שיטה מקובצת/ביצה/ב/ב

שיטה מקובצת ביצה ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין מבקעין עצים מקורות. בדין רישא אפילו רבי שמעון מודה בה כיון דראויות לבנין והוי מוקצה מחמת חסרון כיס. אבל סיפא ודאי דוקא לר' יהודה ומיירי אפילו בקורה רעועה שהיה יושב ומצפה מתי תשבר אבל בבריאה אפילו ר' שמעון מודה בה דאסור.

מכדי מאן סתמה למתניתין רבי מאי שנא גבי שבת כו'. והוא הדין דהוה מצי לאקשויי מבית הלל לבית הלל אליבא דרב נחמן מאי שנא דבשבת סברי לה כר' שמעון וביום טוב כר' יהודה אלא משום דאוקמתא דרב נחמן בסתמא דמתניתין תליא נקטי קושיין לרבי דסתמינהו לכולהו.

שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה כו'. ופירש הרשב"א דטעמא רבה הוא ולא משום דאיכא מידי דביום טוב אסור ובשבת שרי. והקשה מורי הרב נר"ו והרי מזמנין את הנכרי בשבת ולא ביום טוב וכן מניחין נר על גבי דקל מערב שבת ולא מערב יום טוב. ותירץ דאין הכי נמי דליכא מידי דבשבת שרי וביום טוב אסור מדינא אי לא משום גזרה וכולהו הנך משום גזרה דשייכא ביום טוב ולא שייכא בשבת. וכן מוקצה דיום טוב משום גזרה דלמא אתי לזלזולי ביה ואף על גב דלא דמי להנך.

במאי אוקימתה בתרנגולת העומדת לגדל בצים ומשום מוקצה. פירוש והוא הדין דאי לא נולדה דאסורה כגוף התרנגולת משום מוקצה דמאן דאית ליה מוקצה אית ליה נולד. והא דלא אקשי הכי ולומר ליפלוג בביצה הנמצאת במעי תרנגולת משום דטפי עדיף לאיפלוגי בנולדה לאשמועינן טפי כח דהתרא ועוד דנקט מלתא דשכיחא טפי.

ליפלגו בתרוייהו. פירוש וליתני כח דאיסורא ולאשמועינן שהלכה כבית הלל לענין פסק הלכה.

ומשום הכנה פירוש משום דסברי בית הלל דאפילו הכנה דבידי שמים חשיבא הכנה ובית שמאי סברי דלא אסר הכתוב אלא הכנה דבידים ממש כגון אפיה ובישול וכיוצא בזה. וקסבר רבה כל ביצה דמתיילדא האידנא מאתמול גמרה לה. פירוש ואותו גמר שגורם לה להיות ביצה ולצאת לאויר העולם חשיבא הכנה והיינו הכנה דממילא כיון שבאה הכנה זו על ידי שמים דומיא דירידת המן דהוי כביצה שנולדה. רבה לטעמיה דאמר רבה מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו כו'. פירש רש"י ז"ל רבה לטעמיה דאית ליה מוקצה דאורייתא כדאמר בפסחים פרק אלו עוברין. והקשה הרשב"א ז"ל טובא להאי פירושא חדא דהתם הדר ביה רבה מההיא במסקנא ועוד דאם איתא דמוקצה דאורייתא מאי שנא משום דגמרה מאתמול אפילו גמרה האידנא נמי ליתסר. ועוד דביום טוב גרידא ליתסר מדינא משום מוקצה ואנן לא אסרינן ליה אלא משום גזרה כדאיתא בסמוך. וכן הקשה קושיא זו למטה הרב ז"ל פעם אחרת. ואין קושיות אלו מחוורות בעיני מורי נ"ר דהא דהדר ביה רבה התם ואוקמה בעצי אשרה היינו משום קושיא שנית שהקשה לו אביי ועוד הא אמרת אין חלוק מלאכות ביום טוב דאילו משום קושיא קמייתא היה לו לתרץ דמשום הכי מביא מן המוקצה משום דכתיב ממשקה ישראל מן המותר לישראל ולא אימעוט אלא טבל ודומה לו שאיסור גופו גרם לו. ועוד היה לו לרבה לומר דההיא רב חסדא אמרה ולדידיה לא סבירא ליה כוותיה. אלא קושיא שניה הכריחתו לאוקומי בעצי אשרה ולאו למימרא דהדר ביה מהא דאמר דמוקצה הוא מן התורה. וא"ת אם כן גמרה האידנא נמי תיתסר כמו שהקשה הרב ז"ל. וי"ל דאין הכי נמי דאפילו גמרה האידנא מיתסרה אלא משום דלא אפשר שתהא נגמרת ונולדת ביום אחד לא אמר הכי והא דאמר מאתמול גמרה לה שלא תאמר שנגמרה לה זה שני ימים ויהיה חול מכין ליום טוב. ולהאי פירושא נצטרך לומר דהא דתניא בסמוך שחט את התרנגולת ומצא בה בצים גמורות וכו' מיירי ביום טוב גרידא ומשום דתלינן דלמא גמרה בחול דאי ביום טוב אחר שבת ממה נפשך מיתסר. ועיין. וא"ת ביום טוב גרידא ליתסר כדאקשי הרב ז"ל. כבר נשמר מזה רש"י ופירש אחשבה רחמנא לסעודת שבת שיזמיננה מבעוד יום של חול. ופירוש לפירושו כיון שהיא תרנגולת העומדת לאכילה ואוכלא דאיפרת הוא ביום טוב דעלמא שריא בהא הכנתה דבידי שמים נעשית וליכא בחול משום נולד דאוכלא דאיפרת הוא. אבל ביום טוב שלאחר השבת אסירא מפני שאותה הכנה שבידי שמים נעשית בשבת והויא כמאן דליתא שיום טוב צריך הכנה דחול וגבי ביצה לא בעינן הכנה אלא דבידי שמים דהיינו גמר ביצה. הלכך בשבת גרידא וביום טוב גרידא מדינא שריא שהרי הכנתה דבידי שמים נעשית בחול והיא אינה צריכה להכנה אחרת אבל להכנה דגמר ביצה שהיא בידי שמים ודאי צריך שאין דעתו של אדם על מה שלא בא לעולם כלל דהא בצים לא עבידי דאתו וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל פרק כל כתבי. אבל מכיון דגמרה לה מאתמול כיון שהתרנגולת עומדת לאכילה שהוא מפני שהביצה כאחד מאבריה דאוכלא דאיפרת היא הלכך ביום טוב אחר שבת אסירא מפני שאותה הכנה דבידי שמים דדמיא להכנה דבידי אדם נעשית בשבת. וזהו שכתב רש"י ז"ל תרי זימני משום דאיתכן בידי שמים בשבת כלומר ההכנה הצריכה נעשית בשבת מה שאין כן בשבת גרידא וביום טוב גרידא. ובהאי פירושא ניחא לן מאי דאקשי הרשב"א ז"ל לפירוש רש"י שהקשה דאי סעודת שבת בעיא הזמנה ובחול אם כן בשבת גרידא וביום טוב גרידא ליתסר מדינא ולימא דשבת אינה מכינה לעצמה ובערובין אמרינן תחלת היום קונה עירוב והשבת מכינה לעצמה ולפום האי פירושא לא קשיא מידי. ועוד דאינה ראיה האי דעירוב דשאני התם דאזמין ליה לסעודתייהו דעירוב מבעוד יום וקנין שביתתו הוה ליה ממילא. ותדע דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום כדמוכח התם מאה דלוגין טבול יום כו'. עד כאן תורף דברי מורי הרב נ"ר.

דאמר רבה מאי דכתיב והיה ביום כו'. והא דתליא לה ברבה אף על גב דמתניתא היא התם בעירובין פרק בכל מערבין היינו טעמא דרבה סבר לה ופסק הלכה כן בכל דוכתא.

אלא מעתה יום טוב דעלמא תשתרי. פירוש בין נולדה ביום ראשון דהא גמרה מחול ובין נולדה ביום שני דאי גמרה מיום ראשון והוא קדש הרי נולדה בחול ואי יום שני שנולדה קדש הרי גמרה בחול. ונראה לי דממעשים בכל יום אקשי ולומר אפילו תוקמה למתניתין ביום טוב אחר השבת דוקא אכתי מעשים בכל יום דאסרינן ביצה שנולדה ביום טוב גרידא לבו ביום אמאי לשתרי.

ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאוכלן ביום טוב. פירוש אפילו גמורות ובתרנגולת העומדת לאכילה. וא"ת אם כן משמע דוקא נמצאת במעי תרנגולת הא נולדה אסירה ואם כן תיקשי לרב נחמן הך ברייתא דאוקמה למתניתין בתרנגולת העומדת לגדל ביצים הא בעומדת לאכילה שריא היא וביצתה. ועלתה בקושיא לרבותינו הצרפתים ז"ל. ולדידי לא קשיא דכיון דלא קאי הא דרב נחמן לא חש לאקשויי מינה לדידיה. ויש מפרשים דרב נחמן אית ליה דרבה דאסורה משום הכנה ולא מיחוור. ויש מפרשים והוא הנכון דרב נחמן סבר כתנא דלית ליה הכנה ולא קשיא ליה הך מתניתא דתנאי פליגי בהכנה לקמן. ואכתי צריך עיון.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף