שיח השדה/פסחים/ט/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעבר לתחילת הדף
מעשה בשפחתו כו' ובא כהן כו'. התו' רצו לפרש שהי' של השפחה ומוכח מכאן דעבד מטמא באהל כשמת ויל"ע מאי פריך ביבמות ס"א א' כריתות ו' ב' והכתיב ונפש אדם והא התם עבדים היו וי"ל דמיירי מקמי מילה וטבילה וכן משמע בירושלמי פסחים פ' האשה ובספרי חקת:
תד"ה בשפחתו. דדומיא דאביו ואמו בעינן בני קיימא. וצ"ע דאף באביו ואמו משכח"ל שהם נפלים כגון בבן שמונה דעד רוב שנותיו מספקא לן בנפל כמ"ש ביבמות דף פ', והשיב אאמו"ר (שליט"א) זצ"ל שאם הי' נפל לא הי' מוליד: