שפת אמת/פרשת ויחי/תרמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת ויחי תרמט

תרמ"ט

ב"ה

במדרש ויברך את יוסף כו' הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה גאולה פלאים כו' ע"ש כל המדרש קשה פרנסה מלידה כו' בעצב כו' ובפרנסה כ' בעצבון. הענין הוא כי צריכין לידע ולהבין כמו שנראה נפלאות הש"י כשמשנה הטבע ע"פ נס שהוא פלאים לעיני ב"ו בעלמא דשיקרא. אבל באמת הנהגת הטבע הוא פלא יותר מה שצימצם הקב"ה כח השפע שלו שהוא רוחניי ומתלבש ומתצמצם בגשמיות הוא פלא והפלא ביותר. וז"ש כך פרנסה פלאים. ובאמת קודם החטא הי' מקבלין השפע וכל ההנהגה ברוחניות. אך אחר החטא שנתערב טוב ורע צריך להיות הקבלה ע"י צימצום וגשמיות. והוא עיקר העצבון מאחר שבא ע"י הסתר בתוך הטבע. לכן פרנסה יותר עצבון מלידה כי בלידה הנשמה הנולדת היא דבוק ברוחניות רק שמשתתף בו חלק אב ואם בגשמיות. ובפרנסה מתלבש יותר בטבע ועבודה בשדה לכן כתיב בי' בעצבון. ובאמת זה עצמו ענין סמיכת גאולה לתפלה. זה ההיקש גאולה לפרנסה. כי פרנסה אינו דוקא מזונות. רק כל הצטרכות והבקשות שבי"ב ברכות אמצעיות שבתפלה הם פרנסה. וצריכין לסמוך תפלה לגאולה לברר כי כל אותן ההנהגות נמשכין מלמעלה מן הטבע ושם הם רוחניות. ובאמת כל אלה ההסתרות נעשו ע"י החטא לכן כשיש גאולה כמ"ש הגואל אותי מכל רע וכשנתברר הטוב מן הרע זוכין לקבל ההנהגה העליונה. וכמו כן בש"ק שנק' טוב ואין בו תערובת רע והיא בחי' יוסף הצדיק מקבלין השפע ברוחניות. וזה הי' עיקר הברכה שכ' ויברך את יוסף שיהי' התקשרות כל הפרנסה בשורש העליון בסמיכות גאולה לפרנסה כנ"ל. דאיתא חיי בני מזוני במזלא תליא מילתא. ומזלא אינו הטבע רק שורש העליון. לכן אמרו תליא כדאיתא על ש"ק כל ברכאן בשביעאה תליא כמ"ש בפרשיות הקודמין בזה. וכן צריכין לסמוך ולבטל ולחבר כל ימי המעשה אל השבת והוא סמיכות גאולה לתפלה ג"כ. לכן בשבת שמחה ועונג שאין בו עצבון. וחז"ל רמזו מרבה נכסים מרבה דאגה שזה עיקר העצבון מה שעוסקין ביותר בפעולות גשמיות וכל עבודה בשדה שפרנסה הבאה בדרכים אלו מביאין העצבון. אבל האי דסמיך גאולה לתפלה אמרו עליו דלא פסיק חוכא מפומי' כל יומא. שזה עיקר השמחה כשמקבלין השפע בלי צמצומים ולבושים גשמיים כנ"ל:

וזהו ענין הפסוק שיכל את ידיו כי מנשה הבכור ומתרגמינן אחכמינון לידוהי. והוא כדכ' שאו ידיכם קודש. וזה ענין נשיאת כפים בברכה כמ"ש וישא אהרן א"י. כי הידים הם המקבלים וכלי נק' יד. אבל עיקר הברכה כשמעלין הכל אל השורש. ובוודאי גם יוסף ראה והבין כי מנשה יש לו קדימה אבל ברכת יעקב אע"ה הי' בעולם שלמעלה מזה ושם יש לאפרים קדימה. והרמז כשנושאין כפים נעשה עליונים למטה ותחתונים למעלה וע"י ששיכל את ידיו הקדים אפרים. [וכזה נמצא בגמ' בברי' דריב"ל שראה עליונים למטה ותחתונים למעלה ואמר עולם הפוך ראיתי והשיב לו בני עולם ברור ראית] כי באותו מדרגה שלמעלה יש לאפרים קדימה. ועמ"ש לקמן בפ' נשא מזה:

בפסוק וברצונם עקרו שור פרש"י רצו לעקור. וי"ל כפשוטו ג"כ כי באמת הלכה כרבים וכיון שלא היו השבטים יכולים לדברו לשלום נתעקר מתוכם. אך כי נתעלה במדריגה שלמעלה מהם כידוע. ונשאר הנהגה למטה לפי דרכיהם. וזה לשון עקרו שור. ועיין בזוה"ק בענין רבות בנות כו' ואת עלית ע"כ. [ועי"ז נתעלה מבחי' שור ובהמה לבחי' אדם. ומקום שלו ניתן למנשה ואפרים. ויש לכוין זה בברכת מרע"ה שאמר בכור שורו כו' והם רבבות אפרים וה"א מנשה. ואולי שזה הי' סיבה אח"כ לחטא העגל שעי"ז נשתנה שור לכרוב אלא שאין לי עסק בנסתרות]. וז"ש אתם חשבתם כו' אלקים חשבה לטובה:

בפסוק בן פורת פרש"י לשון חן. והוא כמ"ש כשהצדיק בעיר הוא הודה זיוה הדרה. והוא הזיו והיופי שנמצא בכלל ישראל ע"י שעמך כולם צדיקים כו' מעשה ידי להתפאר. והוא המציאות חן שיש לכנס"י דכ' הראיני את מראיך השמיעיני את קולך. והם ב' אלו המיוחדים שבט יהודה ויוסף. קולך ערב הוא יהודה ודוד נעים זמירות ישראל וכ' שמע ה' קול יהודה. ולו ניתן המלכות שהוא בחי' לב. עבודה שבלב. ומראיך נאוה הוא בחי' יוסף הצדיק והוא עין טובה שב' אלו הם העיקר עין טוב ולב טוב. והם בחי' זכור ושמור. וכ' עין טוב הוא יבורך והוא כלי מחזיק ברכה [ובתפלה ברכת שמע קולינו הוא בחי' יהודה ודוד. ושים שלום הוא בחי' יוסף הצדיק] והוא נועם הש"י אשר פורס סוכת שלום עלינו. וע"ז מבקשין ישדר לן שופרי'. לכן עיקר הברכה ניתן ליוסף כמ"ש ברכות אביך גברו כו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.