם כן נח לקוב אויביו בא והנה ברך. ורש"י כתב ברוך ה' אלהי שם שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו לתת להם ארץ כנען ויהי להם כנען למס עובד וחזר פעם אחרת ויהי כנען עבד למו לומר אף משיגאלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען:

כז[עריכה]

יפת אלהים ליפת. במדרש אע"פ שיפת אלהים ליפת שבנה כורש בית שני לא שרתה שכינה אלא בבית ראשון וזהו שאמר וישכון באהלי שם. והאריך הכתוב בתולדות חם לומר שכל האומות שיצאו ממנו זכה בהם אברהם היוצא מבני שם ולהודיע שאין הכוונה בכל האומות אלא להוציא מהם עם סגולה כמי שאבד לו מרגלית בין החול וכובר החול עד שמוצא המרגלית ומשליך החול:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.