שרשי הים/קידוש החודש/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png קידוש החודש TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ג[עריכה]

ותקופת ניסן הית' בשנה הראשונה כו'. עוד מצאתי כתוב להרב הנז' וז"ל הנה במסכת ר"ה ד"ח ע"א איתא דר' זירא אמר לתקופות ור"א הוא דאמר בתשרי נברא העולם ומשמ' מהאי לישנ' דיש נפקותא מרובה בין ר"א לר"י וכן משמע נמי מלישנא דברייתא דאיתא התם די"ב ע"א ת"ר חכמי ישראל מונין למבול כר"א והתקופה כר"י וכתב שם רש"י בד"ה חכמי ישראל דס"ל דבניסן נברא העולם והתקופות כר"י וכו' דבתחילת ליל ד' שמשה חמה בניסן לפיכך אין תקופת ניסן נופלת אלא בד' רביעי היום לפי שלעולם יום ורביע בין תקופה כו' וכן מולדות הלבנה מונין מולד ניסן ראשון בט' שעות ותרמ"ב חלקים עכ"ל משמע דזה דוקא לדע' ר"י אבל לדעת ר"א אין סדר התקופות הכי אלא דיש כמה שאלות בזה האחת דרש"י שכתב דמולד הלבנה בט' שעות ותרמ"ב חלקים דזה היפך דברי רבינו שכתב דתקופה ראשונה קדמה למולד ז' ימים וט' שעות ותרמ"ב חלקי' וכן סדר כל מחשבי העיבור וצ"ל שפי' דברי רש"י היינו דבכ"ג לחדש אדר היתה תקופת החמה בתחילת ליל ד' ובאחד לחדש ניסן בליל ד' היה מולד הלבנה אחר שעבר מליל הד' ט' שעות ותרמ"ב חלקים א"כ תחשוב מכ"ג באדר עד ר"ח ניסן תמצא ז' ימים צרף הז' ימים עם ט' שעות ותרמ"ב חלקים א"כ נמצא שקידם תקופת חמה למולד הלבנה ז"ט תרמ"ב ואע"פ דכתוב כתיב דחמה ולבנה נבראו ביום ד' ביום אחד אה"נ דהכי הוה דביום אחד נבראו אלא מסיבה שקטרגה הלבנה היתה נזופה ז"ט תרמ"ב וכ"כ המפרש דברי רבינו וכ"כ הלבוש בא"ח סימן תכ"ח בדק"ח ע"ב.
ונחזור לעניינינו שכתבנו שיש נפקותא בין ר"א ור"י וכ"כ התוס' שם ד"ח ד"ה לתקופות וז"ל ויש נפקותא מרובה בדבר במה שקודם מנין של זה למנין של זה חצי שנה עכ"ל ותמיהא לי מילתא טובא שהרי לא יש נפקותא כלל ועיקר שהרי גם ר"א שאמר בתשרי נברא העולם צריך להסיר ז"ט ותרמ"ב כמ"ש התוס' שם וז"ל ונמצא דקדמה תקופת ניסן אל המולד ז"ט תרמ"ב דלחצי שנה עודפת התקופה על המולד ה"י תרמ"ב וכו' עכ"ל. הא קמן שלדעת ר"א כשאתה בא לדעת תקופה ראשונה של ניסן של ראש המחזור אתה צריך להסיר ז"ט תרמ"ב מטעם דה"י תרמ"ב עם אב"ג עולה לז"ט תרמ"ב ולדעת ר"י נמי דס"ל דבניסן נברא העולם צריך להסיר ז"ט תרמ"ב מטעם שהיתה נזופה הלבנה ז"ט תרמ"ב כמו שכתבנו משם המפרשים ובין למר ובין למר התקופה של ניסן של ראש המחזור צריך להסיר ז"ט תרמ"ב אלא שנחלקו בטעם וכן נמי התקופה של תשרי של ראש המחזור שאתה צריך להסיר ב"ך ר"ד בין למר ובין למר דהכי הוי דלדעת ר"א צריך להסיר יב"ך ר"ד מפני שאתה חשבת שנת אחת של תוהו מכלל השנים שעברו ונמצא שיש יב"א ר"ד מרובה אחר שהעולם נברא בתשרי עם אב"ג עולה יב"ך כמ"ש באורך הלבוש שם וגם לדעת ר"י דבניסן נברא העולם צריך להסיר יב"ך מטעם דחשבת חצי שנה של תוהו ועולה ה"י תרמ"ב צרפהו עם ז"ט תרמ"ב שהיתה נזופה עולה יב"ך ר"ד הרי דבתקופת תשרי בין למר ובין למר צריך להסיר יב"ך ר"ד ובתקופת ניסן בין למר ובין למר צריך להסיר ז"ט תרמ"ב וא"כ איך כתבנו דיש נפקותא מרובה בין ר"א ור"י. ונ"ל דאה"נ דלפי דעת התלמוד יש נפקותא בין ר"א ור"י מפני שהם סוברי' דלא היתה לבנה נזופה ז"ט תרמ"ב א"כ יש נפקותא מרובה ביניהם בשתי התקופות דלתקופת ניסן לדעת ר"י אין צריך להסיר ה"י תרמ"ב דכשצרפת יכ"א ר"ד משנה ראשונה יפה צרפת שהרי בניסן נברא העולם ומניסן עד ניסן עולה יכ"א ר"ד שעודפת החמה ללבנה ולדעת ר"א צריך להסיר ה"י תרמ"ב שהרי בתשרי נברא העולם ומתשרי ועד ניסן הוא ו' חדשים ועולה ה"י תרמ"ב ואתה חשבת יכ"א ר"ד מניסן ועד ניסן שהוא ב' פעמים ה"י תרמ"ב א"כ חשבת ה"י תרמ"ב אחד מרובה וצריך להסירו וכן בחדש תשרי נמי יש נפקותא שלדעת ר"א צריך להסיר יכ"א ר"ד משנה ראשונה שהרי בתשרי נברא העולם ומתשרי ועד תשרי עולה יכ"ב ר"ד ונמצא דשנה אחת היתה של תוהו ועולה יכ"ב ר"ד וצריך להסירו ולדעת ר"י אין צריך להסיר כי אם ה"י תרמ"ב שהרי בניסן נברא העולם ולא יש תוהו אלא ו' חדשים בלבד דעולה ה"י תרמ"ב וצריך להסיר ה"י תרמ"ב דתוהו ונמצא שיש נפקותא מרובה בין ר"א ור"י ולפי פי' נברא העולם היינו יום ד' שנבראו המאורות דלדעת ר"א נבראו המאורות בחדש תשרי ולדעת ר"י בחדש ניסן ונמצא שיש נפקותא בחמה וכן בלבנה יש נפקותא לדעת ר"א ולדעת ר"י דלר"י נבראו המאורות בתחילת ליל ד' בחדש ניסן א"כ יבא מולד הלבנה של חדש תשרי דלרבא ביום ו' אחר שעבר מליל ו' ד' שעות ותל"ח חלקים שהוא בדתל"ח שהרי בדתל"ח הוא חצי שנה ממולד למולד כמ"ש התוס' והרי עכשיו יש בדתל"ח דהיינו שני ימים יום ד' ויום ה' וד' שעות ותל"ח חלקי' הרי שכשהלבנה נבראת בניסן בתחילת ליל ד' עד ליל ו' אחר שעברו בה ד' שעות ותל"ח חלקים דהיה המולד של תשרי יש בדתל"ח לדעת ר"י ולדעת ר"א הלבנה נבראת בתחילת ליל ד' בחדש תשרי ומעתה אתי שפיר מ"ש התוס' ז"ל שם בסוף דבריהם וז"ל ודבר תימא הוא במאי נחלקו ר"א ור"י והלא יכולין לברר הדבר דכ"ד שעו' מיכסי סיהרא בין חדתא לעתיקא והם מרחיקין המולד זה מזה בדתל"ח כולי האי אין ראוי לטעות דאיך יטעו בו ב' ימים עכ"ל שפי' דבריהם דאחר דכ"ד שעות מיכסי סיהרא א"כ הרי ר"א ור"י ממה שרואין המולדות בזמנם משם היו יכולין לברר האמת ואיך יש בין זה לזה בדתל"ח פי' דלר"א שנבראו המאורות בתחילת ליל ד' של חדש תשרי ולר"י דנבראו המאו' בתחילת ליל ד' של חדש ניסן א"כ המאור של לבנה של חדש תשרי הבא אחר ניסן יבא בליל ו' בד' שעות ותל"ח חלקים הרי שהרחיקו המולדות זה מזה בדתל"ח שלר"א הוי מולדו בליל ו' ולר"י הוי בליל ד' ואין ראוי לטעות ב' ימים דבשלמא אם סיהרא ב' או ג' ימים א"כ לא היו יכולין לברר ממה שהיו רואין הלבנה בזמנם אבל עכשיו דכ"ד שעות מיכסי סיהרא א"כ היו יכולין לברר מהלבנה של זמנם ללבנה של תשרי של בריאת העולם ואיך היו מרחיקים בין זה לזה בדתל"ח וזה הקשו התוספות לפי תלמודא דידן שיש נפקותא בין ר"א לר"י אבל לפי דעת מחשבי העיבור סוברין שלא יש שום נפקותא בין ר"א לר"י דבין ר"א ובין ר"י סוברים דמולד תשרי שאינו של תוהו וי"ד ומולד תשרי של תוהו היה בהר"ד ומולד ניסן של באמצע היה בליל ד' וט' שעות ותרמ"ב חלקים אלא שלדעת ר"א סובר דיו"ד היה מולד האמת וד"ט תרמ"ב דניסן היה ראוי להיות כן אם היה נברא העולם בניסן ולדעת ר"י האמיתי היה בד"ט תרמ"ב בניסן וי"ד דתשרי היה הבא אחריו וא"כ לענין המולד לא יש שום נפקותא בין ר"א לר"י בענין דינא וא"כ לא היו יכולין ר"א ור"י לברר מהלבנה של זמנם על המולד של הבריאה וגם על התקופה הגם שיש חילוק ביניהם מ"מ לא יש נפקותא לענין דינא אחר שכתבנו שלדעת ר"י מה שנבראת הלבנה בד"ט תרמ"ב של ליל ד' פירוש בליל ד' השני דז"ט תרמ"ב היתה נזופה כמ"ש לעיל בפי' דברי רש"י ולדעת ר"א דס"ל דבתשרי נברא העולם קודם התקופה ללבנה כו' וצרפתו עם ה"י תרמ"ב עולה ז"ט תרמ"ב נמצא בין למר ובין למר צריך להסיר ז"ט תרמ"ב כשאתה בא לידע תקופת תשרי של ראש מחזורך וכן כשאתה בא לידע תקופת תשרי של ראש מחזורך שאתה צריך יב"ך בין למר ובין למר הכי הוי אלא שנחלקו בטעמים דלדעת ר"א הוא מפני שצרף עם יכ"א ר"ד עולה יב"ך ר"ד. ולדעת ר"י הוי טעמא מפני שצרף ה"י תרמ"ב של חצי שנה של תוהו עם ז"ט תרמ"ב עולה יב"ך אלא שכל זה דבר תמוה כמו שאכתוב לקמן שאין מרחיקין המולד זה מזה לפי מ"ש התוס' דוי"ד היה עולה המולד.
וע"ק דאיך נעלם זה מחכמי הברייתא ההיא דחכמי ישראל מונין למבול כר"א ולתקופה כר"י דמשמע שיש נפקותא ביניהם ולדעת מחשבי העבור לא יש שום נפקותא ביניהם זולת למיסבר קראי דתדשא הארץ ותוצא הארץ כדאיתא שם די"ו ע"א עוד יש לתמוה למ"ש התוס' שם וז"ל ולא מצינו טעם זה בכל מקום אלא זהו הטעם לפי שהמונ' מבריאת העולם לא מונה בר"ה עד יום ו' כו' נמצא שנברא העולם בכ"ה באלול ולתקופה מניסן של תוהו מנינן כו' נמצא דקדמה תקופת ניסן אל המולד ז"ט תרמ"ב כו' עכ"ל.
וכל זה לא אתייא אלא לדעת ר"א שהרי ממ"ש התוס' ולתקופה מניסן של תוהו כו' לדעת ר"י לא הוי ניסן של תוהו וכיון שכן קשיא איך מחשבי העבור כתבו דהלכה כר"א אחר שכתבו התו' דזה הטעם לא מצינו בשום מקום ונמצא דלא היתה נזופה ז"ט תרמ"ב דהרי ברייתא שנינו שחכמי ישראל מונין התקופה כר"י ונמצא דמחשבי העיבור חלקו עם חכמי ישראל ודוחק לומר דמחשבי העבור ס"ל דהלכה כסתם משנה דהרי אמרי' שם בגמר' רב חסדא כרבי זירא מתני לה דרבי זירא אמר לתקופה ור"א היא וא"כ נמצא דסתם משנה אתייא כר"א והלכה כסתם משנה וזה פי' מ"ש התוס' ז"ל וז"ל וזה טעם למחשבי העבור לאחר שצרפו כל השעות והתר"ה של כל מחזורים שמסירים ז"ט תרמ"ב עכ"ל שפי' מן הטעם שאמרו בגמרא שם דסתם משנה דקתני דתשרי הוי ר"ה לשנים הוא כר"א נמצא דסתמא דמתני' סברא דאין הלכ' כברייתא דקתני דחכמי ישראל מונין לתקופ' כר"י דמתני' סברא דחכמי ישראל מונין לתקופה כר"א והלכה כסתם משנה וזהו הטעם של מחשבי העבור שקבעו ה' כר"א לפי זה שיש נפקותא בין ר"א לר"י ודלא כמו שרגילים לומר שהיתה נזופה ז"ט תרמ"ב דלפי אותו טעם לא יש נפקותא בין ר"א לר"י שהרי בין ר"א ובין ר"י צריך להסיר ז"ט תרמ"ב אלא שיש לתמוה על זה דלמה כתבו התוס' ולא מצינו טעם זה בכל מקום עכ"ל דהול"ל שאם הלבנה היתה נזופה ז"ט תרמ"ב א"כ אפי' לדעת ר"י צריך להסיר ז"ט תרמ"ב וא"כ לא יש נפקותא בין ר"א לר"י ולמה קתני בברייתא חכמי ישראל מונין לתקופ' כר"י דמשמ' דיש נפקותא בין ר"י לר"א וכן אמרו בש"ס שם דסתם משנה אתייא כר"א דמשמע שיש נפקותא דדינא בין זה לזה אלא עכ"ל דזה שהיתה הלבנה נזופה ז"ט תרמ"ב הוא שקר וא"כ מה שצריך להסיר ז"ט תרמ"ב אינו אלא לדעת ר"א אבל לדעת ר"י אין צריך להסיר ז"ט תרמ"ב דיפה עשית מה שחשבת יכ"א ר"ד על שנת בריאת העולם דמניסן לניסן עולה יכ"א ר"ד וי"ל דנוכל לומר שלדעת ר"א לא יאמר שקדם התקופה למולד תשרי אב"ג אלא שוים היו המולד והתקופה ונמצא שיש נפקותא בין ר"א לר"י.
ועוד יש לדקדק במ"ש התוס' שם והם מרחיקים המולד זה מזה בדתל"ח שהרי לא הרחיקו בדתל"ח שהרי כתבו התוס' דהמולד הא' לדעת ר"י היה בד"ט תרמ"ב עד וי"ד לא יש אלא בדתל"ח ואם כן איך כתבו שמרחיקין זה מזה בדתל"ח ובשלמא לפי' הא' שכתבנו בדברי התוס' א"ש שלפי דברי התלמוד המחלו' שיש ביניהם הוא כמ"ש לעיל וא"ש דמרחיקין זה מזה אבל לפי מ"ש התוס' שלדעת ר"א היה המולד הא' וי"ד ולדע' ר"י ד"ט תרמ"ב א"כ לא היה שום הרחקה זה מזה וצ"ע.
ועוד יש לדקדק על דברי הר"ב הלבוש שכתב שם וז"ל דע כי נחלקו רז"ל במס' סנהדרין אם נברא העולם בתשרי או בניסן כו' ואתה חשבת חשבו' מבהר"ד ולקחת כנגד כל השנה שעברה כו' ור"י אמר בניסן נברא העולם כו' דמשמע מדבריו שלדעת ר"א צריך להסיר יב"ך כשאתה בא לידע תקופת תשרי וכשאתה בא לידע תקופת ניסן צריך להסיר ז"ט תרמ"ב לדעת ר"י וליתא דבין לדעת ר"א ובין לדעת ר"י צריך להסיר ז"ט תרמ"ב בניסן ויב"ך בתשרי לדעת ר"א ומטעם צרוף ה"י תרמ"ב אאב"ג דהוי ז"ט תרמ"ב ולדעת ר"י מטעם נזיפה וכן ביב"ך לדעת ר"א מטעם צרוף יכ"א ר"ד עם אב"ג ולדעת ר"י מטעם צרוף ה"י תרמ"ב עם ז"ט תרמ"ב של נזיפה דעולה יב"כ וצ"ע.
אבל אין להקשות מההיא דכתבו התוס' שם די"ב ע"א בד"ה למבול כו' אע"ג דס"ל כר"י דבניסן נברא העולם מדמונין לתקופה כר"י דמשמע דסבירא ליה דהלכה כר"י דהכא כתבנו שהלכה כר"א לא ק"מ משום דהתם בתוס' לא באו לפסק הלכה אלא לפרש דעת אותה ברייתא אבל לענין הלכה אה"נ דהלכה כר"א ומש"ה מסירין ז"ט תרמ"ב אבל לדעת ר"י אין צריכין להסיר ז"ט תרמ"ב וק"ל:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.