שרשי הים/בכורות/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ בכורות ד

א

שורש צירוף סברות חלוקין בטעמן

בהמת השותפין חייבת בבכורה לא נאמר בקרך וצאניך אלא למעט שותפו' הכותי כו'. והנה הרב מש"ל ז"ל כאן כתב וז"ל כתוב בכתבי מהרי"א סי' קס"ז אבל בנ"ד אין לצרף קנין הכסף לטעם חולבת כו' ולא ידעתי מהו זה שכתב הרב שהרי בולד זה שלפנינו יש תרי ספקי להקל ס' שמא כבר בכרה וחלב מוכיח שכבר בכרה ואת"ל שחלב זה אינו פוטר וזהו בכור ספק שקנאו הגוי וכיון שיש לגוי שותפות אין זה בכור ישראל ושמא כונת הרב היא לומר דהוי ס"ס שאינו מתהפך דלא חשיב ס"ס המתהפך דכי שקלת הס' השני תחילה ותאמר דבכור זה אינו של ישראל אלא של גוי ואת"ל של ישראל שמא אינו הבכור שכבר נפטר הרחם לא מצית אמרת שכבר נעשית של ישראל ועדיין צ"ע עכ"ל הנה זה שרצה הרב לומ' דלא ס"ס המתהפך הוא אינו מובן לע"ד דא"כ לא שבקת ס"ס המתהפך בעולם ופשיטא ודאי דזה חשיב ס"ס המתהפך ועיין להש"כ סי' ק"י בכללי הס"ס ובהרב פר"ח שם יע"ש ועיקר קושייתו בדברי הת"הד ז"ל לע"ד אינה קושייא שכונתו מבוארת דאתא לאפוקי מסבר' מהרי"ק בשורש מ"א ובסוף שורש נ"ב שקיבל מרבותינו דהיכא שיש הרבה פוסקים מסכימים בדבר להיתר ומיעוט אוסרי' והמתירי' אינם שוים בטעמ' דזה מתי' מטע' אחד וזה מתיר מטעם אחר ומר לית ליה דמר ומר לית ליה דמר דמצטרפים סברות המתירי' להדדי והביא ראיה מוהרי"ק לדבריהם מההיא דפ"ב דחולין דל"ו גבי שחט וניתז דם על הדלעת דאמר ר"א נסמוך על ר' חייא דאמר תולין כנגד רבי רבו דאמר הוכשר משום דאשכחן ר"ש דלדידיה נמי אין הדם מכשיר ואע"ג דלאו מטעמיה דר' חייא הוא ומוהרי"א חלוק עליו בזה וס"ל דלא מצטרפי' הסברות החלוקו' בטעמן אהדדי כמ"ש מוהראנ"ח בח"א סי' נ"ב דפ"ה ע"ג וז"ל ומוהר"י אסרלן חלוק עליו בזה כאשר ירא' הרואה מתוך דבריו בדין בכור שלא רצה לצרף טעם חולבת וטעם מכירת הגוי ואמר מסיח לפי תומו שילדה משום דלא שייכי אהדדי עכ"ל.
והן הן דבריו הללו שכתב בסימן קס"ז ודלא כמוהרימ"ט ז"ל בחי"ד סי' ט' שחשב שדברי מוהרי"א שכתב הראנ"ח הוא מ"ש בסי' ק"ל דמהתם ליכא ראיה כמ"ש מוהרימ"ט דהתם לא רצה להתיר משו' דהוה באתרא דלאו דידיה גם מהר"ם ן' חביב בס' גט פשוט סי' קכ"ב דכ"ה ע"ב חשב ג"כ שדברי מוהרי"א ז"ל שכתב הראנ"ח הם דבריו שבסי' ק"ל וליתא כאשר יראה הרואה ועיין עוד למרן ב"י בי"ד סימן צ"ב שכתב בשם האגור דמוהרי"א לא רצה לצרף בדין חתיכה עצמה נעשית נבילה ס' הרא"ש דס"ל דלא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר וחלב דוקא לסברת האומרים דיש חילוק בין חתיכה שנבלע בה האיסור ובין דבר לח המעורב בהיתר דלא שייך חענ"ן אלא בחתיכה שנבלע בה האיסור אבל בדבר לח המעורב בהיתר לא שייך לומר כן מפני שאין האיסור נבלע בהתר אלא מעורב בו יע"ש ועיין במ"ש עוד בדברי הרב מש"ל הללו בה' מעילה פ"ז ה"ו שורש איסורי' שאין להם ביטול יע"ש.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.