שערי תשובה/אורח חיים/שיח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שיח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ובשוגג. עבה"ט ומ"ש וה"ה בשוכח הוא מתשו' מהר"מ מינץ סי' כ"ח ועיין בשער אפרים בסימן כ"ח ובשבו"ת יעקב ח"ב סימן קכ"ח ולעיל סימן ק"ח וע' בבר"י:

(ב) בשבת עבה"ט שם ובענין הכלים רגילין להורות הכשר לכ"ח ע"י הגעלה ג"פ כמבואר ביו"ד שם:

(ג) להטמינה עבה"ט ועיין בנו"ב מ"ת כ"ג דמליח כרותח דצלי הוא מד"ת לענין שמבליע כמו כלי אבל ליחשב כמו צלי לענין איסור בישול בשבת או לאסור הפסח שמלחו משום צלי מחמת ד"א לא ע"ש:

(ד) בישול עבה"ט ועיין בנו"ד סי"ט תשובת מהרא"ס חיוון דאם אין בכ"ש אלא מים לבד אסור ליתן קאווי שחוקה לתוכה מפני שמשתנה מראית המים והו"ל כצובע ופ"ר הוא וכ"ש בכ"ר ודאי חוששני לו מחטאת אבל מכיון שיש בקאווי מים די ספוקן אז ודאי בכ"ש אין לאסור כו' ע"ש:

(ה) בטל. עבה"ט וע' פמ"א סי' פ"ד אותם שמביאין בשבת מים רותחין בכ"ר מבושלים אם טעה ומערה מכ"ר לתוך הקערות קטנות שיש בהם ציקור אין כאן משום בישול כיון שהציקור כבר נתבשל בבית האומן ואין בישול אחר בישול בדבר יבש אף שהציקור נימוח יש לו דין יבש ומותר ליתן הציקור אף בכ"ר וכמש"כ המג"א לענין המל"ח ע"ש ובמח"ב כתב בשם זרע אמת שמגמגם קצת ומסיק שטוב לערות הקאווי בכוסות ואחר כך לתת בו דציקור ע"ש. ופשוט דהיינו דוקא ברותח דכ"ר ושהיס"ב:

(ו) נצטנן ע' בה"ט וע' בר"י בשם מהר"י טראני בתשוב' כת"י מה שנהגו בקושטאנטינא שהשפחות מניחות המילאייני' והתרנול' לחמם תוך התנור בשחרית שבת קודם אכילה ועתה ערערו ממ"ש הב"י סי' רנ"ג נ"ל מאחר שנהגו איסור כו' ונ"ל היתר ממקום אחר כו' אבל אלו המולייאני' ותרנגולת שאין בהם מרק לכ"ע שרי ואין לחלק בין כנגד המדורה לתוך התנור כיון שהתנור שלנו פתחו מן הצד כעין בית הוא ואין שם מדורה גרע טפי מכנגד המדורה ומנתינתה ככלי א' ומה שסותמין התנור כדי לשמור חומו עושין כדי שלא יכנס אויר קר ויצטנן עכ"ל ובשו"ת מים רבים סי' כ"א מתיר בכה"ג לסמוך אל התנור אף אם יש מעט שומן קרוש אבל מרק דרבה אסור כיון שהתבשיל מצטמק בשבת וגם מבואר לדעתו לאסור אף שנתבשל כ"צ ומצטמק ורע לו דחמה תוך התנור או תוך הכירה אפי' גרופה דמחזי כמבשל כיון שכן דרך בישולו ושאינו סמוך לאש או נגד המדורה שאין כן דרך בישולו ע"ש והמנהג להקל ויש לו על מי שיסמוך בפרט במדינתינו שאין דרך לבשל תוך התנור רק הטמנת חמין לבד ומה שנוהגים לתת המרק עם הבשר בשבת שחרית לחמם היינו רחוק מחום התנור סמוך להדף שסותמין בו ששם אינו מתחמם כ"כ שתהיה היס"ב אבל במקום שהיס"ב אסור כיון שיש בו מרק ונצטנן לגמרי ועיין לעיל סימן רנ"ג ס"ק ט"ז בשם הט"ז. ועיין בשו"ת כנה"ג סי' י"ז שמותר לתת הקאווי שנתבשל כנגד המדורה אפילו ישראל אבל לתתו ע"ג האש אסור אפי' ע"י עכו"ם ואפי' עושה מעצמו ע"ש:

(ז) ויש מחמירין עבה"ט ועיין סי' פ"ד שחולק על המג"א וס"ל דאפי' במקום שהיס"ב אין איסור בדיעבד ובמקום שאין היס"ב מותר ליתן שם פשטידא אפי' לכתחלה ואפי' אם נהגו להחמיר מנהג בטעות הוא ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף