שרשי הים/שכירות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ שכירות ג

ח

רועה שהניח עדרו ובא לעיר כו' ובאו זאבים וטרפו ארי ודרס אין אומרים אילו היה שם כו'. נ"ב בגמ' דמציעא דק"ו ע"א ופריך שם בגמ' אם הוית התם הוה מקיים בי גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך כו' ולימא ליה דלניסא רבה לא הוה חזינא לניסא זוטא חזינא והק' שם התוס' ד"ה לניס' תימא מאי קשיא הא אמרן לעיל דכי אמר ליה זרעא חטין וזרעא שעורין ואשתדוף דמצי אמר ליה אי זרעת חיטין הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך וכ"ש כשלא זרעא כלל דליכא הוכחה שהיה ראוי להשתדף וי"ל דשמואל מיירי כגון שאמר ליה זרע כל מה שתרצה דהשתא לא מצי למימר הוה מקיים בי ותגזר כו' דבסתמא לא היה מקבל קב"ה תפילתו של זה שיצליח כל מה שיזריע אם לא שיעשה לו נס ולא קאמר לעיל הוה מקיים בי ותגזר כו' אלא למי שמתפלל על מין אחד של חטין כו' ובכונת דברי התוס' הללו מצאתי בכת"י לא' מקדושים לא ידעתי למי שפי' דברי וז"ל פי' דבריהם ותורף קושייתם ותירוצם בקיצור דהוקשה להם מאי מק' הש"ס מההיא דרועה וסלקא בקשיא הא לעיל אמרי' גבי זרעה שערי דמצי א"ל מחכיר אי הוית זרעה לה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר כו' ושם הוה שייכא נמי הך תיובתא דברייתא דרועה דאי הכי הוא דטענינן הוה מקיים בי כו' נטעון נמי לרועה הוה מקיים בי כו' ולא אקשי שם מידי משמע דהיינו משום דלא ראי זה כראי זה דמאי דטוען מחכיר הוה מקיים בי דהיינו משום תפילה שהתפלל בתחילת השנה שתצליח תבואתו ומה שהיה ניצול שדהו משידפון היינו משום ליתא דתפלה כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ושומע תפלה כל פה אבל גבי רועה טענת גם את הארי גם את הדוב היא טענת נס וכל כי הא לא טענינן ליה ומש"ה לא הוה קשיא מהך ברייתא אף דהתם איכא הוכחה שנגזרה גזירה על השדה הלזו וא"כ כ"ש הכא דלא מוכח דמצי שפיר לטעון הוה מקיים בי בימי רעבון ישבעו והיינו מטעם תפלה שהתפלל שתצליח תבואתו ולאו משו' ניסא נקט האי קרא והא דלעיל לא נקט האי קרא היינו כדכתב הנמק"י דהתם קמשתעי דאשתדוף רובא דבאגא דשערי דלא מצי למימר עת רעה וימי רעבון א"כ לא היה צריך לטעון מזה הפסוק. אבל שמואל קא משתעי בזרעא חיטי וכולהו דאשתדפו חיטי דהא איכא רעבון ואפ"ה ישבעו משום דלא תשדף שדהו משום התפלה והיינו הך נמי מילתא דותגזר אומר ומאי דלא נקט הכא ותגזר אומר משו' דהתם שייך שפיר כיון דרובא דבאגא דאשתדפו הוו שערי והוא אמר חיטי מוכח בספק קרוב לודאי ששדהו לא היתה נשדפת אי הוה זרעה חיטי דשערי אשתדפו ולא חיטי אבל הכא דאף חיטי אשתדפו הוא מדרגה יותר עליונה קצת מש"ה נקט הך קרא שאף שהחטים אשתדפו הוה מתקיים בי בימי וא"כ קשה מאי קאמר קשיא מה ענין תפילה אצל נס דנס לא טענינן אבל תפלה טענינן זו תורף קושייתם ולזה תירצו וי"ל דשמואל קמיירי בשאמר לו זרע כל מה שתרצה דהשתא אפי' ותגזר אומר לא מצי למימר משום דהוי ניסא וקרא לא קאמר אלא משום תפלה ולא נס ומאי דנקט שמואל הך קרא דבימי כו' ודאי הוא משום נס ולא מילתא דתפלה והשתא מק' שפיר מנס לנס אבל לעיל שהיה תפלה לא שייכא הקו' ושפיר טעין הוה מקיים בי ותגזר זו היא כונת התוס' ז"ל לע"ד ודוק הגם שהוא דוחק ע"כ מצאתי:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.