שיח השדה/גליונות משנה ברורה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיח השדה TriangleArrow-Left.png גליונות משנה ברורה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על מסכת גליונות משנה ברורה


מפרשי הדף

רש"י


סי' י"א ס"ו בה"ל ד"ה ודוקא. י"ל דגדיל החוטין מיקרי. עי' תענית כ"ב א' ולא רמו חוטא דתכלתא ובב"ב ע"ד א':

סי' קל"ב בבה"ל מאמר קדישין. אלא מיום המיתה. בדפוסים הראשונים הקבורה וכן עיקר אך חסר כאן כמה תיבות לפני תיבת אך, שמביא דעת החולקים ומסיים רק אם יש כו' דזה לכ"ע מונין מיום הקבורה כ"ה במגן גבורים שמשם הועתק כל הפיסקא ע"ש (וכך כתבנו בשונה הלכות):

סי' קס"ד ס"ב בבה"ל ד"ה לחזור. וגם משום נקיות וקדושה. נ"ב וטהרה וכמש"כ הסמ"ג וכדמשמע בברכות נ"ג דגם משום נקיות:

סי' ש"כ סי"ח בבה"ל ד"ה בענין פ"ר דלא איכפת לי'. יש ראי' לכאו' להיתר מכתובות ו' ב' פרצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת ואע"פ שמשיר צרורות, ואין החשש משום טלטול מוקצה דהוי טלטול מן הצד אלא משום בונה דמתקן הפתח והיינו אפי' בפ"ר וארעא דידי' מדמדמה לי' לבעילה וע"כ משום דהוא פ"ר דלא איכפת לי':

סי' שכ"ו ס"ז הרוחץ בנהר כו'. יתכן שזה דוקא כשהולך ערום ד"א על שפת הנהר אבל אם מתלבש בבגדיו שרוב המים נבלעין בבגדיו ולא נשאר על גופו רק פחות משיעור הוצאה י"ל דאין לחוש ועי' מ"ב ס"ק כ"ג:

סי' ת"ט סט"ו בה"ל ד"ה מפני. אין זה מוכרח בזמנינו. לכאו' שלא יהא רחב טפח צריך גם בזמנינו שלא ימשיך הטומאה עליו:

סי' שצ"ח ס"ח בהגה"ה מלבד רוחב העיר האמצעי שייך אחר תיבת רפ"ג אמות פחות שליש:

סי' תמ"ד מ"ב סק"ח. ועי' באחרונים שכתבו כו'. ע"ל סי' רצ"א בשה"צ אות ז' וצ"ע:

סי' תמ"ז מ"ב סקס"ה. ונוכל לסמוך מטעמים אלו עכ"פ כ"נ דצ"ל:

סי' תע"ג ס"ה, בה"ל ד"ה יקח לענה אינה ראוי' לאכילה. עי' כלאים פ"א מ"ג דיש כלאים בלעונין (והוא לענה כדפירש"י בשבת צ' א' והלעונין לענה) והרי כלאים אין נוהג אלא במאכל אדם כמ"ש רמב"ם פ"א מכלאים ה"ד (מיהו בירושלמי מוכח שגם במאכל בהמה יש כלאים):

סי' תפ"ה בה"ל ד"ה שבועה. עי' בזה בחזו"א חו"מ החדש דף רע"ו א':

סי' תק"י במ"ב סק"ז אסרו חכמים. ע"ל סי' תק"ו סק"ח:

סי' תקי"ג סקי"ט ולאפוקי של ר"ה, זה לא משכח"ל לפי קביעותנו:

סי' תקל"ט בה"ל ד"ה אין, מבואר במ"מ, צ"ל בכ"מ פ"ט מע"ז הי"ד כ"נ דצ"ל:

סי' תקמ"ח במ"ב סקל"ד ל"ד אך בתוך ל', בא"ר אי' ביום ל':

סי' תקס"ח מ"ב סקמ"ב יתענה לשנה הבאה כו', בסמוך כ' דל"ד להתענות בר"ח רק לענין קדיש:

סי' תקפ"ב סקט"ז וכופלין לעילא, פי' לעילא ולעילא, מ"ב סי' נ"ו סק"ב:

סי' תרל"ז בה"ל ד"ה עושה כנלענ"ד ברור, עי' סוטה מ"א א' תד"ה כתב:

סי' תרמ"ו מ"ב סק"ו כגון גרי"ן, נ' דצ"ל גע"ל עי' פמ"ג ובכורי יעקב:

סי' תרפ"ח מ"ב סק"י ומתנות לאביונים בשניהם, עי' בה"ל סי' תרצ"ה:

שם סק"כ אפשר דסגי כו', עי' סי' תר"צ סקס"ג:

שם דהקילו לבני הכפרים, נ' דצ"ל ליוצא בשיירא אבל לבני הכפרים מפורש בגמ' דמתנות לאביונים ביומו וכ"ה ביד אפרים:

שם בבה"ל ד"ה ונשים, שנסתפק בזה, עי' סי' רע"ג שה"צ אות כ"ב:


Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

·
מעבר לתחילת הדף