שיטה מקובצת/בבא קמא/צו/ב

שיטה מקובצת בבא קמא צו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועבדיה ליבני לא קני. מסתברא בדעביד להו ליבני ולא שרפן דאלו שרפן תו לא הדר עביד להו עפרא. הרשב"א ז"ל.

וזה לשון הרמ"ה ז"ל ליבני ועבדינהו עפרא קני מאי אמרת דהדר עביד ליה ליבני פנים חדשות באו לכאן דלא איפשר דלא משתניא חזותיה מדמעיקרא ולא שינוי החוזר לברייתו הוא. ע"כ.

נסכא ועבדא זוזי לא קני. פירשו בתוספות דוקא זוזי וכו'. ואינו מחוור בעיני דאין לך חשיבות יותר מן המטבע שהוא נעשה דמים על הכל ולבנה נמי למה לא יחשב כלי חשוב ככלי אדמה. והראיה שהביאו מנסרים ועשאן כלים אף הוא נראה דלא קנה דלא קיימא לן לא כאביי דאמר דשינוי דרבנן כלומר דהדר בנסרים ועשאן כלים קני ולא כרבי יוחנן דאמר רבי יעקב משמיה דמתניתא כגון שגזל עצים משופין וכו' אלא כרב אשי תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני עצים ועשאן כלים בוכני דהיינו שיפן ולומר דוקא כלים כי הני קנה הא נסרים משופין ועשאן כלים לא קנה. ותדע דאי לא תימא הכי הוה ליה למימר ואי עבדינהו כסי קני וכדקאמר זוזי ועבדינהו נסכא קני דהוה ליה לאפלוגי בדידיה וכדקאמר נמי בדיקלא קצצתא קני ובלולבא הוצי קני אלא לאו דלא אשכח בנסכא דקני משום דכל מאי דעביד מיניה הדר ועביד ליה נסכא כן נראה לי. הרשב"א ז"ל.

גזל זוזי ועבדינהו נסכא קננהו גזלן בההוא שינוי דשינוי שאינו חוזר לתחילתו הוא דאף על גב דליהדר למיעבד מינה זוזי לאו היינו זוזי דגזל אלא אחרינא נינהו ולא הדר כל זוזא וזוזא כדהוה. ולפירוש הר"מ חידוש אחר הוא שנתחדשו. הר"מ מסרקסטה ז"ל.

וזה לשון הרמ"ה ז"ל בפרטיו ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא וכו'. מאי טעמא הדר עביד להו נסכא ולא מנכרא חזותא מדמעיקרא זוזי ועבדינהו נסכא קני מאי אמרת עביד להו זוזי פנים חדשות באו לכאן. ואפילו גזל זוזי שחמי אדומים מחמת יושנן ועבדינהו חדתי שלא צרפן אלא שחידש את פניהם בחול ומים כדרך שהצורפים עושין לא קני מאי טעמא הדר משוי להו שחמי. חדתי ועבדינהו שחמי קני דכי בעינן שינוי השם אי נמי הכשר מלאכה היכא דלא אישתנאי חזותיה ומנכר דמההוא דמעיקרא קא אתי אבל היכא דאישתנאי חזותיה כגון זוזי חדתי ועבדינהו שחמי דלא מינכר דהני זוזי שחמי הנך דהוי מעיקרא חדתי הוו אין לך שינוי נדול מזה מאי אמרת הדר משוי להו זוזי פנים חדשות באו לכאן דלא סגיא דלא הואי שינויא בחזותייהו ושינוי שאין חוזר לברייתו הוא והני מילי כשלא צרפן בכור אבל צרפן בכור ועשאן זוזים אחרים ודאי קנה דפנים חדשות באו לכאן. שמעינן מהני שמעתתא דרב פפא דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי ואפילו מדרבנן נמי לא קני דהא רב פפא לענין דינא דגזלן קא מיירי ואי סלקא דעתך דשינוי החוזר לברייתו קני מדרבנן לא הוה פסיק רב פפא ואמר דלא קני.

נקטינן השתא בדינא דשינוי החוזר לברייתו ולא מינכרא חזותיה אף על גב דאישתנאי חזותיה ואישתני שמיה דאתכשר למלאכה לא קני. והיכא דהוי שינוי שאין חוזר לברייתו אי נמי הדר כעין מה שהיה אלא שמראיו משתנים איכא לפלוגי ביה דאי אישתני שמיה אף על גב דלא אתכשר למלאכה כגון לולבא ועבדיה הוצי אי נמי לבינתא ועבדא עפרא זוזי ועבדינהו נסכא קני ואי לא אישתני שמיה חזינן אי אתכשר למלאכה דלא הוה חזאי ליה מעיקרא כגון עצים ושיפן אבנים וסתתן קני ואי לא לא קני מידי דהוה אדיקלא ופסקיה בגובי אי נמי כשורי רברבי ועבדינהו זוטרי דלא קני. והני מילי היכא דכי אישתנאי מינכרא חזותיה דהאי (מדעיה) מההיא דמעיקרא הוה אבל היכא דכי אישתני לא מינכרא חזותיה וצורתיה אף על גב דלא אישתנאי שמיה ולא אתכשר נמי למלאכה אין לך שינוי גדול מזה מידי דהוה אזוזי חדתי ועבדינהו שחמי צמר וצבעו בקלא אילן אי נמי בגזל בהמה והזקינה או כחשה כחש שאינו חוזר לברייתו דקני ודוקא בשינוי שאינו חוזר לברייתו אבל שינוי החוזר לברייתו לא קני. והני מילי היכא דליכא תוספת בגזלה גופה איכא לפלוגי ביה דאי הויא תוספת דלא הדרא לברייתה כגון טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור לעולם קני כדמברר לקמן. ואי הוי תוספת דהדרא לברייתה אית בה תרי אנפי אנפא קמא היכא דכי הדרא לברייתה ליכא לא תוספת ולא גרעון שנמצא דממילא דכי הדרא כחשא ליכא גבי גזלן לא תוספת ולא גרעון דההוא בישרא דאזל מיניה לא משתכח הילכך השתא נמי דאיתיה על גבי גזלה חשבינן ליה כמאן דליתיה ולא קני ליה גזלן מדאורייתא וכיון דלא קני ליה גזלן מדאורייתא דינא הוא דהדרא גזלה למרא והיינו דקאמר רבי שמעון בן אלעזר השביח נוטל שבחו מכלל דגופה דגזלה ברשותיה דנגזל קיימא. ואנפא תניינא היכא דכי הדרא גזלה לברייתה איכא תוספת גבי גזלן כגון פרה ריקנית ונתעברה אצלו רחל גזוזה ונטענה אצלו דכי הדרא וילדה איתנהו לולדות וגיזות הילכך השתא נמי דאיתיה לשבח על גבי גזלה לא חשבינן ליה כמאן דליתיה אלא שינוי הוא וקני ליה גזלן לגזלה ומשלם כשעת הגזלה. והני מילי היכא דתבעי ליה כדאיתיה לשבח על גבי גזלה דבעי שלומי ליה כעין הגזלה והיינו דאמר רבי יהודה גזלה חוזרת בעיניה אבל היכא דלא תבעיה אלא לבתר דילדה וגזזה דהדרא גזלה לברייתה הדרא בעינה וכן הלכה. ע"כ.

הא דאמרינן בנסכא ועבדינהו זוזי ובעפרא לבנה דלא קני לאו למימרא דהדרא בעינייהו לנגזל אינהו ושבחייהו אלא שבחא לגזלן הוי או דיהיב נגזל לגזלן דמי שבחיה דשמין לו ומעלה בדמים או דשקיל כנגד שבחו בגוף הזוזי והלבנים כפי מה שפירשתי למעלה גבי תלתא שמין להם ומעלין בדמים. הרשב"א ז"ל.

וזה לשון ה"ר יהונתן ז"ל ועבדיה לבינתא לא קני דלא מיקרי שינוי השם וחייב להחזיר לו גוף הלבנה עצמה אבל מה ששוה יותר הלבנה מן העפר מהדר ליה נגזל לגזלן שהרי עשו בו תקנת השבים אפילו בשבחא דממילא כל שכן בשבחא שבא על ידי גזלן עצמו. לבינתא ועבדיה עפרא קני ליה ולא מהדר ליה עפרא אלא דמי הלבנה כמו שהיתה שוה מעיקרא דהא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה. ואי אייקור עפרא יותר מדמי הלבנה העשויה הוי אותו שבח לגזלן וכענין זה מתפרש מילתא דנסכא ועבדינהו זוזי. הרי אמרו כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רבי אלעאי וכו' גנב טלה ונעשה איל וכו' שמע מינה דהא דרבי אלעאי הלכה היא ושמעינן מינה דכל שינויא דקני גבי גזלה קני גבי גנבה ודלא קני גבי גזלה לא קני גבי גנבה. הרמ"ה ז"ל בפרטיו.

כרב בהו כרבא. כלומר כרב בהם שדותיו וזרע בהם שדותיו כלומר שחרש בהן פעם שנית אחר שנזרעו כדי לכסות הגרגירים בעפר. שיימי ליה שבחא ומה שהשביחה הקרקע מחמת השוורים הוי כוליה דנגזל ומסקנא פלגי שבחא. סוף סוף גזלה היא והא הדרא בעינה וכיון דבעינה הדרא אם נהנית ממנה אין לנו לחוש על זה דהא הקפידה תורה אשבת דבהמה כמו שהקפידה אשבת דגופו דכתיב רק שבתו יתן וכו' ומשני פשיטא ודאי דלאו דינא הוא דלישלם כלל משבחא אלא דגזלן ליהוי כוליה שבחא משום תקנת השבים אלא האי גזלן מפורסם ורגיל הוה ורצה רב נחמן לקנסו שלא יהא לו אלא למחצה ולשליש ולרביע כמנהג המדינה. ה"ר יהונתן ז"ל.

כתב הרי"ף ז"ל ועוד דגרסינן בפרק נגמר הדין תניא אמר ראב"י שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא וכו'. כלומר עובר על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה דאף על גב דלאו בר מלקות הוא מן התורה מלקינן ליה שהרי עובר על דברי תורה ממש אלא אפילו לעשות סייג לתורה אלא אפילו מי שעובר על דבר שתקנו חכמים לסייג לדורות או לסייג ליחיד ורבים אלא אפילו בסייג יחיד כגון זה דגזל תורי שלא היה לנגזל למשקל מידי בשבחא אפילו הכי שקיל כמותו הנגזל. ה"ר יהונתן ז"ל.

וזה לשון הר"מ מסרקסטה ז"ל דקיימא לן בית דין מכין ועונשין ממון שלא כדין תורה לא לעבור על דברי תורה שיקנסו ויקבעו כן לדורות אלא כדי לעשות סייג לתורה. ואית דמפרשי ולא לעבור כמו ולא לעבור על דברי תורה. ע"כ.

וכתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וז"ל מהא שמעינן דכל כהאי גוונא אית ליה לדיינא למקנס ואפילו בחוץ לארץ שלא בסמוכין כדרב נחמן ודוקא בגזלנא עתיקא אי נמי בגזלנא חדתא ובדוכתא דפריצי בגזלנותא ואי לא משלם כשעת הגזלה. ע"כ.

אנא ושבור מלכא אחי בדינא דכי היכי דדינא דמלכותא דינא כך דינא דידי דינא. גזלנא עתיקא רגיל הוא בגזלנות ובעינא דאיקנסיה. גאון ז"ל.

מתניתין רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך אף על גב דנשתנה לגריעותא דסבירא ליה עבדי כמקרקעי דמי וקרקע אינה נגזלת להיות נקנית לגזלן ולהיות ברשותו דכל מקום שהיא ברשות בעליה היא דהא לא זזה ממקומה כמו שאר גזלנות שמוליכין מרשות חברו לרשותו ושייך למימר ביה מזליה דגזלן גרים ומשלם ליה כשעת הגזלה דהוי שוי טפי. ה"ר יהונתן ז"ל.

חמץ ועבר עליו הפסח וכן הדין אם גזל חמץ ועבר עליו הפסח. נראה לומר לא זה וזה עוברין עליו בבל יראה. הר"מ מסרקסטה ז"ל.

בהמה ונעבדה בה עבירה היינו רובע ונרבע או שנפסל מעל גבי המזבח דהיינו נעבד. גאון ז"ל.

גמרא לא הזקינה הזקינה ממש לא תימא דוקא הזקינה שהוא ניכר לכל העולם דלא הדרא למילתא קמייתא אלא אפילו כחשה דלא הדר דהיינו כחשה שלא מחמת מלאכה כיון דלא הדרא למילתא קמייתא קנייה בשינוי. ושמא תאמר נגזור כחשא דלא הדר אטו כחשא דהדר קמשמע לן דלא גזרינן. ה"ר יהונתן ז"ל.

אמר ליה לא אמינא לך לא תחליף גברי וכו'. כתב רבנו חננאל לא באה זאת השמועה אלא להודיע כמה היו זהירין להניד השמועה מפי הקבלה מרבותיו וכי כל דבריהם אינן אלא בקבלה ברורה ממי שראוי לקבל שמועה מפיו. הרשב"א ז"ל.

ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר. כתב הרז"ה שאף על פי שיש הרבה בתלמוד שמניחין דברי רבים ופוסקים כדברי יחיד ולא מקשה הכא שאני משום דרב תלמידיה דרבי הוה דסידר סדרן של משניות וסתמן ואיהו הוה במנייניה דרבי ואם כן היכי שביק מאן דסתים במתניתין כוותיה ועביד כרבי מאיר. הרשב"א ז"ל.

וזה לשון הראב"ד ז"ל ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר. נראה לי משום דשמיע ליה דרב מחליף ותני קא מקשה הכא להאי קושיא וכעין שאלה היא אי אפליגי אמוראי אליבא דרב אי לאו משום דברייתא איפכא תניא ומילתיה דרבי מאיר דמתניתין היא מילתייהו דרבנן דברייתא ומשום הכי אמר הלכה כרבי מאיר משום דהא רבנן דברייתא. ורב שביק לישנא דמתניתין ונקיט לישנא דברייתא וכיון דבמתניתין מתני לה בלשון חכמים הוה ליה למימר הלכה כחכמים. אמרי רב מתניתין איפוך ותני והאי דקאמר הלכה כרבי מאיר למאי דתנו אחריני קאמר כדאיתא לקמן. וחזר והקשה רב למה היפך המשנה מפני הברייתא ותפס דברי רבי מאיר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך משום דהויא מילתייהו דרבנן דברייתא וקכע כמותו לפום מאי דתנו אחריני וסמך על לשון משנתנו שחכמים אומרים משלם כשעת הגזלה ויאמר הלכה כחכמים ותריץ ליה דרב לא אפיך אלא מתניתין מעיקרא הכי תנייה אי בעית אימא וכו'. עד כאן לשונו.

המחליף פרה בחמור וכו'. פירש רש"י ז"ל דלהכי נקט מחליף גבי בהמה ולא נקט מוכר דבהמה אינה נקנית בכסף וכו'. ובתוספות הקשו דהא רבי מאיר קתני לה ורבי מאיר לא מקיש עבד למקרקעי לשבועה כדקאמר נשבעים על העבדים ואלו בקרקעות מודה שאין נשבעין עליהם וכדתנן בפרק שבועת הדיינין רבי מאיר אומר יש דברים וכו'. וזה אינו קשה כל כך דלענין קנייה הרי הן כקרקע וכדתנן בפרק האשה נקנית עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה ואף על פי שרבי מאיר משוה אותם למטלטלין בדיני שבועה וגזלה לא לכל דיניהן משוה אותם דלקנייה הוקשו לדברי הכל לשדה נחלה הקישן הכתוב וכדאמרינן בפרק קמא דקידושין דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם וגו' הקישן הכתוב לשדה אחוזה ולא אשכחן מאן דפלינ בהא. הרשב"א ז"ל.

ח"מ פ"ח וחכמים אומרים אין נשבעין וכו'. כתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וז"ל אף על גב דליתא לדרבי גבי עבדים איכא למילף מינה לעלמא לגבי מטלטלי ואף על גב דקיימא לן דאין נשבעין שבועת התורה במודה במקצת אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין היכא דמתברר מגו טענת תובע והודאת נתבע דדבר שבמדה או שבמשקל או שבמנין קא טעין ליה אף על גב דלא טעין ליה הכי בפירוש מיחייב שבועה דהא הכא דתובע לא קאמר ליה בפירוש שפחה וולדה יש לי בידך אלא ברשותי ילדה קאמר ליה וקא מיחייב ליה רבי מאיר שבועה ואפילו רבנן לא פליגי עליה אלא משום דאין נשבעין על העבדים אבל במטלטלי כהאי גוונא מודו ליה. ע"כ.

למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר. תמיהא לי כיון דאקשינן היכי שביק רבנן ועביד כרבי מאיר האיך אפשר לומר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר הא לא שבקינן רבנן ועבדינן כרבי מאיר. ומצאתי להראב"ד ז"ל שנשמר מזו הקושיא ופירש דהכי קאמר להו אף על גב דטעיתו בגירסא ואפכיתו לא תטעו בהלכה דהלכה עבדא כמקרקעי דמי. הרשב"א ז"ל.

וזה לשון הראב"ד ז"ל אי הכי האי הלכה כרבי מאיר כחכמים מיבעי ליה פירוש כיון דתרתי מתנייתא תנן הכי אם כן מאן דתני כרבי מאיר טעותא היא. אי נמי כיון דרב מעיקרא הכי אתנוה למר ליה למימר הלכה כרבי מאיר ומשני דהכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר כלומר אף על פי שאתם טועים בגירסא לא תטעו בהלכה דלפי הגירסא שלכם הלכה כרבי מאיר. ע"כ.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף