שרשי הים/יסודי התורה/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ יסודי התורה ט

א

שורש מיתת נביא השקר

לפיכך אם יעמוד איש כו' ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר כו'. הנה מ"ש רבינו דמיתת נביא השקר שהוא בחנק מבואר דעתו שפסק כרב חסדא ואליבא דרבנן וכמו שהכריח הר"ב לח"מ ז"ל ולדידי' נפקא להא מקרא דאך הנביא אשר יזיד לדבר דבר כו' דסתם מיתה האמורה בתורה היא חנק וז"ש רבינו ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' כו' הרי דנקט קרא דאשר יזיד כאמור.
ומהתימה על מרן כ"מ ז"ל שכתב לפיכך אם יעמוד כו' זה פשוט ומאחר שקבלנו שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה הא ודאי משקר הוא ועליו נאמר ומת הנביא ההוא כו' וזה תימא דהך קרא מיירי במשקר בענין ע"ז כמ"ש בפרק הנחנקין דף צ' ורבנן דילפי ג"ש דסרה סרה אי' להו דמיתתו בסקילה אך במשקר בשאר מצו' כ"ע מודו דמיתתו בחנק וילפי' לה מקרא דאך הנביא אשר יזיד כו' והתם לא כתיב סרה וכמ"ש רש"י שם ד"ה מחלוקת יע"ש וצ"ע.
וראיתי להרב לח"מ שתמה על דברי ר' שכתב דכשבא לפרש במצוה פי' שלא שמענו שאז מיתתו בחנק כו' שזה היפך דברי ר"ח דסבירא לי' במקיים מקצת ומבטל מקצת בשאר מצות שאז פטור מכלום והאריך בזה יע"ש ולא ידעתי מי הגיד כן לה' ז"ל דכשמפרש הנביא פי' שלא שמענו מקיים מקצת ומבטל מקצת דאפשר ואפשר שבפירו' זה שמפרש עוקר המצוה לגמרי כגון שהוא מפר' דמצות תפילין פירושו שנניח פ' בראשית או עשרת הדברות כתובים על הנייר וכיוצא בזה במצות לולב וציצית נמצא זה עוק' המצוה לגמרי ואין ספק אצלי שזה כוונת רבינו.
עוד ראיתי להר"ב לח"מ שכתב וז"ל ואפי' היינו אומרים שרבינו ז"ל מפרש קיום מקצת וביטול מקצת דהוי היום בטלו אותה ולמחר קיימו אותה מ"מ ק' דבפ"ה דע"ז כת' וכן נביא השקר מיתתו בחנק ואע"פ שהתנבא ולא הוסיף ולא גרע כו' משמע מהתם דאע"ג דלא שינה כלל ממה שכתוב בתורה חייב ומהסוגייא שהבאתי משמע דאפילו שביטל מקצת פטור עכ"ל.
ולא זכיתי להבין לא במה שעלה על דעתו ליישב ולא בהסכמת דחייתו בזה שרצה לומר שרבינו מפרש קיום מקצת וביטול מקצת דהוי היום בטלו אותה ולמחר קיימו אותה לא ידעתי איך בהכי ניחא ליה להרב ז"ל דברי רבינו דאכתי תקשי ליה למה השמיט רבינו הך מילתא ולא השמיענו דבביטול מקצת כה"ג פטור. מיהו בלא"ה ל"ק אמאי לא פירש די"ל סתמו כפירו' אך לדברי הרב ז"ל קשיא גם במה שדחה הרב לזה דאכתי קשה מ"ש רבינו בפ"ה מה' ע"ז אינו ענין לזה דקושיא זו לא על רבינו לבד קשה שהרי דבריו שבפ"ה מהלכות ע"ז הן לקוחים מהסוגייא דלעיל דפ"א ע"א דקאמר ג' מיתתם בידי אדם וחד מינייהו המתנבא מה שלא שמע ופי' בגמר' כגון צדקיה בן כנענה יע"ש הרי דאע"פ שלא בא לעקור מצוה לגמרי דאפילו הכי אמרינן דמיתתו בידי אדם דנפקא לן מקרא דאשר יזיד וא"כ איך קאמר הכא ר"ח דכ"ע מודו דבמבטל מקצת ומקיים מקצת בשאר מצות פטור אלא ודאי דהא ל"ק כמבואר מדברי רש"י שם בסוגייא ד"ה דברי הכל פטור שכתב וז"ל פטור אפילו מחנק דהתם דבר שלם כתיב ולאו דהעוקר ד"ת האי כי יזיד קאי דהתם סקילה הוא אלא אדברים בעלמא כגון צדקיה בן כנענה עכ"ל.
וראיתי להר"ב ח"ה שכתב על דברי רש"י ז"ל הללו וז"ל יש לדקדק בפירו' מאי ראיה מייתי מדהתם דבר שלם כתיב דבמקצת עוב' על דברי תורה שהוא פטור דהא התם לא איירי כלל בעובר על דברי תורה אלא בדברים בעלמא. ועוד מה צריך ראיה לזה כיון דמן הדרך לא קאי אלא אע"ז ולכתחי' משמע כמ"ש רש"י לעיל מהיכי תיתי לחייב במקצת בשאר עבירות. ויש לפרש דבריו דתרתי קאמר דברי הכל פטור ואפילו בחנק וכמ"ש לעיל דללכת כולה משמע ושוב כתב דמילתא אחריתי באנפי נפשה והתם דבר שלם דכתיב אדברים בעלמא עכ"ל.
ולפי דבריו צריך להגיה בלשון רש"י ג' תיבות ובמקום מילת דהתם צ"ל והתם ובמקום מילת כתיב צ"ל דכתיב ובמקום ולאו צ"ל לאו. ולדידי אין צורך לזה אל כוונת רש"י לומר דהטעם דלא דרשינן קרא דכי יזיד לדבר דבר בעוקר ד"ת במקצת ומקיים מקצת ויהיה חייב חנק וקרא דלהדיחך לפוטרו במקיים מקצת ומבטל מקצת אינו פוטרו אלא מסקילה אבל בחנק חייב מקרא דכי יזיד לזה כתב רש"י דקרא דכי יזיד א"א לפרשו בד"ת ובעוקר מקצ' ומקיי' מקצת דהתם דבר שלם כתיב ובעוקר כל הגוף מד"ת הוא בסקילה ולא בחנק כדילפינן מקרא דללכת בה לרב המנונא אמנם לפום קושטא דקרא דכי יזיד לאו בעוקר ד"ת קמיירי אלא אדברים בעלמא כגון צדקיה בן כנענה תו ליכא למידרש דבר ולא חצי דבר דכיון דמתנבא מה שלא שמע כל נבואתו הוא דבר שלם ולא חצי דבר וזה ברור והשתא ממילא מתרצתא קו' הלח"מ דאע"ג דהמתנבא מה שלא שמע מיתתו בידי אדם מקרא דכי יזיד לדב' דבר בשמי היינו משום דכוליה מילתא דקאמר שקר הוא אבל במקיים מקצת ד"ת ומבטל מקצת ד"ת פטור כיון דמקצת הדבר שמדבר בשם ה' הוא אמת שכן שמע וקבל מסיני ודוק.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.