שרשי הים/שכירות/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ שכירות א

ד

שורש דין שומר שמסר לשומר שני

עבר השומר ומסר לשומר הב' אם יש עדים ששמרה השומר הב' כדרך השומרים ונאנס פטור ואם לא יש עדים חייב השומר הא' לשלם. הנה הטור ז"ל סי' ע"ב ס"ל כתב בראובן שמשכן משכון ביד שמעון ושמעון נתנו ללוי ונאבד מיד לוי כו' ואם יש עדים ששמרו לוי כראוי ונאנס ממנו נפטר שמעון וכ"פ מרן בשולחנו הטהור שם יע"ש מבואר יוצא מלשון זה דאי ליכא עדים ששמרו לוי כראוי אע"ג שמעידים שנאנס המשכון או הפקדון ממנו לא נפטר שמעון בעדות זה משום דאכתי מצי הלוה למטען שמא השומר הב' פשע בשמירתו ומתוך כך נאנס וכיון דאכתי צריך השומר השני לישבע שלא פשע מצי הלוה למטען את מהימנת לי בשבוע' האיך לא מהימן לי ואכתי חשיב השומר הא' משואיל"מ. וק"ט דמאחר דלדעת מרן בסי' רצ"ד ס"ב אין השומר חייב לישבע שלא פשע אלא ע"י גלגול שבועה דשאינה ברשותו שנאנסה וכל היכא דאיכא עדים שנאנסה דלא משתבעי עיקר שבועה דשאינה ברשותו אף שבועה שלא פשע לא מיחייב כיע"ש א"כ כל שיש עדים שנאנסה ביד השומר הב' אפילו אינן יודעים אם פשע בה או לא מפטר שמעון כיון דתו ליכא עסק שבועה על לוי וכעין זה הוקשה לו להש"ך סי' רצ"א סקמ"ח על דברי הסמ"ע וז"ל כתב הסמ"ע ויכול הוא לישבע פי' שיכול הוא לישבע שלא פשע הב' ושלא שלח יד עכ"ל :
ולא פי' יפה דברי הרמב"ם והמחבר דס"ל לקמן סי' רצ"ד ס"ב דעיקר שבועת השומרים היא שנגנבה ושבועה שלא פשע ושלא שלח בה יד היא רק מצד הגלגול ואם יש לו עדים שנגנבה פטור א"כ ה"ה הכא אם יש לו עדים שנגנבה פטור או שיכול רק לישבע שנגנב אצל השומר הב' פטור וכן הוא בהרא"ש פרק המפקיד להדיא הדין זה תלוי בהך דינא דלקמן סימן רצ"ד וכן הוא ברי"ו ז"ל וגם הטור שכתב כו' ר"ל כן ולא כב"ח שפי' דבריו שצריך עדים על כל ג' שבועות עכ"ל יע"ש:
איברא שמה שתמה הרב על הסמ"ע לכאורה משמע דלק"מ דהיכא דהשומר הראשון בא לישבע עיקר שבועת השומרים שנאנס הפקדון ביד השומר הב' חל עליו חיוב שבועה דשלא פשע ושלא שלח בה יד דומיא היכא דנאנס הפקדון בידו ממש דצרי' לישבע גם שלא פשע ושלא שלח בו יד ודוקא היכא דיש עדים שנאנס הפקדון הוא דכתבו הרא"ש ורי"ו ז"ל דתו אין כאן שבועה דשלא פשע ושלא שלח בו יד כיון דאין כאן עיקר שבועה דנאנסה אבל כשאין עדים בדבר אלא השומר הא' בא ליפטר עצמו בשבועה צריך לישבע על הכל דומיא דהיכא דנאנסו בידו ושפיר כתב הסמ"ע דיכול הוא לישבע שלא פשע ושלא שלח בה יד קאמר אמנם נראה דכונת הש"ך להשיג על הסמ"ע דמשמע מדבריו דאם השומר הא' אינו יכול לישבע שלא פשע ושלא שלח יד השומר השני מפני שלא ידע בבריא כן מיחייב השומר הראשון לשלם מטעמא דמצי המפקיד למטען את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה והו"ל משואי"ל משלם וע"ז השיג עליו הרב ש"ך דכיון דשבועות הללו אינן מעיקר השבועה אלא באות ע"י גלגול הא קי"ל היכא דטעין על הגלגול אינ"י לא חשיב משואיל"מ כמ"ש הטור ומרן בסי' צ"ד ס"ב וס"ט דאין מגלגלין טענת איני יודע של הנתבע וכ"כ הטור בשם הרא"ש בסי' ע"ה סט"ו ועיין במה שכתבנו אנן יד עניי בה' מו"ל פי"ג ה"ד יע"ש וכיון שכן כי טעין השומר הראשון שלא ידע אם פשע השומר הב' או אם שלח בו יד הו"ל כטוען על הגלגולים אינ"י דלא חשיב משואי"למ ונשבע עיקר שבועתו שנאנס ועל הגלגולים נשבע שאינו יודע ומפטר זה נלע"ד כונת הש"ך ז"ל ואם כנים אנחנו בזה נראה דאף השומר עצמו שטען שנאנס הפקדון מידו והרי הוא נשבע שנאנס ולא רצה לישבע שלא פשע ושלא שלח בו יד דטען איני יודע אם פשעתי קודם ולא שמרתיו כראוי או אם שלחתי בו יד מקודם לא מחייבינן ליה לשלם אלא נשבע שאינו יודע ומפטר ודבר זה חידוש הוא ועיין במ"ש בפי"ג מה' מ"ול ה"ד ד"ה וראיתי להסמ"ע בשם הדרישה בס"ס רכ"ג וכע' צ"ת:
וזו ק"ל על הש"ך דאדק"ל ע"ד הסמ"ע תיקשי ליה הכי על דברי מרן עצמו שכתב שם כמ"ש כאן דצריך שיהיו העדים מעידים ששמרו השומר הב' כראוי ושנאנס הפקדון ובזה יפטר השומר הא' ולפי שיטתו מה צורך לעדים שיעידו ששמר כדרך השומרים בשיעידו שנאנס לבד דיי לפוטרו לשומר הא' וכמו כן ק' בדברי רבינו כאן שכתב כדברי מרן ז"ל וליכא למימר דשם בסי' רצ"א לא הצריך מרן שיעידו העדים כן אלא מפני שכתב שם שמסרו לשומר הב' ומיעט בשמירתו שהיה ש"ש ומסרו לש"ח דהו"ל פושע הילכך לא מיפטר הא' עד שיעידו עדים שלא פשע הב' בשמירתו ושנאנס אבל בעדות שנאנס לבד לא מיפטר דהו"ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב דהא ודאי בורכא היא דמלבד דמדברי רבינו כאן מבואר דאפילו בש"ש שמסר לש"ש שלא מיעט בשמירתו לא מפט' השומר הא' עד שיעידו העדים ששמרה השומר הב' כראוי ונאנסה אף גם זאת אי מה"ט דצריך מרן שיעידו העדים כן מה הועיל בזה ס"ס השתא נמי שמעידים שלא פשע השומר השני ונאנס תחילתו בפשיעה וסופו באונס מקרי וכמו שהוק' לו להלח"ם שם ולרש"ל ומהר"ש בביאורי הסמ"ג מ"ש הש"ך שם סקמ"ו וע"כ ליישב כמ"ש ז"ל שם וא"כ הדרא קושיין לדוכתא וכעת צ"ע:
ולענין הלכה למעשה מאחר דלדעת הרא"ש והטור ודעימייהו לא מפטר השומר הא' אלא עד שיעידו העדים שלא פשע ושנאנסה מידו וכן כי משתבע השומר הא' לא מפטר עד שישבע שלא פשע השומר הב' ושנאנסה מידו וגם מדברי רבינו ומרן בש"ע מבואר כן אע"ג דלדידהו שבועה שלא פשע אינה מעיקר שבועה אלא היא באה ע"י גלגול מ"מ בשומר שמסר לשומר לדידהו לא מפטר השומר הראשון עד שידע שלא פשע השומר השני ודאי דהכי נקטינן ועיין בס' דברי אמת בקו' הה' דל"ג ע"ג ד"ה וראיתי להרא"ש כו' יע"ש וכתב הש"ך בס"ק קל"ג דהיכא דאיכא עדים שלא פשע השומר הב' הנאנס הפקדון מידו מלבד שנפטר השומר הראשון שהוא המלוה מדמי המשכון במה ששוה יותר מדמי הלואתו אף דמי הלואתו נמי גובה מן הלוה ושלא כדברי הב"ח ז"ל שכתב דאין הלוה חייב לשלם דמי החוב ע"פ העדאת עדים כיון שהמלוה אינו טוען בריא הו"ל כהלויתיך ואיני יודע אם פרעתני י"ש וכדברי הש"ך כתב ג"כ הרב ראש יוסף בסוף אות ע"ט יע"ש וכן דעתי נוטה להלכה ולמעשה אמנ' היכא דהמלוה נשבע שלא פשע השומר השני ושנאנס מידו אז אף הב"ח ז"ל אזיל ומודה דגובה נמי חובו וברור והיכא דנשבע השומר הב' בזה כתב הש"ך דצ"ע אם גובה המלוה חובו יע"ש:
ולא זכיתי להבין מאי קמספ"ל דודאי אי מאמינו הלוה בשבועתו למה לא ישלם לו דמי חובו ג"כ ואם אינו מאמינו אף דמי המשכון יתרים על דמי החוב מיחייב המלוה לשלם ללוה דמצי למימר את מהימן לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה ומיהו אפ' דאפילו במאמינו בשבועתו מספ"ל דאכתי לענין דמי החוב שביד הלוה הו"ל כהלויתני ואיני יודע אם פרעתיך כיון דהמלוה גופיה איהו לא קטעין בריא כמ"ש הב"ח ז"ל וכיון דהשומר השני אינו נאמן אלא בשבועה אין כאן עדות כלל להחשיב עדות זה כטענת בריא למלוה ודוק:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.