שיח השדה/שבת/קמב/א
שנפלה לפחות ממאה. כתבו תו' מכאן משמע דתרומה עולה בא' מק' עם האיסור ורש"י לא פי' כן בפ' ג"ה (צ"ט ב') דלשיטתו לא אתיא מסקנא הכי עכ"ל ובהגהות ר"ב רנשבורג בחולין שם הק' דרש"י עצמו פי' בב"ק ק' ב' דערלה בר' היינו ר' היתר וא' איסור והרי ערלה שעורו כפול מתרומה כמ"ש בירושלמי ומוכח דגם תרומה שעורו ק' היתר, ונ' דמש"כ רש"י בחולין דתרומה עולה בק"א היתר אינו אלא למ"ד התם כל איסורין בק' דלדידי' תיקשי לי' מתני' דהתם והוצרך לאוקמי הכי אבל למ"ד בס' והכי קי"ל א"ש כפשטי' דרשא דאת מקדשו ממנו דהיינו ק' היתר וכה"ג כ' הרשב"א בתשו' סי' תל"ח ומה שפירש"י בב"ק דערלה בר' היתר הוא כמ"ד בס' דקי"ל כוותי' ובזה י"ל קצת ל' רש"י בשמעתין שכ' נדמע ס' של חולין כו' אלא ס' שבסאה זו [הרש"ש הגי' ס"א שבסאה זו אבל א"צ שכן פירש"י ג"כ בתמורה י"ב א' א' מכ"ד שבו וכבר פי' שם בש"ק שכונתו שעם התרומה הו"ל כ"ד וכן גם כונת רש"י כאן שנדמע בנ"ט סאין שעם התרומה הו"ל ס' סאה ומצינו דוגמתו בערלה פ"ב מ"ב שנפלה לקמן ור"ל בהדי התרומה שנפלה כדמפ' בירושלמי שם הביאו הר"ש] ומדמע עד צ"ט שכנגדו ואם יש חולין יותר מק' כנגדו עולה עכ"ל וכבר תמה מהרש"א שדבריו סותרין שפי' עד צ"ט שכנגדו משמע דבק' של היתר ודאי עולה וסיים אם יש חולין יותר מק' כנגדו עולה משמע דבעי היתר יותר מק' ולמש"כ י"ל דרש"י רצה לפרש כאן אליבא דב' מ"ד ולכך פי' דעד צ"ט לכ"ע אסור ויותר מק' לכ"ע מותר אבל ק' ממש זה תלוי אם כל האיסורין בס' או בק' אבל מ"מ מל' המשנה ודאי ק' למ"ד בק' וכמו שהק' התוס', והנה המהרש"ל שם בחולין תמה על רש"י דאיך אפשר לומר דתרומה עולה בק"א היתר שהרי למדו זה מאת מקדשו ממנו שאם נפל התרומ"ע לתוכו מקדשו ורש"י עצמו הביאו שם ש"מ דבק' היתר בטל ורק בצ"ט לא בטל ותי' דביבש בק' בטל אבל בלח שנו"ט החמירו חכמים והוסיפו א' ע"ש ולדבריו ל"ק קו' התוס' בשמעתין דהא הכא מיירי ביבש, אמנם י"ל קצת קושיתו דאין הכונה שהתרומ"ע חזר ונפל לתוכו אלא כשיעור הראוי לתרומ"ע דהיינו א' מק' נפל לתוך ק' אוסר ואין מותר עד שיהא ק"א מלבד האיסור:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |