שערי תשובה/אורח חיים/מו

שערי תשובה אורח חיים מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א') נשמה. עבה"ט והפר"ת הביא ראיה לזה מלשון הירושלמי ועיין לעיל סי' מ"ו מ"ש ועיין מ"ש המג"א בריש הסי' קודם בואו לבה"כ יאמר ואני כו' ובס' פע"ח נראה שיאמר תחלה בבית אלקים כו' ירגיש וירתע עצמו בהכנתו לבה"כ מרוב פחדו וימתין וישהה מעט שלא יכנוס בפתע פתאום וקודם שיכנס יאמר ואני כו' ואח"כ יכנוס וכשיכנס לבה"כ ישתחוה נגד ההיכל ויאמר מזמור אלקים כו' ואמנם שם יש לפרש שלא יאמר כלל בבית אלקים רק שיכוון בו כמבואר שם כן משמע קצת מלשון שהביא בשלמי ציבור אך במ"ח כתב שיאמר אותו ואח"כ יאמר ואני. וגם בנתיב החיים כתב להגיה במג"א קודם בואו לבה"כ יאמר בבית כו' ובכניסתו יאמר ואני וכו' אך באמת בפע"ח מבואר שצריך לומר קודם שיכנס ואחר שיאמר הפסוק יכנס וכ"כ במ"ח וכן הוא בזוהר בראשית ובויקרא לא לבעי לב"נ לאעלא לבי כנישתא אלא אי אמליך בקדמיתא כו' ע"ש ועיין בש"צ שהביא לשון מהרח"ו ואחר שאמרת פסוק זה בפתח בה"כ אז תכנס אחר כך לבה"כ ולא תאמר פסוק זה אחר שנכנסת כי טעות הוא ביד הנוהגין כן עכ"ל:

(ב) כשלובש. עבה"ט וע' לקמן סי' רכ"ג בלובש בגד חדש יאמר מלביש ערומים וכ' בא"ר שם אף שכבר בירך שחרית חוזר ומברך כשלובש אך אם לבשו שחרית נפטר בברכה זו ע"ש ונראה לפי מ"ש בבה"ט בשם הלק"ט הקונה כובע יברך עוטר ישראל ובאבנט אוזר ישראל והמנוח כ' ע"ז שיאמר בלא שם ומלכות יש למדקדק במעשיו ללבוש שחרית ויכוין לפטרם באמירת ברכות אלו ועדיף מלומר בלא שם ומלכות:

(ג) עיניו. עבה"ט ועיין בא"ר בשם הפרישה שכתב דהיינו בעוד שעיניו סגורים או שחפץ בשינה דרך למשמש ע"ג עור העין שעי"ז מעביר חבלי שינה מעיניו ע"ש וכתב בא"ר דמשמע שמותר לעשות זה ביד ממש וע' לעיל סי' ד' במח"ב בשם מור וקציעה דמבחוץ שרי והוא השיג ע"ז מדברי האחרונים כאן וכתב שכן משמע בזוהר וישלח ובאלפסי זוטא להרמ"ע דאפי' מבחוץ אסור ע"ש וע' לקמן סי' רמ"ט במג"א אם המברך ברכת השחר הגיע לפוקח עורים טעה ואמר מלביש ערומים וחזר תכ"ד צ"ע אם יצא ידי פוקח עורים אבל אם נתכוין אמ"ע יצא מ"ע. ובשו"ת פנים מאירות ח"א סי' נ"ח תמה בזה שהרי הוא הדין שמבואר בש"ע שם בלקח כוס שכר כו' שיצא ולכן הגי' צ"ע אם יצא ידי מלביש ערומים יע"ש ביד אפרים שא"צ להגי' והדברים ככתבם דמספקא ליה בהא כיון דבאמת חיובא רמי עליו לומר מ"ע אין לחשוב מה שאמר מ"ע כמאן דליתא משא"כ שם דבכה"ג אין לו שייכות לכאן וחשיב כמאן דליתא ולפ"ז מ"ש נתכוין למ"ע היינו ג"כ שטעה ואמר פ"ע וחזר ואמר מ"א בזה יצא דמה שאמר באמצע פ"ע כמאן דליתא כיון שכבר בירך פ"ע ע"ש ומ"ש בשם דגול מרבבה:

(ד) י"ח. עכה"ט ועיין ס"ס ו' לענין שחוזרין חלילה בעניית אמן שיש מחלוקת בין הפוסקים בזה ושם הבאתי דברי הרמ"ע בתשובה ודעביד כמר עביד כו' ע"ש.

(ה) אשה עבה"ט ובשלמי צבור הביא דעת האחרונים שהסכימו להט"ז והכי נקטינן ע"ש:

(ו) לאומרה. עבה"ט ולדעת האר"י ז"ל יש לאומרה וכתב במצת שמורים מאחר שהרב ז"ל הסכים לאומרה בודאי ע"פ רוה"ק נאמר לו וע"פ סודן של דברים יש ליזהר לאומר' אחר ברכת מ"ע דוקא וכ"כ בש"צ ע"ש:

(ז) אותן. עבה"ט ועיין בעטרת זקנים שכתב שהניעור בלילה ולא ישן כל הלילה לא יאמר אלקי נשמה והמעביר שינה וכ' שהסכים עמו מ"ו הגאון מוהר"ר יושע ז"ל. אמנם בפע"ח כתב וז"ל מנהג מורי ז"ל הח"י ברכות מן ענט"י עד ברכות התורה היה נוהג לאומרם בביתו ואפי' בלילה קודם עמוד השחר ומסדרם כל ברכה בשעה שנתחייב בה כמ"ש בגמרא וכדכתב הרמב"ם כדמשמע כו' והיה נפנה ובודק נקביו ואח"כ ביום היה מניח טלית גדול ואח"כ מניח תפילין והיה הולך לבה"כ מעוטר ומעוטף בתפילין וטלית גדול ושם היה מתחיל מן אלקינו שהוא פרשת עקידה והנה כל הח"י ברכות השחר עד סוף כל ברכות התורה חייב כל אדם לברך בכל יום אפי' שלא נתחייב בהם ביום ההוא כגון שלא ישן בלילה כל עיקר או לן בכסותו או באזורו ומצנפתו או לא התיר מנעליו והטעם כי לא נתקנו אלא על מנהגו של עולם ולא על כל אדם בפרטות ועוד כי כולן יש בהם רמז אל אורות העליונים ואין ראוי לבטל כ"א ברכות ענט"י ואשר יצר שאם לא ישן כלל ולא הוצרך לנקביו אינו מברך אותם וחוץ מברכת שעשה לי כל צרכי בט"ב וביוה"כ שאז הכל אסורים בנעילת הסנדל וכשהיה בבה"כ והיה איזה אדם מברך הי"ח ברכות היה יושב ושומע ועונה אחריהם אמן ואף אם היה באמצע התפלה (ר"ל פסוקי דזמרה) היו פוסק ושותק ועונה אמן אפילו היו המסדרים רבים כו' ע"ש מבואר מזה דגם המעביר שינה יאמר אע"פ שלא ישן כלל שהרי הוא בכלל הי"ח ברכות וא"כ מסתמא גם אלקי נשמה יש לומר אע"פ שלא ישן כלל ואדרבה בהך ברכה דהמעביר שינה יש לדקדק קצת כיון שאומר' על עצמו המעביר שינה מעל עיני ותנומה מעל עפעפי כו' א"כ כיון שלא ישן בלילה אין מקום לאמיר' זו דלא שייך בה לומר שעל מנהגו של עולם הוא מברך משא"כ באלהי נשמה שפיר י"ל שמה שאומר המחזיר נשמות כו' על מנהגו של עולם מברך ובא"ר הביא דברי העט"ז בקצרה ולכן נראה שיש להביא את עצמו לידי שינה כל שהוא ואם לאו יש לשמוע אלקי נשמה וברכות המעביר שינה מאחר וה"ל שומע כעונה ובפרט שעונה אמן אחריו וכתב בשיורי ברכה בשם תשובה למהר"י ואני כותב דאבל אע"פ שאינו נועל מנעלים יברך שעשה לי כו' המנהג שנועל מנעלים של לבדים והוצרך לטעם זה אליבא דהב"י אבל לפי המנהג כרמ"א וכן דעת האר"י אפי' אינו נועל כלל מברך ברכה זו וכ"כ בש"צ ע"ש:

(ח) ויוצא. עבה"ט ומ"ש בשם רש"ל שיקרא פ' ראשונה כתב בהגהות תוספת שבת דלפי זה יש להניח תפילין קודם שלא יהיה נראה כמעיד עדות שקר וכן בדגול מרבבה כתב דבחול אם לא הניח תפילין לא יכוין לצאת ע"ש ולענד"נ דמיירי במקום שא"א לצאת בתפילין לבה"כ כגון שמפסיק בינו רחבוות עכו"ם וכיוצא וכיון שמתירא שמא יעכבו הציבור שפיר הוא יכול לקרות בלא תפילין וכמ"ש כלבוש סי' נ"ח דהא דאמרינן כאלו הוא מעיד שקר היינו במזיד כו' ע"ש ואפשר דאע"פ שיכול ללבוש תפילין בשעת קריאה ולחולצן קודם הליכה לבה"כ לא יעשה שלא ירבה בברכות ומ"ש בבה"ט לקמן בשם הע"ת ליתא וכמ"ש בא"ז שם בשם הל"ח והנ"ץ ע"ש ובלא ציצית ודאי יכול לקרות אע"ג שכתב המג"א ס"ס כ"ד בשם הזוהר דגם בציצית ה"ל כמעיד שקר נראה דהיינו כשקורא פ' ציצית ג"כ אי נמי כיון שהוא לבוש טלית קטן לית לן בה. וע' לקמן סי' ס"ו אם שכח כו' דבציצית לא אמרינן דהוי כמעיד כו' וע' בא"ר שכתב המשכים קודם אור הבוקר כדלקמן סי' מ"ז לא יאמר בשכמל"ו דאינו אלא סידור דברים דלא כמג"א וכן מה שאומרים קודם ישתבח ובתורתך כו' אין לומר בשכמל"ו והנה אנו נהגינן לומר בק"ש קטנה בשכמל"ו ומה שכתב דלא כמג"א נראה דגם המג"א מודה בקודם אור הבוקר רק דמיירי שהגיע זמן ק"ש דאין בכך כלום שיאמר אע"פ שאין מתכוין לצאת עד שיאמר אותה עם הברכות מ"מ כיון שאין פסידא אם יאמר עכשיו טוב לאומר' דזימנין דמתרמי אונסא ועבר זמן ק"ש בעת האמיר' בברכות אע"ג דהשתא אין מכוין לצאת מ"מ מרויח קצת דהא איכא מ"ד דמצות א"צ כוונה כמ"ש לקמן סי' ס' ע"ש משא"כ אם הוא קודם אור היום אפשר שגם המג"א מודה כיון שאינו רק סיפור דברים א"ל אחריו בשכמל"ו. ואפשר דמ"מ שפיר אומרים אותו לפי מה שמבואר בפוסקים דאף בשכמל"ו הוא קבלת עול מלכות שמים אלא שאינו כ"כ כמו פסוק ראשון המפורש בתורה עיין בלבוש א"כ גם בסיפור דברים אשרינו שאנו משכימים כו' שפיר נקטינן גם מה שאומרים בשכמל"ו וכן המנהג שאפי' המתפללים בבוקר השכם ואומרים ק"ש קטנה קודם עמוד השחר אעפ"כ מסיים בה בשכמל"ו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף