שערי תשובה/אורח חיים/ג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם
ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) בש"ע ועכשיו לא נהגו. ע' במחזיק ברכה בשם ספר מצות שמורים שמזהיר לאמרו, וכן מהר"מ פאפרש ז"ל כתב שהאר"י ז"ל חידש לאומרו גם עכשיו ובזה ינצל שלא יהרהר בד"ת בבה"כ ע"ש ואולי לא נאמרו הדברים אלא ליחידים אשר תורתם אומנתם ולא זולתם וכאשר כתב שם בשם ספר מקור חיים למהר"ח כהן ז"ל דמחזי כרמות רוחא ע"ש:

(ב) לא ידבר. עיין באר היטב ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות דעות איתא ולא ידבר כשהוא נפנה אפי' לצורך גדול. ובמחזיק ברכה כתב שיצא לו מעובדא דרב ספרא דמייתי בברכות (סב:) ובתמיד ע"ש ואפשר דהרמב"ם דוקא בשעה שהוא נפנה ממש קאמר דאפי' לצורך גדול אסור והרמ"א שכ' ולא ידבר שם דהיינו בבית הכסא אפשר דבעת שאינו נפנה עדיין שרי לצורך:

(ג) מחיצות. עבה"ט ועיין במג"א שכתב בשם הב"י דבמחיצה לצד מערב סגי וכתב המג"א כיון דלהטיל מים שרי ולא קפדינן בפירוע שלפניו א"כ סגי במחיצה שלאחריו והבה"ט קיצר בזה ועיין באחרונים ובבכ"ש בברכות האריך בזה הרבה ושם מבואר הדין לענין בזה"ז ע"ש.

ועמ"ש בש"ע וכן אסור לישן בין מזרח למערב כתב המגן אברהם בשם מהרמ"ע דהיינו ראשה למערב ומרגלותיו למזרח ולא ידעתי למה השמיטו בבה"ט. וראיתי מי שכ' להגיה במג"א ראשה למערב וטעמא קא טעים לפי שאמרו אדה"ר ראשו מא"י וגופו בבבל כו' ע"ש וצ"ע דרש"י בחגיגה (דף י"ב ע"א ד"ה מסוף) כתב דאדה"ר היה ראשו למזרח וע' בשו"ת יעב"ץ (ח"א סי' מ"ו) הביא בשם לקוטי הפרדס לרש"י דשם איתא ראשו למזרח ועיין בשו"ת שב יעקב (סי' ג'):

(ד) פירועו. עבה"ט ובכור שור (דף ק"י) כתב שדעת האחרונים כל שאינו רואה פירועו אע"ג דרואה גופו ושומע עיטושו שרי כדמשמע בגמרא גבי שומרי טהרות דלא כלבוש דמשמע דמחלק בין שדה לעיר ע"ש:

(ה) ימין. עבה"ט ובבכור שור (דף ק"י) חולק על המג"א בזה וכתב לחלק בין רגיל בכתיבת דבר קדושה ורגיל בהוראות או אינו ראוי רגיל בשתיהן והוא איטר שכותב בשמאל ושאר מעשיו בימין דעלמא יש לו לקנח בימין שלו שהוא שמאל דעלמא וכן אם אינו רגיל בכתיבת דברי קדושה ורגיל בטעמים אע"ג דמתרמי בשום זמן שכותב דברי קדושה אין סברא לחוש לזה והרי הוא ככל אדם ואם רגיל בכתיבת דברי קדושה ואינו רגיל בטעמים מקנח בשמאל שלו שהוא ימין כל אדם ולא יקנח בימין שלו שכותב בה ואם הוא איטר שכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל אם הוא רגיל בכתיבה ולא בטעמים הוא מקנח בשמאל כל אדם ואם רגיל בטעמים ולא בכתיבה יקנח בימין דעלמא ואם רגיל בשתיהן או אינו רגיל הרי הוא ככל אדם ומקנח בשמאל של כל אדם זאת תורת העולה מדבריו ז"ל.

ועיין במחזיק ברכה בשם מור וקציעה שאשה ג"כ לא תקנח בימין והוא כתב ע"ז שאין להחמיר עליה כו' ע"ש.

ועיין ביד אפרים מ"ש בפירוש דברי הט"ז מ"ש אלא שהב"י בסי' מ"ג כתב שאסור לקנח בימין ע"ש שהוא נכון והבאים אחריו נדחקו בפי' דבריו ז"ל:

(ו) כשפים. עבה"ט ובברכי יוסף האריך והביא דברי הא"ז וא"ר סי' שי"ב והבכור שור (דף קי"א) והעלה דבחול אף באוגני כלים אין לקנח משום כשפים ע"ש:

(ז) בל תשקצו. עבה"ט ועיין בתבואות שור ביורה דעה סי' י"ג ס"ק י"ב שנסתפק דהא דמשהה נקביו שעובר על בל תשקצו אם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושם כתב בהך דיבמות דאמר חמשה אמוראי אעקר מפרקא דר"ה ע"ש ועיין מ"ש בשו"ת בית אפרים חלק אה"ע סי' ב' מ"ש בזה ועיין לקמן סי' צ"ב. וכתב בספר ערך לחם למהריק"ש דמשהה מלהפיח אינו עובר בבל תשקצו עיין סי' ק"ג עכ"ל ועיין במג"א סוף ס"ק ד':


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף