שיח השדה/שבת/קנ/ב
המבדיל בין קדש לחול ועבדי' צורכין. פירש"י להכירא בעלמא ואח"כ מבדילין על הכוס וכ"ש דאי אבדיל בתפלה מותר לעשות צרכיו וחוזר ומבדיל על הכוס והרמב"ם פכ"ט משבת ה"ו כ' ואע"פ שהבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ומאחר שיבדיל ויאמר בין קדש לחול מותר לו לעשות מלאכה אע"פ שלא הבדיל על הכוס עכ"ל משמע מדבריו דבמה שמבדיל בתפלה לא סגי עד שיאמר המבדיל בין קדש לחול וכ"כ הב"י באו"ח סי' רצ"ט וכ' שכ"ד הרא"ש ע"ש ולדבריהם לא בטלה סברת הגמ' דפריך מעיקרא והאר"י א"ש המבדיל בתפלה כו' ורק כשיאמר המבדיל בין קדש לחול סגי אף בלא כוס אבל בתפלה לא מהני ולכאו' יש להביא ראי' לרש"י דבירושלמי ברכות פ"ה ה"ב גרסי' אריב"א מבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכה רחב"א כו' ז"א שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכוותה אסור לתבוע צרכיו עד שיבדיל ע"כ הרי מבואר דר"א בן אנטיגנוס למדה מהא דאסור לשאול צרכיו עד שיבדיל וע"כ בתפלה מיירי ומוכח דהמבדיל בתפלה מותר לעשות מלאכה ולתבוע צרכיו ונהי דהמקשן בגמ' דידן אכתי לא ידע דמהכא גמר לה ר"א בן אנטיגנוס מדבעי למימר דאסור עד שיבדיל על הכוס מיהו למסקנא דהמבדיל בין קדש לחול סגי מנ"ל דפליג אירו' דבתפלה ג"כ סגי [ואף דבלא"ה אסור לעשות מלאכה עד שיתפלל יש כמה אופנים שמותר עי' בשו"ע].
ונ' דבאמת צ"ב סברת הרמב"ם דלמה באמת לא מהני הבדלה בתפלה ויתכן דהנה הרמב"ם כ' בפכ"ט משבת מ"ע מה"ת לקדש השבת בכניסתו וביציאתו ומד"ס להבדיל על היין ואע"פ שהבדיל בתפלה מבואר מדבריו דהבדלה דאורייתא ומדאורייתא יוצא במה שהבדיל בתפלה ומדרבנן צריך שיבדיל עוד על הכוס, ובשו"ע אי' בשם רבנו ירוחם דמלאכה קלה וכ"ש מלאכה דרבנן יכול לעשות לפני הבדלה וכ' המג"א והגר"א דזה מוכח מדמדקדק אסיפא דלקצוץ פירות ולא ארישא דאמירה והליכה ש"מ דאיסור דרבנן מותר ורש"י כ' בהדיא אסיפא דמתני' מתמה והרמב"ם שסתם משמע דס"ל דכל מלאכה אסורה מיהו במלאכה דרבנן נ' דמודה כדמוכח בשמעתין ואפשר דכ"ז אחר שהבדיל בתפלה אבל לפני שהבדיל בתפלה הו"ל תוס' שבת ואסור להפוסקים תוס' שבת דאורייתא ואסור גם מלאכה דרבנן [והתוס' במגילה ד' ב' ד"ה ויעבירנה דתוקעין במו"ש עד שלא הבדיל דאיסורו דרבנן אף שלא הבדיל בתפלה דהתוס' לשיטתם בריש נזיר דהבדלה דרבנן וכשעושה מלאכה פקע תוס' שבת ואכמ"ל] אבל אחר שהבדיל בתפלה ויצא מדאורייתא ויש עליו חוב מדרבנן להבדיל על הכוס ואסרוהו במלאכה עד שיעשה איזה היכר ויאמר המבדיל אבל לא סגי בהבדלה בתפלה שעדיין יש עליו חוב דרבנן להבדיל על הכוס, והנה לתבוע צרכיו לא גרע מלהחשיך ולעשות איסור דרבנן דמותר לעשות קודם שיבדיל על הכוס כנ"ל ובהכי א"ש ד' הירושלמי דמדייק דמדאסור לתבוע צרכיו דהוי כעין מלאכה דרבנן לפני שיבדיל בתפלה ה"ה לפני שיבדיל על הכוס או שיאמר ברוך המבדיל אסור לעשות מלאכה דאורייתא עכ"פ ובהכי א"ש דלא תיקשי ארבנו ירוחם מהירו' דתביעת צרכיו לא עדיף ממלאכה קלה שהרי לא התיר מלאכה קלה אלא אחר שהבדיל בתפלה ומיושב ג"כ דגמ' דידן שפיר ידע דראיית ר"א בן אנטיגנוס מתפלה ומ"מ ס"ד דמיירי עד שלא הבדיל על הכוס וכנ"ל:
תד"ה אבל. דיש אסורה ויש מותרת. וא"ל למה חשכה אהחשכה ל"ק די"ל דבתחומין הקילו: