שער המלך/עבודה זרה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

וכן

חליפי חליפין אסורין כו'. בפ' ר"י אמרינן דפליגי בה ר"י בר יוסי ורבנן חד אמר חליפי חליפין מותרין וחד אמר אסורין ואמרינן דמ"ד מותרין ה"ט משום דחד קרא הוא ולא חליפי חליפין ואידך ההוא מבעי ליה למעוטי ערלה וכלאי הכרם ואידך ערלה וכלאי כרם לא צריכ' מיעוט' דה"ל ע"ז ושביעית ש"כ הבאים כא' ואין מלמדין. וראיתי לתוס' פ"ב דקדושין דנ"ח ע"א ד"ה ושני כתובים כו' תימ' היכי הוו כו' הא לא ילפינן שביעי' מע"ז דאיכ' למיפרך מה לע"ז שכן אסור בהנאה וי"ל מ"מ נכתוב שביעית וכו' והר"ב ע"י ז"ל כתב וז"ל ואין לדקדק דכיון דשביעית אין בו איסור כרת איכא למימר דון מינה ומינה ולא יהיו בדמים איסור כרת שהרי הסכים הר"ש דקיימא לן כמ"ד דון מינ' ואוקי באתריה כו' יע"ש. והן דברים תמוהים לע"ד ולא ידעתי איך פה קדוש יאמר זה שדבר פשוט הוא שהנהנה מע"ז אין בו כרת אלא לאו והעובדה הוא שחייב וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בהל' אלו ופשוט והא דלא קשיא להו להתוס' ז"ל בפשיטות דאצטריך שביעית לאשמועינן דאינה תופסת כל חליפיה כע"ז דאחרון אחרון נתפס משום דאיכא למימר כמ"ש הר"ן דמדלא כתי' קרא בלשון היתר אלא בלשון איסור דכתיב כי קדש שמעי' דלאסורא אצטריך כי היכי דתהוי שני כתובים יע"ש: וראיתי להר"ב החדושין שהקשה וז"ל וא"ת והא מצריך צריכי דאי כתב רחמנא ע"ז הוה אמינא חליפי שביעית אין יוצאין לחולין וחליפי חליפין דשביעית לא קדשי כלל למ"ד דחליפי חליפין שרי בע"ז להכי איצטריך קודש לאשמועינן דפרי ב' יוצא לחולין ואי אשמועינן שביעית הו"א דחליפי עבודה זרה אי החליפן באחרים יצאו חליפין ראשונים ונכנסו שנים י"ל קדש דכתב רחמנא גבי שביעית ל"ל לכתוב קרא יובל היא תהיה לכם ונגמר מעבודה זרה דתופסת דמיה ומדכת' תהיה שמעינן דפרי שני יוצא לחולין מדאצטריך לאשמועינן דשביעית עצמה תהיה בהויתה קדש ל"ל אלו דבריו יע"ש ועל פי דבריו יש ליישב קו' התוס' שהקשו הא לא אתי' שביעית מע"ז דאיכא למפרך כו' דכיון דכתיב תהיה לאשמועי' בהויתה יהא שמעינן דתופסת את דמיה והו"א דיוצא לחולין דומיא דפרי שני קמשמע לן תהיה דאי אין תופסת דמיה למאי איצטריך לאשמועי' דפרי עצמו אסור ואם כן קדש דכתב רחמנא ל"ל אי לאו דתהוי ב' כתובים אך קשה לי אכתי היכי הוו ב' כתובים הא איצטריך לאשמועי' דשביעית תופסת דמיה בין דרך מקח בין דרך חילול כדאמרינן בפ' לולב הגזול דאי לא הוי כתי' קדש הו"א דאינו תופס דמיה אלא דרך מקח דומיא דעבודה זרה. הן אמת שקושיא זו קשה בפשטא דשמעתתא דהיכי הוו שני כתובים הא מוצרך צריכי דאי כתי' ע"ז ה"א דשביעית אינה תופסת דמיה אלא דרך מקח דומיא דע"ז ואי כתיב שביעית הו"א דע"ז תופסת דמיה בין דרך מקח בין דרך חילול דומיא דשביעית להכי כתיב והיית חרם לאשמועינן דוקא כל שאתה מהוה ממנו דהיינו דרך מקח שנתהוה החליפין מע"ז למעוטי דרך חילול שלא נתהוה ממנו אלא שיש לומר דאכתי הוו שני כתובים מדלא כתיב קרא בע"ז בלשון היתר אלא בלשון איסור והיתה כו' שמעינן דלאיסור אצטריך כי היכי דתהוו ב' כתובים וכעין מה שתי' הר"ן ז"ל גבי שביעית וא"נ לפי מה שכתבו התוס' מדכתיב כי חרם הוא הוא דשמעי' דהוו שני כתובים אכן לפי מ"ש הר"ב החידושין דמדכתיב קדש גבי שביעית הוא דשמעינן דהוי שני כתובים קשה וכן קשה למ"ש הר"ן דמדלא כתיב קרא בלשון היתר אלא בלשון איסור דכתיב כי קדש כו' דהא אצטריך למכתב בלשון איסור כי קדש לאשמועי' דתופס דמיה בין דרך מקח בין דרך חילול. וי"ל דתלמוד' הכא אליבא דר"א דס"ל התם דדוקא דרך מקח מתחלל אבל לא דרך חילול הוא דמשני דהוו שני כתובים וכי פריך הניחא למ"ד אין מלמדין ה"ה דהו"מ למיפרך הניחא לר"א אלא לר"י מאי איכא למימר אלא דניחא ליה למפרך הכי כדפריך בכמה דוכתי ועל פי זה מקום אתנו לישב דברי רבינו ז"ל שפסק דחליפי חליפין אסורין ותמה הכ"מ דכיון דבפ' דר"י אמרי' דמאן דס"ל חליפי חליפין אסורין ס"ל דהוא אצטריך למעוטי ערלה וכלאי הכרם וקסבר ב' כתובים מלמדין ואצטריך הוא למעוטינהו וסוגיין דעלמא דאין מלמדין איך פסק רבינו כמותו יע"ש שהניחו בצ"ע. אכן על פי מ"ש יש ליישב דמאן דקאמר התם בגמ' דמאן דס"ל חליפי חליפין אסורין ס"ל דמלמדין היינו משום דבעינן תלמודא לשנויי אליבא דר"א נמי דס"ל דשביעית דרך מקח מתחלל דרך חילול אינו מתחלל אמנם לר"י דס"ל דשביעית מתחלל בין דרך מקח [דרך מקח] בין דרך חילול אין הכרח לומר דס"ל דב' כתובים מלמדין דמצריך צריכי כדכתיבנא ומשום הכי כיון דפסק רבינו ז"ל בה' שמיטה פ"ו הלכה ח' פר"י פסק נמי דחליפי חליפין אסורין כנ"ל נכון:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.