שיח השדה/שבת/קלא/ב
הואיל ובידו להפקירן. וכ' הרשב"א וטעמא דטלית הפקר פטור מציצית דלא עדיף מטלית שאולה דהא דחייב שם לאחר ל' יום היינו מדרבנן וא"ת כיון דפטרי' הכא בית שאינו שלו ממזוזה הא דאמרי' בחולין קל"ו ב' אלא ביתך למאי אתי לימא למעוטי דר בבית שאנו שלו י"ל דאה"נ אלא חד מתרי טעמי נקט, ובתוס' מנחות מ"ד א' ד"ה טלית מבואר ב' פירושים א' כהרשב"א דשכור אינו אלא מדרבנן והא דמזוזה חובת הדר אינו אלא דגם בעה"ב אם אין דר פטור דתרתי בעינן דר בה וביתו וכ"ד הרא"ש וכמה ראשונים, ופי' ב' דשוכר חייב מדאורייתא דמזוזה חובת הדר רק עד ל' יום עדיין אינו דירה וכ"ד רבנו מנוח בב"י סי' רפ"ו וכ"נ ד' רש"י בב"מ ק"ב ב' דמזוזה חובת הדר מדכתיב ביתך מי שנכנס ויוצא בה משמע מדאורייתא וכ"פ בפסחים ד' א' וכ"נ ד' הרמב"ם פ"ה ממזוזה כמש"כ בהג"מ שם, ולפ"ז צ"ע למה הדר בבית הפקר פטור ממזוזה ואין לומר דיצטרך לדור בו ל' יום כמו בבית שכור דאין זו סברא כלל כיון שכבר דר בה ועוד דרש"י פי' במנחות דעד ל' יום שמא יחזור בו וכונתו כמש"כ תוס' שם שמא לא תהא נוחה לו ויחזור בו אבל אחר ל' יום שלא חזר הו"ל דירת קבע [ומד' רש"י אלו מוכח דאפי' שכר לזמן מרובה פטור עד ל' יום ולא כהסוברים דדוקא בשכר פחות מל' יום עי' במפ' השו"ע] וא"כ סברא זו ל"ש כלל הכא שכבר דר בה טובא ואין לומר דהטעם דבית שאולה ושכורה חייב משום דשאלה ושכירות קניא כמו שר"ל בהג"מ פ"ה מתפילין אבל הפקר דלא קניא פטור דהא הוכחתם מחולין קל"ו דלא ממעט מביתך שאינו שלו כמש"כ תוס' ושאר הראשונים ואכתי למעט הפקר וגם מ"ש מציצית דל"א דשאלה ושכירות קניא לחיוב, ונ' בעז"ה דבמנחות אמרי' הדר בפונדק פטור ממזוזה לעולם והא דחייב בא"י אחר ל' יום הוא מדרבנן כדאי' שם וכ"ה בשמחות פ"ז והיינו משום דבפונדק כל יום שכירות אחרת ויכול לסלקו כל יום הו"ל עראי וכן בבית הפקר יכול כ"א לבא ולזכות בו ולהוציאו הו"ל עראי:
רש"י ד"ה כל שעתא זמני' הוא וכ"ת לא ילבשנו הא כלי קופסא חייבין בציצית. והק' ברשב"א ובחי' הר"ן דהא קי"ל כלי קופסא פטורין וי"ל דהא שמעתין הוא אליבא דרב אדא בר אהבה וס"ל במנחות מ"ב א' כלי קופסא חייבין: