שיח השדה/סוטה/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיח השדה TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות שאנץ
שיטה מקובצת
מהרש"ל
באר שבע
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
תורת הקנאות
כרם נטע
מנחה חריבה
שיח השדה

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"י ד"ה המקנא. ובמתני' מפרש כיצד מקנא לה אומר לה אל תסתרי, קשה דבמתני' ליתא רק אל תדברי וכנראה כונת רש"י למסקנת הגמ' לקמן ה' ב' וע"ש בתד"ה הא שהק' אמאי לא תני כיצד אין מקנא לה ואין מובן כיצד מתיישב זה בתירוצם שם ע"ש במהרש"א ונ' דלתירוצם מתפרש המשנה גם למסקנא דדבור דרישא הוא סתירה ול' נקי' הוא וכמו שהביאו מירו' שם וא"כ הוא דלא כד' רש"י כאן ולרש"י ישאר קושיתם שם:

רש"י ד"ה מקנא. צריך להביא שני עדים. קשה למה צריך להביא העדים ולמה אין נאמן לומר שקינא לה בפני שני עדים ומה איכפת לנו שישקוה ואם אין דבריו אמת א"כ המים לא יבדקו אותה ושמא כדי שלא ימחק השם בחנם וחוששין שרוצה לבזותה, אך בתו' שבועות ה' א' ד"ה ונעלם מבואר דיכול להשקות מספק וצ"ע:

ואם לא קינא לה בפני שנים אינה נאסרת כו'. קשה הרי מבואר לקמן כ"ה א' דנסתרה אפי' בלא קינוי מקרי עוברת על דת ע"ש ברש"י ד"ה לאפסודי, והרי שם בעיא דלא איפשיטא אם עוברת על דת ורצה בעלה לקיימה מקיימה או אינו מקיימה ולמה כ' רש"י שאינה נאסרת על בעלה, וי"ל דאפי' אם חייב לגרשה מ"מ אין אסור לבא עלי' עד שיגרשנה שאין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה:

רש"י ד"ה ומשקה. ולק' ילפי' מקראי שסתירתה אוסרתה עליו מספק. כנראה כונת רש"י לגמ' דלק' כ"ח א' מגיד לך הכתוב שהספק אסורה וכ"כ בסמוך וקשה הרי ביארו שם התו' ד"ה מה דלא צריך קרא למיסר ספיקא דפשיטא דמספק אסורה אלא דצריך קרא דאסורה מתורת ודאי אפי' אם היא טהורה ע"ש א"כ מה הוצרך רש"י להביא זה כאן הא כאן פשיטא דנאסרת מספק גם בלי קרא וע"ק מאי קשיא לתוס' שם איצטריך קרא למיסר ספיקא הא מספק הוה מוקמינן לה אחזקת טהרה ואיצטריך לאשמעי' דקינוי וסתירה משוו רעותא בחזקתה ואפשר שזו דעת רש"י, אך באמת רש"י הוכרח לומר כאן דאסורה מספק ולא בתורת ודאי מדקתני בסיפא חולצת ובסוטה ודאי קיי"ל כרב ביבמות י"א דאינה חולצת וכבר תי' שם דכאן סוטה ספק ועי' בתוס' שם שהק' דהא עשה הכתוב ספק כודאי ותי' דהוא רק לחומרא ולא לקולא, עכ"פ מש"כ רש"י כאן מספק הוא מפו' בגמ' שם, וכן מש"כ רש"י בע"ב ד"ה שכן כו' מספק הוכרח לכתוב כן דאם היא ודאי א"כ הוא טומאה ממש והרי הגמ' מחלק שם בין טומאה לסתירה ע"ש:

רש"י ד"ה ומותרת לביתה אם אשת כהן היא. קשה אפי' אשת ישראל בת כהן נ"מ אם תחזור לתרומת בית אבי' לאחר מיתה, וי"ל משום דקתני לביתה ומיירי כאן לפני שגירשה פי' כן:

רש"י ד"ה כדי טומאה כדי העראה. קשה דלקמן דף ד' מבואר דמל' כדי טומאה לא ידענא כדי העראה ואיך תני במתני' כדי טומאה:

רש"י ד"ה אסורה. כדילפי' לקמן שלשה ונטמאה כו'. ק' הא מתני' ר' יהושע היא ור' יהושע א' בהדיא לקמן במשנה כ"ז ב' דיליף מוי"ו דונטמאה ולא מג' ונטמאה כמו רבי ולמה נקט כאן רש"י דרשא דרבי ולא דר' יהושע:

רש"י ד"ה בקלקולה. כדקתני מתני' קושר חבל כו'. קשה למה הביא רש"י מקושר חבל דמתניא בסוף המשנה וגם איכא למ"ד בגמ' לקמן ח' ב' שאין הטעם כדי לנוולה רק להיפך שלא ישמטו בגדי' וכן המסקנא שם ולמה לא הביא מרישא כהן אוחז בבגדי' אם נקרעו כו' ומשמע בתו' שם ח' א' ד"ה והכהן דהוא כדי לנוולה, וגם שם במתני' היו עלי' כלי זהב מעבירין הימנה כדי לנוולה:

רש"י ד"ה יזיר. שהיין מביא לידי קלות ראש והוא גרם לה. ק' הא במתני' ז' ב' תנן הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה שכנים הרעים עושין:

רש"י ד"ה וליתני. סמיכת פרשייתהו. ק' א"כ מאי משני הגמ' אכתי תיקשי ליתני סוטה נזיר נדרים כתובות:

רש"י ד"ה מושיב. וא"ת הכל גלוי לפניו הכל בידי שמים כו'. ק' הרי מצינו בנדה ל"א א' מתי תבא טפה שהצדיק נוצר הימנה וי"ל:

תד"ה המקנא. משניות טובא דמיירי בנדרי נשים ובהפרת הבעל. ק' מה הוצרכו לומר מהפרת בעל ונדרי נשים הרי כל ענין נזירות נדר הוא וכן מוכח כאן בגמ' תנא נמי נזיר דדמיא לנדרים:

תד"ה והמקנא דיעבד וא"ת וכי כל היכא כו'. ק' מאי קשיא להו הרי התם לא מצי למיתני הולך אדם לשחוט את פסחו דהרי בעי למימר ונזכר שיש לו חמץ כו' וכן המניח עכו"ם כו' לא מצי למיתני מניח עכו"ם דהוי משמע שצריך לעשות כן וכן השוחט את המסוכנת לא מצי למיתני שוחט אדם כו' דהרי בעי למימר עד שתפרכס וכן השוחט את התרנגולת בעי למימר ומצא בה ביצים כו' ולא מצי למיתני בע"א אבל כאן מצי למיתני מקנא אדם לאשתו ע"פ שנים כו' וכן בחולין שוחט אדם במגל יד וכן בביצה שוחט אדם חי' ועוף וחופר בדקר וכן בשבת רוחץ אדם במי טברי' ומסתפג כו' להכי דייק מינה שפיר ומאי קשיא להו:

תד"ה הא. אמאי לא מוקי לה. ק' מאי קשיא להו הא מוכרח לשנויי שמא יקדמנו ברחמים כדי להתיר לארס אפי' זיווג ראשון:

תד"ה קודם. נ' לרבי כו'. ק' הא בברכות ס' א' אמרי' דעד מ' יום יכול להתפלל שיתהפך מנקבה לזכר וק' הרי לא הכריזו עליו מ' יום קודם על זיווגו ועי' סנהדרין כ"ב א' תד"ה ארבעים:

תד"ה אבל. דעדיפא לי' טומאה כו'. ק' הרי מבואר לקמן ג' ב' דאי לאו קרא הו"א להיפך דעדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם צריך דוקא שנים ואיך כתבו כאן להיפך:

Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף