שערי תשובה/אורח חיים/תנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תנג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) קטניות עבה"ט ועי' במור וקציעה ושאלת יעב"ץ ח"ב סי' קמז ובקונטרס טוב עין להגאון האזולאי ז"ל בסוף ספר וועד לחכמים שם כתב דבאשכנז ופולין שקיבלו עליהם זה כמה מאות שנים חומרא זו קצת גדולי ישראל אין להקל להם והמיקל הוא פורץ גדר כו' ודודי מ"ו הגאון ז"ל בתשו' כת"י כ' שהמין שקורין במדינתינו פאסוליש פשוט שהוא מין קטניות והביא ראיות מהרע"ב בפירוש המשניות ואף במקום שיש קצת דוחק אין להתירם במדינות אלו שלא יבואו לפרוץ גדר וכן עמא דבר וע' בלקוטי מהרי"ל אחר שהביא המנהג קלז שכתב האוכלם בפסח עובר בלאו דלא תסור וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה כו' ע"ש ובמקום אחד עמדו קצת מהחכמים שרצו לפרוץ בזה ולא עלתה בידם לפי שחכמי הדור מגדולי אשכנז חרדו לקראתם ועמדו בפרץ וקיימו דברי חכמים והחליטו האיסור במדינות אלו ואין ללמוד ממקומות שנוהגים היתר מאז ומקדם שלא נתפשטה ביניהם גזירת הגדולים ותקנתם בזה וכמו לענין חרם לישא ב' נשים וכיוצא וע' בקונטרס הנ"ל שגדול אחד היה מחמי' אף בקאפ"י אע"ג דודאי פרי עץ הוא נראה שרוצה להחמיר לפי שההמון לא ידעו מה הוא וידמו שהוא ג"כ מין קטניות ויתירו הכל ויפרצו גדר הראשונים ומ"מ אף במקומות שקיבלו חומרא זה בקאפ"י גם כן אם חרכו קודם הפסח יש להקל וכמ"ש בשבו"י ח"ב סי' ה' ודלא כהחק יוסף עכ"ד ובמקומות אלו נוהגים היתר פשוט בקאפ"י ואף על פי כן זריזין מקדימין לחרוך הקאפ"י קודם פסח וגם לעיין קודם שקונים אותם לברר משם תערובות אורז ושאר מינים להיות נקיה מכל משום חומרא דפסח וברכת טוב תבא עליה' וע' בשבו"י שם שכתב בטיי"א שמעתי שרבים פורשים לפי שיש חשש רמאות שמשתמשין בטיי"א ואח"כ חוזרים ומייבשים אותם למכור ושמא נשתמש תחלה עם חמץ וכן שמעתי משלימים וכן רבים לכן שומר נפשו ירחק מהם כי בפסח צריך הרחקה טפי כו' ע"ש ומ"מ נראה שאין לחוש לכלים שנתבשל בהם טיי"א או נשפך מהטיי"א לתוך המאכל ויש נוהגין היתר בטייא שבאה מן התגרים אשר במדינות גידולם וגם הבקיאים מעידים שהוא כשר לפסח על ידי שמכירים במראה וטעם וריח שיש הבדל בין טיי"א שנתבשלה ונתייבשה לבין הטיי"א הבאה כדרך גדילתה ולא שלט בה אור לבשלה כלל:

(ב) מותר, עבה"ט וכתב בתשו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח שיש מין אחד נראה כמו קמח ונקרא בערים האלה סאג"י וזה נעשה ממוה עץ של הינדיא ומותר בפסח אך בעיר לונדרוס נתחכמו לעשות כדמותו והוא מקמח חטים ונקרא ארינייה די סאג"ו ושל לונדרוס ניכר לבקיאים שנעשה מקמח זה שמעתי מגביר משכיל כו' ע"ש וכתבתי זה למען דעת לדקדק בדבר כי לפעמים חכמי הרופאים מצוין למי שיש לו חולי ומיחוש לאכול סאג"ו וצריך לדקדק בפסח שהוא אותו הבא מעץ אינדיא לא זולת:

(ג) טעם דגן. וע' בספר שו"ת בית אפרים סי' י"ג שהארכתי בענינים אלו ובסי' ר"ח כתבתי המורם משם פסקי דינים בקצרה ומשם תלמוד לכאן:

(ד) לראות עבה"ט וע' במקום שמואל סי' נ"ז מ"ש בזה:

(ה) מצוה עבה"ט ועיין בש"ת דברי יוסף סי' מ"א שיש נוהגין שכל המצה שאוכל בפסח תהיה מחטים שמורים משעת קצירה ואין בזה לא משום יוהרא ולא משו' מחלוקת ולא משום לא תתגודדו ע"ש והביאו בר"י ועיין בפר"ח סי' תצ"א במנהגי איסור סעיף א' שכתב אותן הנוהגים לאכול מצה כל הפסח משעת קצירה לא מיקרי סייג אלא מלתא יתירת' הוא דעביד ואם רוצה לאכול ממצה שאינו שמורה משעת קצירה בכל ימי הפסח חוץ מלילה הראשונה א"צ התרה ובבר"י הביא בשם נחפה בכסף דצריך התרה ושם כתב דגם מי שנהג שלא לאכול מצה אלא פירות בשאר ימי הפסח אף דיש לצדד שאין להתירו וכן בנוהג לאכול כל המצה משעת קצירה מ"מ העיקר הוא דסגי בהתר' בחרטה ע"ש וע' ביו"ד סי' רך"ח והנכון דכל מי שרוצה לנהוג פרישות בחומרות אלו או כיוצא בהם יש לו להתנות בפירוש שאינו מקבל עליו לנהוג כן תמיד רק בפעם הזאת דזמנין מתרמי דלא אפשר לי' למעבד הכי ואתי לקלקולי ואם שכח מלהתנות נראה דסגי ליה בהתר' דחרט' כמו שכתב המח"ב בשם מורי ז"ל ועיין בתשב"ץ ח"ג סי' קי"ז דחיטי בפסחא מותר לטחון ברחיים של מים ע"ש וכן נוהגים אפי' אותן שאוכלים כל הפסח משעת קצירה דלא עדיף ממצת מצוה דאע"ג דרובא מהדרים שיהיה שמור משעת קצירה מ"מ אין מקפידין לטחון ברחיים של יד רק יש שנוהגים סלסול בעצמם גם בזה ואין בזה משום יוהרא כמש"ל וכן שמעתי שנוהגים כן בא"י מאן דאפשר ליה בהכי ועיין כפר"ח שדעתו דבמצות מצוה דלילה ראשונה אין יוצאין ב"א בשמירה משעת קצירה ובנ"ב מ"ת סי' ע"ט נשאל אם יש לחוש לחומרת הפר"ח בזה והשיב הלא יראה מנהגם של ישראל בכל מדינות פולין לית דחש לה כי אם המהדרין מן המהדרין כו' ולהרמב"ם הוא אסמכתא והרא"ש והרבה גדולים מקילים ובדרבנן שומעים להקל עכ"ל והאידנא רבים שתו עצמם כמהדרים ומחזירין על הגרנות שיהיה להם חטים שמורים משעת קצירה עכ"פ לצאת י"ח מצת מצוה וכ"כ מח"ב סי' ת"ס דברוב הקהלות המפורסמות נהגו דמצת מצוה היא משעת קצירה ובארץ הצבי רבים נהגו כי כל המצה של פסח תהיה משעת קצירה וע"ש לענין הטחינה ע"י עכו"ם דברחיים של יד יש להקפיד ע"ש:

(ו) לנקר. עבה"ט בשם נ"ש ובשאילת יעב"ץ ח"א חולק ע"ז וכ' דכיון שנהגו לנקר הרחיי' אפילו קודם ל' נמי ולא אמרו למ"ד יום אלא לענין חלות חובת ביעורו כו' ואצ"ל במצה דמצוה דבעי שימור וכן מ"ש בשם מהרי"ל שא"צ לברור מן החיטים הצמוחות קודם פורים גם כן יש להחמיר דלא גרע קמח דמצות משאר דברים הנעשים לשם פסח שנזהרים במשהו אף קודם ל' וע"ש שמצריך לעשות כיס חדש לרקד בו הקמח לצורך פסח ולא להצניע משנה לשנה כיס הרחיים וכן הנהיג א"מ הגאון ז"ל במקומו ע"ש וגם בא"ר כתב על דברי הנ"ש דלא נהירא ע"ש ומ"ש בנ"ש דניקור הרחיים לאו מדינא ולכן אם ניקרן כמנהג ושוב טחנו חיטי דספק חמץ א"צ לנקרו בשעת הדחק ע"ז כתב בבר"י שבספר בית דוד פקפק בזה שאין להורות כן ע"ש:

(ז) רותח. עבה"ט ועיין א"ר בדיעבד מותר וכ"כ בשו"ת תורת חסד סי' רצ"ב עיין בכה"ג שכתב בנטחן ע"י בהמות אין לחוש ונראה דגם בזה טוב להחמיר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף